לצד התפוצצות הבועה בענף ההייטק וגל הפיטורים בחברות רבות בענף כאן בישראל, דוח חדש שמתפרסם היום (שני) על ידי מכון SNPI (Start Up Nation Policy Institute) ורשות החדשנות, מציג נתונים מפתיעים שמעוררים ספק לגבי היותו של הענף במשבר. על פי הממצאים, קיימת עלייה של 250% במשרות הפתוחות לתפקידים שאינם טכנולוגיים, מה שפותח הזדמנויות רבות לעובדים מענפים מסורתיים יותר להשתלב במשרות בענף בעל הפריון הגבוה ביותר. בסך הכול נמצא כי ישנן 33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי.
יש לציין שהסקר שעליו מתבסס המחקר נערך בחודשים מרץ עד מאי 2022, ומאז התמונה בהייטק הפכה לקודרת יותר. לאחר עליית הריבית ונפילות השערים החדות של חברות הטכנולוגיה הבין-לאומיות, התרחשה תגובת דומינו שמתבטאת ברצון של המשקיעים להשקיע במקומות אחרים, הבנה של חברות ההייטק (ובפרט הסטארטאפים) שיהיה קשה מאוד לגייס כסף בתקופה הקרובה ובהתאם לכך צמצום בהוצאות על מנת להציג מאזנים בריאים יותר.
החיסכון הבולט בהוצאות הוא כמובן קיצוץ בכוח האדם, ובשבועות האחרונים עוד ועוד חברות, קטנות וגם גדולות, הודיעו על פיטורי עובדים, הן של עובדי פיתוח הנחשבים ליקרים ביותר (מפתחים, מהנדסים ועוד), אך בעיקר של עובדים ממחלקות תומכות כמו שיווק, מכירות, כוח אדם, תוכן ועוד. בין החברות שהודיעו על פיטורים בחודש האחרון: לייטריקס, אלמנטור, אי-טורו, ורביקס ועוד.
לא מעט גורמים בענף ההייטק טוענים שגל הפיטורים הוא יותר תוצאה של כניעה להלך הרוח מצד המשקיעים ופחות מצוקה אמיתית של הענף. לראייה, חלק גדול מאוד מהמפוטרים החדשים יכולים להיקלט מהר בחברות אחרות שמגייסות כוח אדם, בעיקר העובדים מהמקצועות הטכנולוגיים.
"נכון שיש דיסוננס מסוים בין מה שאנחנו קוראים על פיטורי עובדים בתקופה האחרונה ובין מה שאנחנו רואים בנתונים שלנו, אבל ההבנה שלנו היא שהרעב לטכנולוגיה בעולם רק הולך ומתחזק וכך גם הרצון בהון האושי", אומר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בשיחה עם N12. "למפוטרים החדשים בהחלט יהיה מקום להיקלט, כי המחסור בהייטק הוא מאוד גדול, גם בידיים טכנולוגיות וגם בידיים עסקיות. כלומר לא רק שחסרים מהנדסים רבים שזה דבר ידוע, אלא שלפי הנתונים שלנו שליש מהמחסור הוא בכלל המעטפת העסקית: תפקידים כמו רואי-חשבון, עורכי-דין, מעצבים ועוד".
גם אורי גבאי, מנכ"ל SNPI מביע אופטימיות לגבי עתיד ההייטק הישראלי: "בטווח הקצר אנחנו נכנסים לתקופה לא פשוטה. יהיו יותר פיטורים וגם יהיו פחות גיוסים מבעבר. קשה יותר כרגע למצוא עבודה ואחנו מכינים את עצמנו לתקופה קשה. אבל בטווח הארוך, ככל שתסתכל מעבר לחודשים הקרובים, העולם הולך בכיוון אחד: הקורונה רק האיצה את המעבר לעוד דיגיטציה, עוד טכנולוגיה, עוד סייבר, עוד פינטק (טכנולוגיה בתחום התשלומים ופיננסיים), עוד חדשנות בעולמות הרפואה, החקלאות ועוד".
מחסור של עשרות אלפי עובדים
מנתוני הדוח עולה, כי 80% מהעובדים בתפקיד טכנולוגי ראשון בהייטק הם בעלי הכשרה אקדמית. בנוסף, מעל ל-60% מהעובדים הטכנולוגיים החדשים בהייטק הם בוגרי אוניברסיטאות לעומת 36% בלבד שלמדו במכללות. חצי מהמשרות החדשות בענף אוישו על ידי עובדים מחוץ להייטק (בוגרי אקדמיה, עובדים חדשים ועובדים שעברו ממשרות אחרות במשק).
גיוס כוח אדם איכותי ומנוסה ממשיך לאתגר את החברות: למרות סימני המשבר, 33 אלף משרות פתוחות בהייטק הישראלי נכון למרס-מאי 2022, וזאת אחרי שכבר התחילו ניצני המשבר. עיקר הצמיחה במשרות הפתוחות היא בתפקידים שאינם טכנולוגים: כ-12 אלף משרות פתוחות, בהשוואה לפחות מ-5,000 בשנתיים הקודמות בהן פורסם הדוח. כמות המשרות הפתוחות לתפקידים טכנולוגיים גבוהה מעט מזו שהייתה ביולי 2019 ומשקפת חזרה לרמה שלפני הקורונה.
יותר נשים = פחות עזיבות וצמיחה גבוהה
שיעור הנשים בהייטק נותר נמוך: על פי סקר החברות שנערך בהובלת חברת אתוסיה, עומד שיעור הנשים בתפקידי מו"פ ובתפקידי ניהול מו"פ על 21% ו-17% בהתאמה. מהנתונים עולה כי בחברות קטנות שיעור הנשים נמוך יותר, אך בחברות שבהן הוצגה צמיחה גבוהה של מעל ל-20% בהיקף העובדים, בולט גם שיעור נשים גבוה יותר.
לאחר שנגמר משבר הקורונה חלה עליה בשיעור ההייטקיסטים שהחליפו עבודה ב-2021 - יותר מ-10% מהעובדים התפטרו מרצונם. שתי קבוצות מאופיינות בקצב עזיבה איטי יותר את הענף: עובדי מו"פ ועובדים בחברות שבהן גבוה יותר שיעור הנשים המועסקות. נמצא קשר הפוך בין שיעור הנשים לשיעור ההתפטרויות. כלומר, ככל שבחברה אחוז הנשים גבוה יותר, כך קטן שיעור המתפטרים באותה חברה.
לצד הגאות בגיוסים ובהנפקות, עיקר הצמיחה בכמות העובדים ב-2021 הייתה בחברות סטארטאפ ישראליות שצמחו בכ-30%. עם זאת, מסתמנת תנודתיות בגיוסים של חברות אלה: בשנת 2020 קצב הגיוסים שלהן היה אפסי והיה נמוך יותר ממרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות ששומרות על קצב גיוסים יציב יחסית (צמיחה של כ-5% בשנה).
התפקיד המרכזי שממלאות חברות הסטארטאפ הישראליות כמעסיקות בישראל מצביע, בין היתר, על התבגרות ההייטק הישראלי ועל התבססותן של חברות ישראליות כמעסיקות משמעותיות בשנים האחרונות. לחברות הצמיחה הישראליות חשיבות כמי שמעסיקות בשיעור גבוה יותר גם עובדים שאינם מועסקים בתפקידים טכנולוגיים -כ-20% מהעובדים במרכזי הפיתוח של החברות הרב-לאומיות אינם במקצועות טכנולוגיים, לעומת 35% מהעובדים בחברות הצמיחה הישראליות.