רה"מ נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד הודיעו אתמול (שני) על הליכה לבחירות בפעם החמישית בתוך 3 שנים. הבחירות מגיעות גם בזמן משבר כלכלי – והעלות שלהן תעלה למדינה מיליארדי שקלים. על פי המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי, עלות של מערכת הבחירות שבדרך מוערכת ב-2.9-2.54 מיליארד שקלים.
הדרמה הפוליטית - סיקור נרחב ב-N12:
- נשיאות הכנסת אישרה: ההצעה לפיזור הכנסת תעלה מחר
- מיוחד | N12 עושים סדר בדרמה הפוליטית
- ח"כ זוהר: "לא ניהלנו מו"מ"; עבאס: "התחלתי את המהלך איתך"
- לפיד ובנט בהצהרה משותפת: מתכוונים לפזר את הכנסת
לפי הערכה של תחשיב תשלומי שכר יום שבתון לשכירים במגזר העסקי כולו, העלות של כל יום שבתון כזה למגזר העסקי היא כ-1.5 מיליארד שקל. ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית ויועץ ללהב (לשכת ארגוני העצמאים), הסביר: "לפי החוק, יום הבחירות לכנסת או לרשות המקומית מוגדר כיום שבתון שבו אין חובה לעבוד, ולא מנוקה על כך יום חופש. מי שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות זכאי לשכר עבור יום השבתון ומי שעובד ביום הבחירות עשוי להיות זכאי לשכר בגובה %200, או לשכר רגיל ויום חופש במועד אחר. בנוסף, המעסיקים חייבים לשלם לעובדיהם שכר מלא על היום הזה - גם אם מדובר בעובדים שאין להם זכות הצבעה, כמו עובדים זרים".
שיעור חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים בנשיאת עול התשלומים הוא 43%-53%. במונחים כספיים, הנזק הכלכלי שנגרם ועוד עתיד להיגרם למגזר העסקים הקטנים והבינוניים מוערך בסכום של 795-645 מיליון שקלים.
"עלות הבחירות לאזרח הישראלי אינה מוגבלת רק לאובדן בתמ"ג או לעלות השכר למעסיקים", הסביר ד"ר נתנזון. "לביצוע בחירות בישראל ישנן עלויות נוספות, כמו תקציבה של ועדת הבחירות ומימון המפלגות התחרותיות בכנסת. מסורתית, תקציב ועדת הבחירות גדל בכ-10 עד עשרים אחוזים בכל מערכת בחירות. להערכת מכון מאקרו, תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה-25 יהיה כמיליארד שקלים".
בנוסף לכך, עלות לא מבוטלת נוספת לקיום הבחירות הינה מחיר חוק מימון מפלגות. לפי החוק, כל מפלגה מקבלת מימון מהמדינה על הפעילות השוטפת שלה וכן תוספת מימון מיוחדת מתקציב המדינה להוצאות הבחירות של המפלגה. "לפי הנתונים העדכניים ביותר, נתוני הכנסת ה-23, עלות יחידת המימון למפלגות עומד על 8.1 מיליון שקלים, ולכן העלות הכוללת מוערכת בכ-236-216 מיליון שקלים נוספים על חשבון תקציב המדינה", הסביר ד"ר נתנזון. "ישנו גם את חוק מימון הפריימריז שתוקן ב-2018. על פי החוק נאסר על על חברי כנסת מכהנים לגייס תרומות לפריימריז והם יקבלו מימון מהמדינה גם אם לא ייבחרו בסופו של דבר. לכן העלות המוערכת למימון כל חבר כנסת הינה בין 320-120 אלף שקל, המסתכמים ל-12.8-4.8 מיליון שקלים".
מבדיקת אגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים עולה כי עלות יום בחירות הבא למשק היא 1.9 מיליארד שקל לעסקים ו-0.9 מיליארד שקל למגזר הציבורי – סך הכול 2.8 מיליארד שקלים. סך העלות העצומה של 6 ימי הבחירות בשנים האחרונות - 16.8 מיליארד שקל. "יש לבטל לאלתר את יום השבתון, שבשנים האחרונות נהפך בעקבות אי היציבות הפוליטית למעמסה כלכלית עצומה ובלתי-הוגנת על כתפי המעסיקים", מסר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר.
גם עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל פונה בקריאה דומה לבטל את יום שבתון הבחירות. "לצערנו מדובר במערכת בחירות חמישית בפרק זמן של שלוש שנים כאשר הנזק הכלכלי מונח רובו ככולו על כתפי העצמאים ובעלי העסקים. בעוד שאחיהם השכירים יוצאים ליום שבתון ואלה שעובדים מקבלים עליו תשלום כפול", מסר ל-N12. "ציבור העצמאים ובעלי העסקים משלם מכיסו את עלות הבחירות".