בנק ישראל צפוי להעלות מחר (שני) את הריבית, לראשונה מאז נובמבר 2018, ל-0.25%-0.5% ולאותת על העלאות נוספות בהמשך השנה. בהחלט סביר שהעלאה זו תסמן את סופה של תקופת הריבית האפסית והכסף הזול, ולשינוי המדיניות הזה יהיו השפעות על כלל המשק – מהחברות הגדולות דרך העסקים הקטנים ועד לכיס של האזרח הקטן.
העלאת הריבית בישראל תגיע בעקבות צירוף נסיבות. ראשית מצב המשק הישראלי מצוין במובנים רבים. שיעור האבטלה הנמוך ברמה היסטורית (3.2%) לצד כמות המשרות הפנויות ההולכת וגדלה מעיד על תעסוקה מלאה כמעט. גלי הקורונה האחרונים לא פגעו בכלכלה, לא יצרו מכת אבטלה, לא פגעו בצמיחה ולא הגדילו את הגרעון.
מנגד, העלייה השנתית במדד המחירים לצרכן בחודש פברואר הגיעה ל-3.5%. מדובר אמנם באינפלציה נמוכה ביחס לאירופה ולארה"ב, שם היא מגרדת את ה-8%, אך זהו החודש השני ברציפות שבו העלייה השנתית חוצה את היעד של בנק ישראל (שעומד על 3%). לאחר תקופה ארוכה שבה הגדיר בנק ישראל את הגורמים לאינפלציה כזמניים ועל כן נמנע מלטפל בה, לאחרונה שינה הבנק את הטון והבהיר כי האינפלציה תוביל לשינוי מדיניות.
גורם נוסף שתומך בשינוי המדיניות בבנק ישראל הוא העלאות הריבית בעולם כולו, ובפרט בארה"ב. במהלך מרץ הפד כבר העלה את הריבית בארה"ב ב-0.25% לרמה של 0.5%. מהפרוטוקולים של דיוני הפד עלתה תמונה מפתיעה של תמיכה גורפת בהעלאה חדה יותר של הריבית, וכעת הציפייה היא שהריבית בארה"ב תגיע עד לסוף השנה ל-2.5%-2.75%. ארה"ב כאמור מתמודדת עם אינפלציה גבוהה יותר מזו שנמדדת בישראל, ולכן אין צפי לעליות ריבית חדות כאלה גם בישראל.
ההלוואות יקרות יותר: גם המשכנתא וגם המינוס
למעבר למציאות של ריבית גבוהה יש השלכות רבות על המשק, אך חשוב לציין שזה עדיין לא המצב בישראל. גם אם בנק ישראל יעלה את הריבית מחר ל-0.5%, עלייה של 400%, הריבית עדיין תיחשב נמוכה למדי. רק העלאת ריבית לאחוזים בודדים, או ציפייה כזו, תוביל להשלכות משמעותיות על המשק.
העלאת הריבית הופכת את ההלוואות ליקרות יותר. ההלוואה המדוברת ביותר בישראל היא כמובן המשכנתא, שאצל רבים מוצמדת בחלקה לריבית הפריים (1.5% מעל ריבית בנק ישראל). עלייה בריבית תייקר לרבים את תשלומי המשכנתא. ציפייה להמשך עליות ריבית בתקופה הקרובה תוביל לצמצום הביקוש למשכנתאות, ובסופו של דבר עשויה להקטין את הביקוש לדירות, מה שיסייע להורדת המחירים בענף.
הלוואה נוספת שחשוב לשים לב אליה היא המינוס בבנק, או הלוואות אחרות של משקי הבית לצורך עמידה בתשלומים השוטפים. העלאת הריבית תייקר את הכסף עבור אותם משקי בית ועשויה להוביל לצמצום הצריכה, כלומר צמצום הביקוש למוצרים מסוימים, וכתוצאה מכך לירידת מחירים.
התייקרות ההלוואות מתרחשת במקביל לגידול בתשואה של פקדונות בנקאיים, ושני אלה יחד הופכים אפיקי השקעה אחרים (כמו נדל"ן ובורסה) לפחות אטרקטיביים. הצפי להעלאת ריבית משמעותית בארה"ב כבר הפילה את הבורסה בארה"ב, שפתחה את 2022 עם רבעון של ירידות. שוק הנדל"ן הישראלי שחווה השתוללות מחירים בשנה האחרונה (עלייה של 13%) ייעצר מעט אם בנק ישראל אכן יתמיד בהעלאות הריבית שלו.
אם כך, בעוד שריבית נמוכה מעודדת פעילות עסקית, לקיחת הלוואות, צריכה מוגברת והשקעות, ריבית גבוהה מאיטה את הפעילות במשק. הדבר יכול להפריע לעסקים, גדולים וקטנים כאחד, שנהנו מהכסף הזול שזרם אליהם מצרכנים או ממשקיעים, למשקי הבית, ואפילו לממשלה שנהנית גם היא מהלוואות זולות. החזרה לעולם שבו הכסף יקר תשפיע עמוקות על המשק הישראלי ותאלץ את כל השחקנים לחשב מסלול מחדש.