האינפלציה השנתית ביולי בארה"ב הסתכמה ב-8.5%, ירידה מחודש שעבר אז הגיעה כבר ל-9.1%. ההאטה בקצב עליית המחירים במדד המחירים לצרכן מובלת על ידי הירידה במחירי האנרגיה בכלל שצנחו ב-4.6% ביולי, ומחירי הדלק בפרט שירדו ב-7.7%. הירידות הללו איזנו את העלייה במחירי הדיור (0.5%) והמזון (1.1%).
מדוב בהפתעה חיובית שכן האנליסטים ציפו שמדד המחירים לצרכן יעלה בחודש יולי ב-8.7% בחישוב שנתי וב-0.2% בחישוב חודשי. הפתעה כזו מרמזת למשק שאולי האינפלציה במגמת התמתנות ושעליות הריבית של הפד עשו את פעולתן על המשק האמריקני.
אך למרות שמדובר בירידה מחודש יוני, לחצי האינפלציה עדיין חזקים והם קרובים לשיא שלהם מאז תחילת שנות ה-80. שרשראות האספקה החסומות מקשות על ההיצע לעמוד בביקוש בתחומים בים, ויחד עם טריליוני הדולרים שהוזרמו למשק האמריקני כדי להתמודד עם משבר הקורונה, נוצרו התנאים המיטביים לאינפלציה נוסקת.
העלייה החודשית במחירי המזון מסכמת עלייה שנתית של 10.9%, ההתייקרות המהירה ביותר בסעיף זה מאז מאי 1979. מחירי האנרגיה אמנם ירדו בכללותם, אך מחירי החשמל עלו ב-1.6% ביולי, והגיעו לעלייה שנתית של 15.2%. מדד מחירי האנרגיה עלה ב-32.9% משנה שעברה. מחירי הדיור, שמהווים כמעט שליש מהמדד, עלו ב-5.7% ב-12 החודשים האחרונים.
השווקים הגיבו בחיוב לנתונים: עם פתיחת המסחר מטפס הנסדא"ק בכ-2% ובדאו ג'ונס בכ-1.3%. הבשורות החיוביות החודש כנראה לא יעצרו את הפד מהעלאות הריבית המתוכננות שלו, שכן מטרתו להוריד את האינפלציה לרמת שנתית של 2% - עדיין רחוק מאוד מהמצב כיום.