"אנחנו ישראלים בכל רמ"ח איברינו", התגאתה מירה, רעייתו של פרופ' ג'ושוע אנגריסט, הישראלי-אמריקני שהוכרז היום כזוכה בפרס נובל לכלכלה, בשיחה עם N12. "הכרנו כשהוא הגיע ללימודי MA באוניברסיטה העברית, והוא עשה עלייה והתגייס לצה"ל. חיינו מתנהלים בין בוסטון לישראל וכעת אנחנו נרגשים מאוד".
אנגריסט עצמו מסר בריאיון לוועדת פרס הנובל: "התעוררתי מוקדם הבוקר וראיתי שהטלפון שלי מלא בהודעות טקסט. הופתעתי, לא ציפיתי לכל כך הרבה הודעות. דיברתי עם מישהו מהאוניברסיטה שאישר לי שבאמת זכיתי. לא ציפיתי לזה. זה נפלא, זה מדהים. אנחנו בתחילת היום בארה"ב, היה לי מזל לעבוד עם שני הזוכים האחרים".
הפרופסור הזוכה מספר גם שלימד בישראל במשך חמש שנים: "אני לא יודע אם אפשר להגיד שהעבודה שלי היא על אמונה, אני חקרתי על תוצאות מעשים מסוימים. השאלה הגדולה שחקרתי – אנשים חושבים שתיכונים או אוניברסיטאות שוות הם חשובות, אני הראיתי בעבודה שלי שלפעמים זו אשליה – אנשים שהולכים לבתי ספר יוקרתיים היו מצליחים בכל מקרה".
גם חברו, פרופ' (אמריטוס) ויקטור לביא, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, סיפר עליו והרעיף מחמאות: "הוא חבר טוב, חבר נפש, שותף שלי למחקר כבר 30 שנה. הוא אמריקני שגדל בפיטסבורג במשפחה יהודית חמה - אמא אשת אקדמיה, אבא עיתונאי. כשהגיע ללימודי MA, הוא שירת בצנחנים שירות סדיר מלא, ואפילו עשה מילואים".
לדבריו, הוא היה בירושלים ארבע או חמש שנים, ואחר כך עבר ל-MIT. "כתבנו כמה דברים ביחד, ואני מניח שהזכייה היא על מאמר חשוב מאוד שהוא כתב".
בכתבה שפורסמה בעבר ב"דה מרקר", נכתב שאנגריסט עזב את ישראל בגלל המשכורת. בסוף שנות ה-80 אחרי שסיים את התואר השני בעברית, הוא השלים דוקטורט בהרווארד, עבד שם כמה שנים כמרצה, ואז חזר לישראל וקיבל משרה באוניברסיטה העברית. "זאת מחלקה נהדרת, עם אנשים נפלאים", הוא צוטט אומר בריאיון לדה מרקר. "ביליתי שם שנים יפות, אבל עם משכורת של מרצה צעיר היה לי קשה להסתדר מבחינה כלכלית. הייתי צריך לעבוד יום בשבוע במכון ברוקדייל כדי להשלים את המשכורת, וגם אז התקשיתי לרכוש דירה בירושלים".
בהמשך סיפר שבשנת 1996 נענה להצעה ללמד ב-MIT ומאז חייו השתנו. "ההבדל העיקרי בין פרופסור לכלכלה בישראל ובארה"ב הוא שלפרופסור בארה"ב אין דאגות כלכליות".
הזכייה של אנגריסט יחד עם גווידו וו.אימבנס היא על היכולת שלהם "להגיע למסקנות מניסויים לא מכוונים". הפרס, בגובה 10 מיליון קרונות שוודיות, יתחלק בינם (שיחלקו את החצי הראשון), לבין פרופ' דיוויד קארד מאונ' ברקלי שבקליפורניה, שזכייתו ניתנה לו על מחקרו האמפירי בכלכלת העבודה.
"ניסויים טבעיים עוזרים לענות על שאלות חשובות לחברה", מסרו בוועדת הפרס. "זוכי השנה - דיוויד קארד, ג'ושוע אנגריסט וגוידו אימבנס - סיפקו לנו תובנות חדשות על שוק העבודה והראו אילו מסקנות לגבי סיבה ותוצאה ניתן להסיק מניסויים טבעיים שערכו. גישתם התפשטה לתחומים אחרים וחוללה מהפכה במחקר".
הוועדה הסבירה שרבות מהשאלות הגדולות במדעי החברה עוסקות בסיבה ותוצאה: כיצד ההגירה משפיעה על רמות השכר והתעסוקה? כיצד השכלה ארוכה יותר משפיעה על ההכנסה העתידית של מישהו? "קשה לענות על שאלות אלה מכיוון שאין לנו מה להשתמש בהשוואה", אמר פיטר פרדריקסון, יו"ר ועדת הפרס למדעי הכלכלה. "איננו יודעים מה היה קורה אילו הייתה פחות הגירה או אם אותו אדם לא היה ממשיך ללמוד. עם זאת, זוכי הפרס השנה הראו כי ניתן לענות על שאלות אלו ודומות באמצעות ניסויים טבעיים. המפתח הוא להשתמש במצבים שבהם אירועים או שינויי מדיניות גורמים לכך שקבוצות של אנשים מטופלים באופן שונה - באופן הדומה לניסויים קליניים ברפואה".