בית המשפט המחוזי ביטל פסק דין חריג שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב אודות "צוואה שנשתכחה". את פסק הדין נתנה השופטת מירה דהן בשנת 2021, ולפיו הוחלט לבטל צוואה שנכתבה לפני כ־35 שנה על ידי טייס שעבד בתפקיד מסוכן בתעשיות הביטחוניות. בשל עבודתו, מעסיקיו חייבו אותו לכתוב צוואה בשנת 1986, למרות שהיה אז בן 45 בלבד.
באותה תקופה היה לטייס בן קטין שגדל אצל אימו ולא שמר איתו על קשר כלל. לאחר שירותו הצבאי חידש הבן את הקשר עם האב, והם שמרו על קשר חם. בהמשך נולדו נכדים, והאב תיאר בפני חבריו כי הם מעניקים משמעות רבה לחייו. במהלך השנים האב אף העניק לבנו ולנכדיו מתנות משמעותיות לרגל אירועים שונים שצוינו.
לאחר פטירת האב ב־2018 מצא בנו במקרה את הצוואה הישנה, שבה הוא נושל מהירושה שכללה כספים ונכסים בשווי 10 מיליון שקל, והמוטבים היו אחיו של אביו. הבן היה בטוח שקיימת צוואה מאוחרת, וחיפש אחריה בקדחתנות. לאחר חודש של חיפושים שהעלו חרס, הגישו אחיו של האב לבית המשפט בקשה לקיום הצוואה וקבלת הירושה.
המציאות השתנתה מאז כתיבת הצוואה
הבן שהגיש התנגדות לקיום הצוואה, טען כי מדובר ב"צוואה שנשתכחה". זאת, מכיוון שהיא נכתבה 32 שנה לפני פטירת האב ולפני שזכה לחדש את הקשר עימו. לטענתו, מדובר במקרה נדיר שבו מציאות החיים השתנתה לבלי היכר מאז כתיבת הצוואה, ולא יעלה על הדעת שהצוואה לא נשתכחה - או לחילופין שהאב היה בטוח כי היא בטלה.
השופטת דהן קיבלה את התנגדות הבן, וקבעה כי הצוואה נשתכחה ואיננה בת תוקף. אולם כעת, השופט נפתלי שילה, בהסכמת השופטות צילה צפת ועינת רביד, הפכו את הקביעה והותירו את הצוואה על מכונה.
השופט שילה כתב כי "חוק הירושה קובע את עילות הבטלות של צוואה. שכחת צוואה לא נמנית עם עילות הבטלות ולא ניתן להוסיף עילות בטלות שהמחוקק לא קבע. עילות הבטלות מתייחסות כולם לאירועים או מצבים שקדמו לעריכת הצוואה או שהם אירעו במועד עריכת הצוואה עצמה. לא קיימת בדין עילה שנוצרה לאחר שהצוואה נחתמה".
השופט טען כי לא ניתן לבטל צוואה שלא נפל בה פגם, באמצעות דוקטרינה שלא מעוגנת בדין. "אכן, יהיו מקרים שבהם תהיה תחושה קשה מאוד שרצונו האמיתי של המנוח לא מומש. ברם, אין הדבר נדיר אף בגדרי דיני הירושה ואין אנו בני חורין לפעול על פי תחושת הצדק שלנו".
מהדברים עולה שהשופט שילה הרגיש שפסק הדין אכן לא נראה צודק, אך אין זו עילה לשנותו. "לא תמיד צדק ומשפט נפגשים. לדוגמה, טול מקרה שבו אדם פנה לעורך דין ומבקש לשנות את צוואתו ואף הוכנה כבר על ידי עורך דינו טיוטת צוואה המשקפת את רצון המצווה. ברם, אם המצווה נפטר בטרם שהספיק לחתום על הצוואה החדשה, לא ניתן יהיה לקיים את טיוטת הצוואה אף שאין ספק שצוואתו הקודמת לא משקפת כלל את רצונו במועד שנפטר".
"לא תמיד ניתן להגשים את רצונו של המת"
שילה אף חיזק את דבריו בדוגמה נוספת. "אדם שפורמאלית נשוי, ואולם הוא פרוד מאשתו כבר עשרות שנים ולא ערך צוואה, אף אם יוכח שאין ספק שהוא לא היה מעוניין להוריש לאשתו דבר והוא שנא אותה, היא תירש אותו כיורשת על פי דין.
"דוגמאות אלו מלמדות שלמרות הכלל ש'מצווה לקיים דברי המת', קיימות מסגרות משפטיות שהמחוקק קבע ולעיתים מי שלא פעל כנדרש בחוק, לא ניתן יהיה להגשים את רצונו האחרון. אף לדעת הסוברים שניתן באמצעות פרשנות צוואה כגון על ידי 'הכנסת' תנאי מפסיק בצוואה, להורות על ביטלה של הצוואה אם היא נשתכחה, הנטל להוכיח שהיא נשכחה צריך להיות מעל לספק סביר".
את אחי האב ייצגו עוה"ד יהונתן קניר ומיכל קניר לובלין. עו"ד קניר מסר בתגובה כי "המחוזי הבהיר שגם בדיני הירושה צריכה להיות יציבות שבסיסה כיבוד רצון המנוח כעולה מצוואתו, גם אם הרצון לא תואם את תחושותינו הסובייקטיביות. ביהמ"ש קבע בדין שלא ניתן היה ליצור מסמך יש מאין עבור המנוח שהשאיר הוראות ברורות את שיעשה בעיזבונו לאחר פטירתו".
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"