ועדת הכספים החלה היום (שני) את הדיון במס על הכלים החד-פעמיים, שנכנס לתוקף בתחילת נובמבר, במסגרת הצו שעליו חתם שר האוצר אביגדור ליברמן. הוועדה תצטרך לאשר או לבטל את הצו עד ל-18 בדצמבר, ואם לא תעשה זאת הוראותיו יפקעו. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הופיעה בפני הוועדה. יו"ר הוועדה, אלכס קושניר, סגר את הדיון ללא הצבעות "מתוך רצון לשמוע את כל הדוברים", וייקבע דיון המשך בנושא.

הצו עורר התנגדות רבה בעיקר בציבור החרדי, וחברי הכנסת מהסיעות החרדיות הסבירו שהם רואים במס פגיעה ישירה בציבור שאותו הם מייצגים, כצרכנים העיקריים של כלים חד-פעמיים. חברי הכנסת מהאופוזיציה התנגדו בתוקף להעלאת המס בדיון. 

פסולת בחוף הים (צילום: Larina Marina, ShutterStock)
כלים חד פעמיים בים|צילום: Larina Marina, ShutterStock

"ישראל מכורה לפלסטיק חד-פעמי, בפרט בכלי שולחן, ומזה הגיעה העת להיגמל", אמרה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. "התועלת בכלים חד-פעמיים היא קצרת טווח. במונחים כלכליים הנושא מהווה כשל שוק, ומקום מאוד נכון להתערבות ממשלתית".

עוד אמרה השרה כי באיחוד האירופי בחרו לאסור לחלוטין את השימוש בסוגים רבים של פלסטיק חד-פעמי, אולם בישראל בחרנו בשלב זה בדרך המיסוי. "זה המס היחיד בעולם שנועד לא לשלם אותו", הדגישה זנדברג. "המטרה של המס הזה היא להפחית עד להפסיק את השימוש בכלים חד-פעמים, כי הם מזיקים ומזהמים. המטרה היא לעבור לכלים רב-פעמיים בצורה הדרגתית".

תמר זנדברג בוועדת הכספים (צילום: כנסת ישראל)
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בוועדת הכספים|צילום: כנסת ישראל

מנגד התקומם חבר הכנסת משה גפני והתפרץ לדבריה של השרה. "אנחנו אומנם חרדים, אבל אנחנו לא מטומטמים", אמר. "תפסיקו לעבוד עלינו, תפסיקו לעשות צחוק". חברי כנסת נוספים מהמגזר החרדי התקוממו וטענו כי "החוק פוגע במשפחות מעוטות יכולת. השרה להגנת הסביבה השיבה כי "באותו הסכום שמשפחות חרדיות קונות כלים חד-פעמיים, הן יכולות לרכוש מדיח כלים".

"גם שאנחנו באים לתקן את העולם, זה צריך להיות עם חמלה"

חברי ועדה רבים התייחסו לעובדה שהמס הינו רגרסיבי - כלומר כזה שפוגע באוכלוסיות החלשות ביותר. ח"כ עופר כסיף טען בעקבות כך כי היה מצפה שההכנסות מהמס, שצפויות להגיע ל-600 מיליון שקלים בשנה, ישקיעו באותן אוכלוסיות שנפגעות ממנו. גם ח"כ שלמה קרעי התייחס לנושא ואמר: "גם שאנחנו באים לתקן את העולם, זה צריך להיות עם חמלה, לא יכול להיות שמביאים שינוי כל כך דרמטי בלי שהיה דיון בוועדה. מי שייפגע זו אותה אימא שתצטרך לשטוף כלים שעה וחצי בערב. ברור לכולם שהדבר יפגע דווקא באוכלוסיות שיותר קשה להם, ואין להם מדיח בבית". קרעי דרש להקפיא את הרפורמה.

ח"כ אחמד טיבי הוסיף כי היה דרוש זמן התארגנות ארוך יותר לפני כניסתו לתוקף של הצו: "צריך מרווח זמן במצב של מס כזה שפוגע במשפחות מרובות ילדים. 70% מהצריכה היא ביתית, לכן הפגיעה היא במשפחות שבחרו להשתמש בכלים חד פעמיים כי זה קל יותר וזול יותר. אני חושב שיש לקחת בחשבון את השיקול הסביבתי והבריאותי, אבל יש אנשים שהשיקול של גמירת החודש בכבוד הוא החשוב ביותר לגביהם". ח"כ ינון אזולאי התייחס גם לעסקים שייפגעו מהמס: "אתם ממוטטים עסקים, לוקחים להם את הכסף על מלאי, בטרם אישרנו את התקנות. ההליך הוא לא נכון ולא תקין".

גפני: ליברמן דיקטטור - לא אשב איתו (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90, חדשות)
משה גפני: "אנחנו אמנם חרדים, אבל לא מטומטמים"|צילום: יונתן זינדל / פלאש 90, חדשות

חברים נוספים בוועדה התייחסו לבעיית מדידת העובי, שלפיו נקבע המס. יובל לסטר, סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ענה על כך: "לעניין העובי ביצענו בדיקות מקדמיות של רב פעמי וחד פעמי, השווינו זאת לנתונים שקיבלנו ממומחים מהעולם. מבחני העובי סימנו את הרוב המכריע של כלים רב פעמיים. יש מספר כלים רב פעמים שנכנסים בכלל העובי שנקבע ואנחנו בוחנים אמצעים לתת לכך מענה, נשמח שהוועדה תאפשר לנו לחשוב על אופציות. המדד הכי טוב הוא מדד העובי, בחנו תקנים בכל העולם".

ח"כ משה גפני וח"כ אורי מקלב טענו שהמס אינו סביבתי ושמטרתו האמיתית היא גביית כסף מהציבור. "לקחתם כעובדה שהצפי הוא 600 מיליון שקלים הכנסה למדינה, לא הערכתם שאולי יהיה שימוש קטן יותר בכלים", אמר ח"כ מקלב. בתשובה לבג"ץ המדינה השיבה כי יש צורך למסות מיד, כי מדובר בהכנסות של 50 מיליון שקל, הכסף מידי. הריצה להחלטה עוד לפני דיון ציבורי, הביאה למצב של מוצרים שכפי שראינו שלא היו צריכים להיות, ממוסים. אין עוד מס שמכפיל כך ב-100% עלות".

בשלב מסוים ח"כ יעקב אשר פנה ליו"ר קושניר ואמר לו: "היה פה יו"ר ועדה מהקואליציה שלא נכנע לה, תהייה גבר, אל תכנע להם". היו"ר קושניר השיב לאשר: "אתה לא תלמד אותי מה זו עצמאות. לקחת את הדיון וקיימת סביבו סיבוב של פייק, שכאילו הוא נגרם בגללך. פעם הבאה שתטיף לי על עצמאות, תמצא את עצמך בחוץ. בוועדה הזו לא פוגעים אישית באף אחד". ח"כ אשר ענה: "זו בעיה. קשה לך להתמודד עם האמת". בעקבות הדברים הוציא יו"ר הוועדה את ח"כ אשר מהדיון.

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "בדיון הבא ניתן לנציגים נוספים של המגזר העסקי לדבר. אני רוצה לבקש כמה נקודות לקראת הדיון הבא: אחד זה נושא עובי אותם כלים שבתפר, בין שימוש חד פעמי לרב פעמי, ומה אנחנו עושים כדי שהכלים הרב פעמי לא ימוסו. שניים זה כוסות נייר שמצופים פלסטיק - רוב הכוס זה נייר, והמשקל שקובע הוא ברובו של נייר, יש עיוות ויש לראות מה עושים. בנוסף רוצה לראות את התוכנית של שינוי הרגלי הצריכה של המשרד. נקודה נוספת, רשות המיסים – לעניין מס על המלאי הקיים, אני מבקש לשמוע התייחסות, כי הנקודה שהעלו פה שווה התייחסות".

היועמ"שית התנגדה: "כרסום ביכולת הפיקוח של הכנסת"

עם כניסת הצו לתוקף הגישו יצרניות, יבואניות ומשווקות הכלים החד-פעמיים, עתירה לבג"ץ בעניינו. בעקבות העתירה הגישה היועצת המשפטית לכנסת, שגית אופק, את חוות דעתה המשפטית בנוגע לצו, והביעה בה את מורת רוחה מהעובדה שהמס נכנס לתוקף לפני הדיון בכנסת. היועצת המשפטית טענה כי אם מטרת הצווים היא לשנות את התנהגות הצרכנים למטרות אקולוגיות ובריאותיות, ולא על מנת להגדיל את הכנסות המדינה, לא הייתה סיבה להאיץ באישור הצו.

"בנסיבות אלה, נראה כי אי קביעת מועד מאוחר יותר לצווים ומתן אפשרות לוועדת הכספים לקיים דיון טרם הוחלו הוראות הצווים, יש בה משום פגיעה של ממש וכרסום ביכולת הפיקוח של הכנסת בכלל, ושל ועדת הכספים בפרט בנושא זה", כתבה. "בייחוד נכונים הדברים לנוכח הפרוצדורה הייחודית החלה בעניינו של הצו אשר מקשה על הוועדה בדיעבד להציע תיקונים בוודאי מקום בו הצו כבר נכנס לתוקף".

היועצת המשפטית התייחסה גם לעניין רף העובי, שלפיו נקבע תעריף המס, והציעה שהוועדה תבחן אם קיימת יכולת מעשית למדידה שלו, שאם לא כן לא ברור מה טיבו של הקריטריון וכיצד הוא ייושם. בנוסף התייחסה היועמ"שית לכך שקידום הצו החל רק בשנת 2020 ושלא הוכנס בו אף תיקון בעקבות הערות הציבור, זאת בניגוד לצו המס על המשקאות המתוקים שעבודת המטה עליו החלה לפני כ-5 שנים ושולבו בו תיקונים רבים.