משבר הקורונה הוביל לעלייה במקרי האפליה במקומות עבודה, כך עולה מהדוח השנתי לשנת 2020 של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שפורסם הבוקר (שלישי). על פי הדוח במהלך עשרת החודשים מאז פרוץ הקורונה ועד סוף השנה, חלה עלייה במספר הפניות לנציבות בהשוואה לשנה הקודמת, ורוב הפניות היו סביב הסגר הראשון, בחודשים אפריל-מאי. יתר על כן, בשנת 2020 התקבל מספר הפניות הגבוה ביותר מאז הקמת נציבות השוויון.

בשנת 2020 התקבלו 1,094 פניות בנציבות השוויון, עלייה של 40% לעומת שנת 2019. 2/3 מהפניות שהתקבלו בנציבות השוויון היו של נשים, וכמעט מחצית מפניותיהן היו בנושא אפליה על רקע הרחבת המשפחה וטיפול בילדים (היריון 34%, טיפולי פוריות 5% והורות 8%). נציבות השוויון הייתה מעורבת בשנת 2020 במספר תיקים מרכזיים בנושאים שונים שהגיעו לידיה.

 

כך למשל נתנה בדוח דוגמה של שתי תלונות שהתקבלו בנציבות מחוז ירושלים והדרום מצד עובדות במשרד ממשלתי, שעניינן זכאותן לשעת הורות בזמן שעבדו מהבית בשל משבר הקורונה. שתי העובדות פנו לנציבות מחוז ירושלים והדרום לאחר שהובהר להן בידי המשרד שבו הן עובדות כי לעמדת המשרד הן אינן זכאיות לשעת הורות בימים בהם הן עבדו מהבית. נציבות מחוז ירושלים והדרום פנתה בנושא למשרד הממשלתי הרלוונטי. בעקבות פניית הנציבות המשרד הממשלתי השיב, כי הנושא הוסדר באופן מידי הן ברמה הפרטנית והן ברמה הארצית.

עבודה מהבית עם ילדים (צילום: Yuganov Konstantin, shutterstock)
גם עובדות מהבית זכאיות לשעות הורות. אילוסטרציה|צילום: Yuganov Konstantin, shutterstock

דוגמא נוספת שניתנה בדוח, נוגעת להליך שעסק בטענת תובעת לפערי שכר בינה ובין חמישה גברים שעבדו יחד איתה, ובו בית הדין קיבל את עמדת הנציבות שהוגשה. בנוסף, הוגשה על ידי הנציבות עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בשמה של קצינת משטרה, אשר טענה כי לא מונתה לתפקיד בכיר במשטרת ישראל ולא קודמה בתפקיד ובדרגה בשל היותה אישה.

בשיא הקורנה: חברת ביטוח גדולה דרשה מעובדים מבני ברק להישאר בבית 

בשנת 2020 המשיך לעלות מספר הפניות לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בנושא אפליה על רקע גיל, והיה הגבוה ביותר מאז 2005. בשנה זו גם גדל פי 5 מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מקום מגורים לעומת 2019 (78 פניות לעומת 17), ונמשכה מגמת העלייה שנצפתה מאז 2015, אז עמד מספר הפניות על 7.

דוגמא לפנייה כזו, התקבלה בנציבות מחוז תל אביב והמרכז, מצד עובדים באחת מחברות הביטוח הגדולות, ולפיה החברה יצאה בהנחיה לעובדים המתגוררים בבני ברק ובאלעד שלא להגיע למשרד אלא לעבוד מהבית.

בשנת 2020 המשיכה גם העלייה במספר הפניות בנושא אפליה על רקע ארץ מוצא, מצד עולים מבריה"מ לשעבר ויוצאי אתיופיה. מספר הפניות גדל פי שלוש מאז 2017 , והגיע מ-13 פניות ל-38. דוגמא לפניה כזו נגד מועצת הרבנות הראשית לישראל מתוארת בדוח. במקרה זה הרבנות המקומית בקריית גת החליטה לשלול את תעודת ההכשר "למהדרין" מעסק, בשל צורך הלכתי לברר את היהדות של אחד העובדים בפס החם, עובד ממוצא אתיופי.

אילוסטרציה (צילום: חדשות 2 / פלאש 90, הדס פרוש)
נשללה כשרות "מהדרין" בשל הטלת ספק ביהדותו של עובד ממוצא אתיופי. אילוסטרציה|צילום: חדשות 2 / פלאש 90, הדס פרוש

השופטים במקרה זה דרשו מהרבנות להסביר את הצורך לערוך בירור יהדות גם למי שאין יסוד סביר לחשוד באי-יהדותו. בנוסף בית המשפט דרש מהרבנות הראשית למצוא מישהו אחר מטעמה שיוכל לטפל בתעודת הכשרות של העסק, לאחר שרב העיר הבהיר כי לא יספק תעודה. התיק עדיין לא נסגר.

מתוך כלל הפניות לנציבות השוויון בנושא משבר הקורונה: 75% היו פניות של נשים ו-25% היו פניות של גברים; 89% היו פניות של יהודים ו-11% היו פניות של ערבים; 51% היו פניות בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה – שכר והטבות ו-37% בנושא אפליה על רקע פיטורים או פיצויי פיטורים. בנוסף, 81% מהפניות היו מעובדים במגזר הפרטי, 17% מעובדים במגזר הציבורי ו-2% מעובדים במגזר השלישי.

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, מסרה עת קיבלה את הדוח: "הגיוון האנושי ופסיפס התרבויות והמגזרים בישראל, צריך להיות מיוצג בשוק התעסוקה באופן שוויוני. כפי שעולה מהדוח, אוכלוסיות רבות עדיין מופלות בהזדמנות הבסיסית לעבוד ולהתפרנס בכבוד. משבר הקורונה אף העמיק את הצורך ליצור שינוי מהותי בתפישת המעסיקים לחשיבות השוויון, הגיוון והשילוב המיטבי של כלל האוכלוסיות בשוק התעסוקה. מאחר ואני רואה בגיוון אנושי יתרון משמעותי, משרד הכלכלה והתעשייה בהובלת נציבות השוויון ימשיך לעודד מעסיקים להכרה בחשיבות שוק עבודה שוויוני ומגוון לעסקים, למדינה וכמובן למועסקים".

עו"ד מרים כבהא, שהגישה לשרת הכלכלה את הדוח השנתי, ציינה כי: "בשנת 2020 התמודד שוק התעסוקה עם אתגרים קשים ומורכבים שזימן לו משבר הקורונה, ולצערנו ראינו פגיעה רבה באוכלוסיות שהייצוג שלהן בשוק העבודה אינו מיטבי. דווקא בשעת חירום ומשברים, אנו מצפים מהמעסיקים/ות לצמצם את הפגיעה בזכויות העובדים והעובדות בכלל ובזכויות העובדים/ות הנמנים/ות על האוכלוסיות החלשות בפרט, ולפעול בצורה מידתית ומאוזנת. המסר שחשוב שיגיע למעסיקים הוא שאין לגיטימציה לפגוע בעובדים/ות בניגוד לחוק וכי זכות העובדים/ות לשוויון בתעסוקה קיימת ושרירה גם בעתות משבר ואנו בנציבות השוויון פה כדי לסייע בקידום זכויות אלו".