את היום בו הונפקו חברות הטכנולוגיה סימילרווב (SimilarWeb) וגלובל אי (Global-E), רו"ח נעם קנטי, שותף בכיר ב- EY Israel זוכר היטב. "זה היה במאי, בשיא מבצע שומר חומות, ביום בו נורה מספר הטילים הרב ביותר לכוון ישראל", הוא נזכר. "תמחור ההנפקות התרחש במקביל במשרדים בניו יורק ובממ"דים בתל אביב ובאזור השרון. זה היה הזוי, כמעט בלתי נתפס".
לקנטי ולדרור ביצ׳קוב-שושני, שותפים בפירמת רואי החשבון EY, הגדולה בישראל והמובילה בתחום ההיי טק, יש עוד סיבות, טובות יותר, לא לשכוח את אותו יום. 2 החברות ש-EY ליוו מיום הקמתן, הונפקו בהצלחה רבה בבורסות בניו יורק (NYSE ו- Nasdaq) בדיוק באותו תאריך. סימילרווב השלימה הנפקה לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר וגולובל אי הונפקה לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר.
כעת שני סמנכ"לי הכספים של החברות המצליחות, ג׳ייסון שווארץ ועופר קורן, נפגשים בוויבינר מרתק, ביום חמישי הקרוב (22.07.21) ב-10 בבוקר, יחד עם ביצ׳קוב-שושני ובהנחיתו של קנטי, כדי לחשוף את הסיפורים הכי מעניינים מאחורי העסקאות, השיקולים לצאת להנפקה בבורסה, הדינמיקה ברוד שואו, התפקיד שלהם בתהליך, מה הלקחים והתובנות העיקריות שהם הפיקו, וכמובן- איך היה לעשות pricing ביום השיא של מבצע "שומר החומות".
משקיעים מחפשים יותר תשואה לכסף
עולם ההייטק הישראלי רותח בשנים האחרונות, ונדמה שכולם קונים כרטיס לכיוון אחד: שוקי ההון בניו יורק. בשנתיים האחרונות מספר החברות שיצאו להנפקה מוסדית שבר שיאים, והגיע ל -20 הנפקות, רובן הפכו ליוניקורנים (חדי קרן) גם בשוק הציבורי והונפקו בבורסה בשווי של יותר ממיליארד דולר.
זה התחיל עם חברת פייבר שהנפיקה ב- 2019 לפי שווי של כ-700 מיליון דולר (ומאז נסקה לשווי של מעל 7 מיליארד דולר), והמשיך עם חברות כמו למונייד שהונפקה ביולי 2020 לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר, וג'ייפרוג שהונפקה לפי שווי של 4 מיליארד דולר באותה שנה.
ב- 2021 המשיך גל ההנפקות עם חברות שכולן כבר מכירים: פלייטיקה, סימילרווב, גלובל אי, מאנדיי, סנטינל וון ו-WalkMe שהשלימו הנפקות מוצלחות, ואיירון סורס, פיוניר, טאבולה, אינוביז, ו-Talk Space שהנפיקו דרך מיזוג עם חברות SPAC. ההנפקות המסורתיות וההנפקות באמצעות עסקאות ה-SPAC בוצעו לפי שוויים של 1.5 עד 11 מיליארד דולר. מי שתרם רבות למהלך הם משרד רואי החשבון EY, שהוביל את הרוב המכריע של ההנפקות.
"מה שאנחנו רואים כרגע, הוא המשך טבעי לגל הגיוסים הגדול של העשור האחרון״, מסביר רו"ח קנטי את הסיבה לעלייה בהנפקות ובפנייה לשוק המוסדי בשנים האחרונות. ״הריביות האפסיות הובילו משקיעים מוסדיים להפנות את השקעותיהם למסלולים שמסורתית היו מסוכנים יותר- כמו תעשיית ההייטק והחדשנות- בחיפוש אחר לתשואות גבוהות יותר.
"בעשור האחרון יכלו חברות לגייס הון משמעותי בשוויים גבוהים בשוק הפרטי ובדרך זו האריכו את תקופת ההבשלה של הטכנולוגיות שפתחו והגיעו להכנסות וקצבי צמיחה גבוהים. ההאצה המשמעותית באימוץ טכנולוגיות מתקדמות בתקופת הקורונה, נתנה את הקפיצה האחרונה בתוצאות העסקיות של החברות – ומיצבה אותן כמועמדות אפשריות להנפקה בבורסה.
בישראל יש היום מספר רב של חברות בשלות (חברות שקצב הצמיחה שלהן גבוה וניתן לחיזוי), או קרובות לכך, שצפויות להנפיק בשנים הקרובות.
"למעלה מ-25 חברות נמצאות כיום בהליך פעיל של הערכות להנפקה, חלקן ינפיקו כבר בשבועות הקרובים. חברות נוספות יצטרפו בהמשך ככל שהגאות בשווקים תמשך״, מסביר רו"ח קנטי את התור הארוך במטוס בדרך לניו יורק.
למה שהן יעשו את זה? למה לא להמשיך לגייס כסף בשוק הפרטי?
"החברות עושות את זה מכמה סיבות- ולא בהכרח בסדר מסוים. הנפקה מאפשרת גיוס הון משמעותי ממשקיעים חדשים עם מבט לאופק רחוק יותר, הון שיאפשר את האצת הצמיחה. בנוסף, היא מאפשרת להנזיל הון למשקיעים מהסבבים הראשונים (אנשים פרטיים וקרנות הון סיכון, VCs, המתמחות בשלבים מוקדמים)".
"אספקט אחר הוא הקרדיביליות הבין לאומית שמקנה סחירות בבורסות בארה״ב (Nasdaq או NYSE). הפעילות בשקיפות תחת פיקוח רגולטורי של הרשויות מקנה אמינות גם בשוק המסחרי בו פועלות החברות".
"בנוסף, לאחר ההנפקה המניות הסחירות, שניתנות למימוש למזומן בשוק הפתוח, מהוות מטבע בפני עצמו שמגדיל את הגמישות העומדת בפני חברות להשגת צמיחה לא אורגנית (דרך מיזוגים ורכישות), וכן לגייס ולשמר עובדים- האתגר העיקרי שעומד בפני ההייטק בישראל כיום.״
למה דווקא עכשיו אנחנו שומעים על עוד ועוד יוניקורנים? האם החברות הללו עושות משהו שונה ממה שעשו בעבר?
"ההון המשמעותי שגויס בשוק הפרטי מאפשר את מימוש הפוטנציאל. הוא מאפשר לבנות חברה יציבה, להשקיע בטכנולוגיות חדשניות, להעמיק ולהרחיב סדרת מוצרים נישתיים לכלל פתרון מערכתי ושלם, לבנות ארגון מכירות ושותפויות עסקיות, לגייס, לנהל ולשמר- ארגון עובדים ומנהלים מנוסים בארץ ובעולם. ההון מאפשר גם לרכוש טכנולוגיות, טאלנט ולקוחות באופן לא אורגני, דרך מיזוגים ורכישות.
"במקביל, אנחנו חווים קפיצה חסרת תקדים באימוץ טכנולוגיות כתוצאה מהקורונה. כולנו משתמשים הרבה יותר בכלים טכנולוגיים בחיי היומיום שלנו, בעבודה ובחיים הפרטיים".
"תחזיות לשעורי צמיחה ואימוץ טכנולוגיות מסוימות (כדוגמת רכבים חשמליים ומסחר אלקטרוני) בשנים 2025-2030 מתממשות מוקדם מהמתוכנן – וקורות למעשה כבר היום. העוצמה הזו מתבטאת בצמיחה אקספוננציאלית בהכנסות אצל חלק מהחברות, בהבנת המשקיעים את הפוטנציאל הגלום בחברה, ואת החזון של היזמים. כל אלו הובילו לעליה בשווי החברות, כבר היום".
"סיבה נוספת להצטברותן של חברות גדולות, הוא ויתור של יותר ויותר יזמים ומשקיעים משלבים מוקדמים על החיפוש אחר "אקזיט" מהיר במכירות החברה טרם הגעתה לבשלות. התעשייה התבגרה, משקיעים ויזמים מעוניינים ״ללכת את כל הדרך״ ולממש את הפוטנציאל".
"השיח הכללי בתעשייה השתנה- והחשיבה של היזמים התקפית ויוצרת. מעבר ליכולת לגייס הון, הויתור על ״אקזיט״ התאפשר גם בזכות היווצרות שוק secondary (מסחר משני) פעיל בחברות הפרטיות. בשנים האחרונות נוצר שוק תוסס שמאפשר למכור מניות בחברות פרטיות למשקיעים קיימים שרוצים להגדיל את אחזקותיהם וכן למשקיעים חדשים וקרנות מתמחות שמחפשים דרך להיכנס לחברות מצליחות. עבור המוכרים (משקיעים פרטיים, יזמים ועובדים) מכירה חלקית לאורך הדרך ויכולת "להפגש עם כסף" מקטינה משמעותית את הסיכון ומורידה את הלחץ להגיע ל"אקזיט" ולמכור את החברה כולה לפני שמימשה את מלוא הפוטנציאל".
נקודה מעניינת שחשוב לשים אליה לב היא שהיכולת לגייס סכומים גבוהים בשווי גבוה מקטינה למעשה את ההסתברות ל"אקזיט" מהיר. ככל ששווי החברה גדל קטנה בהגדרה כמות הרוכשים הפוטנציאליים והמסע של החברות כעצמאיות מתארך. החברות נדרשות להתאים את התכנית העסקית, הפתרון העסקי המוצע והארגון שנדרש כדי לתמוך בתכנית החדשה.
חשוב להבין שכמו בכל מחזור חיים כלכלי, יכול להתרחש תיקון ואפילו תיקון משמעותי. אבל הכוון הכללי של תעשיית החדשנות והטכנולוגיה הוא של צמיחה.
מתי חברה צריכה לשקול לצאת להנפקה ולפנות לשוק המוסדי?
"בנקודה בה היא מרגישה שהעסק בשל. כלומר כשיש לחברה מוצר יציב עם Product Market Fit (התאמת מוצר לשוק) ברור- החברה יודעת לזהות מי הלקוחות שלה ולמה הם קונים, קיימת מסה קריטית של לקוחות חוזרים, שעור צמיחה משמעותי ויכול חיזוי של תוצאות הפעילות״.
"אנחנו חווים כרגע את גל ההנפקות הרביעי המהותי של חברות ישראליות בארה״ב, עם טפטופים של הנפקות בין לבין. בתחילת שנות ה-90 הנפיקו חברות כמו צ׳קפוינט ונייס, ב-1999-2000 הנפיקו חברות כמו אודיוקודס, סרגון ורדוור עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים בודדים ושווי של מאות בודדות של מיליוני דולרים, בשנים 2013-2015 הנפיקו כמה מהחברות המובילות בהייטק הישראלי, כדוגמת וויקס, וארוניס, סולאראדג, סייברארק, מובילאיי וקורנית עם הכנסות של עשרות רבות של מיליוני דולרים ושווים של מאות רבות של מיליוני דולרים במועד ההנפקה.חברות אלו גדלו בהמשך, כחברות ציבוריות".
הגל הנוכחי מאופיין בחברות שמגיעות בשלב בשל יותר לנקודת ההנפקה. רבות מהן בעלות הכנסות של מאות מיליוני דולרים ושווי של מספר מיליארדי דולרים. המשקיעים מאמינים שהנקודה הנוכחית היא רק התחלת הדרך מעלה".
מהן מסלולי ההנפקה האפשריים?
"יש כיום מספר מסלולים להנפקות. הסוג הראשון הוא הנפקה מסורתית. עם קבלת האישור מרשות ני״ע האמריקאית, ה-SEC, בו חברות מבצעות רוד שואו על מנת לעניין משקיעים ומציעות להם לרכוש ישירות מניות בחברה".
"מסלול נוסף הוא רישום ישיר ללא גיוס נוסף של כסף, כפי שעשו מספר חברות בין לאומיות בעלות שם מוכר שלא חיפשו גיוס הון נוסף ,כדוגמת ספוטיפיי ו- Slack".
המסלול השלישי הוא ההנפקה דרך מיזוג עם SPAC- חברות ללא פעילות אופרטיבית שגייסו כסף ממשקיעים על מנת למצוא חברה אופרטיבית למזג לתוכן בלוח זמנים מוגדר. חברות אופרטיביות שפנו להנפיק במסלול הזה (כדוגמת טאבולה, איירון סורס ופיוניר),בחרו בו מאחר שחיפשו ודאות לגבי תנאי ההנפקה (שווי וסכום גיוס) במשא ומתן פרטי - לפני התחלת הליך הרגולטורי עם רשות לנירות ערך."
האם חברה שאין לה את גובה הכנסות במילוני דולרים יכולה אפילו לשקול את המהלך?
"בשנה האחרונה ראינו שמסלול ה- SPAC התאים לא רק לחברות הגדולות והבשלות – אלא גם לחברות בשלב ה"הבטחה". זה בלט בעיקר בתחומים מסוימים, כדוגמת תחום הרכבים האוטונומיים והחשמליים, בהן קיימת טכנולוגיה וקונצנזוס לגבי כוון השוק, אבל המכירות המשמעותיות הראשונות צפויות רק בעוד כמה שנים מהיום.״
איפה EY נכנסת לתמונה?
"חברה פרטית המעוניינת לגייס הון באמצעות הנפקה ראשונה של מניות לציבור, חייבת לקבל על עצמה כללי דיווח וגילוי מחמירים, כתנאי מקדים להפיכתה מחברה פרטית לחברה ציבורית".
"גיוס הון מהציבור מחייב פרסום של תשקיף שנועד לתת לציבור את מלוא המידע הדרוש לו לשם ניתוח כדאיות ההשקעה ולשם כך הוא מפרט את עסקי החברה המנפיקה. אין כאן מקום לטעויות אם רוצים להצליח".
" EY מלווה יזמים וחברות מיום ההקמה ועוזרת במתן ודאות ואמינות לכל אורך הדרך. כשנה עד שנה וחצי לפני ההנפקה מתחיל תהליך של IPO Readiness שבו אנחנו עוזרים לברור למפות ולארגן את הנדרש לקראת הנפקה לציבור".
למה הכוונה במיפוי וארגון?
"התהליך מתחיל בזיהוי הפערים בין המצב הקיים - לזה הנדרש מחברה ציבורית. בשלב השני, לפי סדר עדיפויות שנקבע עם הנהלת החברה, מבוצעים השינויים הנדרשים. התהליך כולל איפון המבנה הארגוני הנדרש, תהליכים עיקריים ובקרות נדרשות כדי למנוע טעויות, התאמת יכולת הדווח הכספי, המודל הפיננסי וחיזוי התוצאות - לדרישות השוק והרגולטורים וללוחות הזמנים הנדרשים לדווח".
"במקביל אנחנו בוחנים את המבנה המשפטי, התאמת תכנון המס למודל העסקי ובוחנים חשיפות וסיכונים עסקיים ומיסויים באופן שיאפשר מתן מענה, מניעת הפתעות בעתיד ומתן גילוי נדרש. לבסוף אנחנו מוודאים מוכנות להליך הסקירה של רשות ניירות הערך האמריקאית (ה-SEC)".
"חשוב להבין שההנפקה אינה אירוע מבודד או יעד סופי. היא נקודה על ציר זמן. לאחריה החברה צריכה להיות מסוגלת להתנהל עצמאית תוך שמירה על החוקים וכללי המשחק הציבורי, לרבות הדיווחים הנדרשים מהרשויות ומהמשקיעים (GAAP ו-Non GAAP KPIs). אנחנו עוזרים לזהות את הנדרש ולאשרר את ההנחות ומהימנות המידע שמופק מהמערכות של החברה ומגורמים חיצוניים".
"תהליך ההכנה להנפקה כולל שינוי בדרך החשיבה של חברות. הוא דורש תכנון מראש על מנת למנוע הפתעות, שמירה על סודיות מידע פנים והבנה שכל מה שהחברה עושה יזכה לתשומת לב מיוחדת מהרגולטורים, משקיעים והציבור באופן כללי".
מה הולך לקרות בוובינר?
"אנחנו מקבלים שאלות רבות ממנכלים ומנהלי כספים לגבי תהליך ההנפקה עצמו. רצון להבין את הדינמיקה ואילו טיפים אפשר לקחת מתהליכים שהסתיימו בהצלחה. מטרת הוובינר היא לשתף במה שמתרחש מאחורי הקלעים של הנפקות בארה״ב. לשם כך נשוחח דרור ביצ'קוב שושני ואני, עם ג'ייסון שווארץ ועופר קורן, סמנכ"לי הכספים של החברות Similarweb ו-Global-E שהיינו שותפים להנפקתן המוצלחת בחודש מאי השנה".
"נשתף בתובנות מהדרך שהחברות עברו מהרגע בו נלקחה ההחלטה לפנות לשוק המוסדי, למה החליטו להנפיק? מה היו דרישות השוק? איך התנהל התהליך? איך מנהלים רוד שואו מוצלח? והכי חשוב מהם כללי ה"עשה" ו"אל תעשה" שהביאו את החברה שלהם להיות חדי קרן מצליחים כל כך".
הכתבה מתפרסמת לקראת כנס ה-JOURNEY של פירמת EY וקבוצת קשת 12. לצפייה בוובינר המלא.