מעקב אחר הזוכים: לא כל מי שזוכה בדירות בהגרלה אכן יקבל אותן בסוף. כך קרה לא' מאילת שנרשמה להגרלות מחיר למשתכן כיחידה חסרת דיור. באוגוסט 2019 היא קיבלה את הזכאות וחודשיים לאחר מכן זכתה בדירה בהנחה משמעותית באילת. אלא ששנה לאחר מכן משרד השיכון שלח לה הודעה שהיא כבר לא זכאית יותר כי היא ידועה בציבור לאדם בעל דירה, דירה שבה שניהם גרים.
בניסיון להשיב את הזכייה, א' פנתה לבית המשפט לערער על ההחלטה. בתביעה התברר שמשרד השיכון הפעיל משרד חקירות לאמת את הזכאות שלה וקבע שהיא לא מחוסרת דיור. בית המשפט החליט לדחות את העתירה וא' הפסידה את הדירה וגם חויבה ב-15 אלף שקלים עבור הוצאות משפט.
"ככל הנראה המידע מגיע למשרד הבינוי והשיכון על ידי הבנקים", טען עו"ד ליאור לוי שמייצג זוכי מחיר למשתכן. "הבעיה היא לא בעצם ביטול הזכאות, אלא בזה שהבנקים לא מודיעים ללקוחות שהם הולכים להעביר את המידע הזה למשרד הבינוי והשיכון - וזכאותם עלולה להתבטל".
במקרה אחר, זוג שחי שנים רבות במשותף נרשם הגבר כיחיד חסר דירה, וזכה בהגרלה. משרד השיכון ערך בדיקה ומצא שהידועה שלו בציבור בעלת דירה - ופסל לה את הזכייה. הוא עתר לבית המשפט שקיבל את עמדת משרד השיכון, וביטל את חוזה המכר שכבר נחתם.
עו"ד לוי לידור בונן, שמשמש כיועץ משפטי במשרד הבינוי והשיכון התייחס לתופעה: "לאחרונה אנו מזהים שיש מקרים בהם ישנם שינויים בסטטוס הזכאות. לצורך כך מבצע המשרד מעקב ובקרה על כלל הזכאים, לרבות בדיקת אימות נתונים וממשקים מול משרדי ממשלה שונים ואף חקירות במקרים הנדרשים".
מאז החלו ההגרלות יש עשרות זוגות ויחידים שבוטלה להם הזכאות לדירה בהנחה אפילו אם הם כבר זכו בדירה וחתמו על החוזה. לפעמים זה קורה בשל שינוי הסטטוס. קצת מוזר שמשרד השיכון מפעיל אחר זוגות צעירים חוקרים פרטיים כדי לוודא שהם אכן זכאים לדירה בהנחה, ובכל זאת, כשדירה בישראל הפכה לדבר המבוקש ביותר יש מי שינסה לעשות הכול כדי להשיגה.