הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (שני) להעלות את הריבית ב-0.75% לרמה של 2%. ריבית הפריים, שגבוהה מריבית בנק ישראל ב-1.5%, תעלה לרמה של 3.5%. זוהי אחת מהחלטות הריבית האגרסיביות ביותר של בנק ישראל בשני העשורים האחרונים.
העלאת הריבית הנוכחית היא הגבוהה ביותר ב-20 השנים האחרונות, מאז יולי 2002, וזו הפעם הראשונה מאז 2012 שהריבית במשק מגיעה ל-2%. בנוסף מדובר בהעלאה רביעית ברציפות של הריבית במשק, רצף ההעלאות הארוך ביותר מאז 2008.
שני נתונים שפורסמו בשבוע שעבר מסבירים את ההחלטה של בנק ישראל. ראשית האינפלציה, כפי שפורסמה במדד המחירים לצרכן, הראתה שעליות המחירים במשק הגיעו לרמה שנתית של 5.2%, הפתעה רעה שעלתה על כל הציפיות. העלאת הריבית אמנם מייקרת את ההלוואות, אך היא נועדה להילחם באינפלציה שמשמעה התייקרות של כל תחומי החיים במדינת ישראל.
גם בתחום הדיור מציינים בבנק ישראל את מגמת העלייה של מחירי הדירות שממשיכה להאיץ, והגיעה ב-12 החודשים האחרונים ל-17.8%. עלייה נרשמה גם בקצב העלייה החודשי של מחירי השכירות, שעלו ב-0.7% ביולי.
נתון נוסף שהשפיע על החלטת הוועדה המוניטרית הוא הצמיחה של הכלכלה הישראלית ברבעון השני של 2022: לאחר שברבעון הראשון המשק התכווץ, ברבעון השני הוא חזר לצמוח בשיעור של 6.8%, רמה שהפתיעה לטובה את בכירי המשק. העובדה הזו מחקה את החששות למיתון שעלול להיגרם מעליית הריבית, והיא אפשרה לבנק ישראל לקבל את ההחלטה מבלי לדאוג מההשלכות.
האינפלציה והצמיחה הכינו את הקרקע להחלטה של הוועדה המוניטרית. עם זאת, לא ברור עדיין אם העלאת הריבית תצליח להילחם באינפלציה הגבוהה כפי שמקווה הנגיד אמיר ירון. האינפלציה במדד יולי כבר הפתיעה לרעה והפתעה נוספת כזו במדד הבא עלולה להעיד שהצעדים שבהם נקט בנק ישראל הם חלשים מידי או איטיים מידי.
על פי בדיקה של התאחדות יועצי המשכנתאות, העלאת הריבית בשיעור של 0.75% בריבית בנק ישראל תביא לעליה של כ-177 שקלים בהחזר החודשי של משכנתה ממוצעת של מיליון שקלים ל-25 שנה, וכ-53 אלף שקלים בעלות הכוללת במשכנתא ל-25 שנה
מה גורם לאינפלציה במשק?
שתי מגמות מובילות את האינפלציה המתגברת במשק הישראלי: בצד ההיצע - השיבושים בשרשראות האספקה שעוד נותרו מאז תקופת הקורונה, יחד עם הבעיות החדשות שנובעות ממלחמת רוסיה-אוקראינה, מייצרים מחסור של חומרי גלם רבים מה שמעלה את מחיריהם בכל העולם. לבנק ישראל אין שליטה או השפעה על ההיצע העולמי, ועליות המחירים האלה לא ייעצרו בגלל העלאות הריבית.
המגמה השנייה שגוררת אינפלציה גבוהה נמצאת בצד הביקוש - ממשלות ברחבי העולם, כולל פה בישראל, שפכו כסף על הציבור בתקופת הקורונה כדי לסייע למשק להתמודד עם משבר התעסוקה החמור שנבע מהתפרצות הנגיף. באותה תקופה לא ניתן היה לטוס, לצאת למסעדות, לצאת לקניות, והציבור צרך פחות. הביקושים הצטברו והכסף נחסך וברגע שנגמרו ההגבלות ההוצאה הפרטית זינקה. הנסיקה בביקושים מובילה לעליות מחירים, ועליהן בדיוק מנסה בנק ישראל להשתלט על ידי העלאת הריבית.
מדוע אינפלציה גבוהה זה דבר רע?
אינפלציה מתנהגת כמו כדור שלג – הציפיות לגל של עליות מחירים מובילות לדרישה של העובדים להעלאת משכורות, שבתורה גורמת למעסיקים להעלות את המחירים של השירותים והמוצרים שהם מספקים, כדי לממן את עליות השכר, וחוזר חלילה. ברגע שכדור השלג הזה מתחיל להתגלגל קשה מאוד לעצור אותו, והוא לבדו יכול להוביל מדינה לגלי פיטורים ולמיתון.
איך הריבית משפיעה על האינפלציה?
ריבית גבוהה מייקרת את ההלוואות ומעלה את האטרקטיביות של הפקדונות בבנקים. התייקרות ההלוואות מאטה את הצריכה ואת ההשקעות במשק, המינוס יקר יותר וכך גם המשכנתא. במקביל ריבית גבוהה שווה תשואה גבוהה על פקדונות בבנקים, מה שהופך אותם לאלטרנטיבה אטרקטיבית להשקעה סולידית. הכסף עובר מהשקעה בנדל"ן ובמניות לבנקים, מה שמאט גם הוא את הפעילות המשקית. צמצום הביקושים, בצריכה ובהשקעה, מוביל לירידות מחירים.
עם זאת, במצב הנתון צריך לזכור שהריבית הריאלית, כלומר הריבית פחות האינפלציה, היא עדיין שלילית ועל כן הפקדונות בבנקים עדיין אינם אטרקטיביים ולא מניבים תשואה כמו אפיקי השקעה אחרים.