שר המשפטים גדעון סער חתם היום (רביעי) על תקנות השקיפות באגודות העות’מאניות, שיחילו חובת דיווח על ארגונים רבים, ביניהם כמה מאיגודי העובדים החזקים במשק, כמו ההסתדרות, ארגון המורים ועוד. לפני כשבועיים השר פרסם את התקנות להערות הציבור, לאחר שנים של ביקורת ציבורית על כך שאותם ארגונים, שחלקם מגלגלים מאות מיליוני שקלים, לא חייבים כלל בדיווח (זאת בניגוד לארגונים אחרים ללא מטרות רווח).
על מה יצטרכו האגודות לדווח?
ראשית תתקיים חובת דיווח חד פעמי, שבמסגרתה כל האגודות הקיימות יצטרכו להצהיר על פעילותן בפני המדינה, להירשם ולספק פרטים בסיסיים אודות חברי הוועד וכדומה. זאת כדי לתקן את המצב כיום, שבו המדינה אפילו לא יודעת כמה אגודות כאלה פועלות בה ומה טיבן.
החלק המשמעותי יותר הוא הדיווח השנתי: האגודות יחוייבו לדווח מידי שנה על פעילות האגודה, פרטי ההתקשרות עמה, פרטים בדבר חברי ועד ובעלי תפקידים מסוימים בה, פרטים בדבר תאגידים שהאגודה שולטת בהם, פרטים בדבר עסקאות עם צדדים קשורים, פרטים בדבר קרובי משפחה של נושאי משרה המועסקים באגודה או בתאגידים בשליטתה, פירוט נתונים כספיים נבחרים לשנת הדוח, פירוט אירועים חריגים או עניינים מהותיים אחרים שאירעו בשנת הדוח, מורשי חתימה בה ומועד מינויים, פרטי רואה החשבון, ודיווח על חמשת מקבלי השכר הגבוה באגודה.
נוסף על כך, אגודה גדולה (שמחזורה השנתי עולה על 50 אלף שקלים) תחויב בהגשת דוח כספי הכולל מאזן ודין וחשבון על הכנסות האגודה והוצאותיה בכל שנת מס. ארגוני עובדים יוכלו לקבל פטור מהגשת המאזן ודוח שינוי בנכסים נטו לרשם, בתנאי שיעגנו בתקנונם אפשרות גישה למאזן ולדוח השינויים בנכסים נטו לחברי האגודה ולמשלמי דמי הטיפול באופן נגיש ונוח, להנחת דעת הרשם.
מי אלה האגודות העות'מאניות?
כאמור, המדינה לא מחזיקה נתונים מדויקים בנוגע לכמות האגודות העות'מאנית הפעילות בה, אך על פי ההערכות קיימים בישראל אלפי ארגונים כאלה. יש לציין שכבר מספר שנים שאין אפשרות לרשום אגודות עות'מאניות חדשות.
במשרד המשפטים מציינים כי חלק מהאגודות העות'מניות הקיימות מנהלות פעילות בעלת חשיבות ציבורית בהיקפים כלכליים גדולים. בין האגודות הפעילות הבולטות בישראל ישנן: ההסתדרות הכללית החדשה, ארגון המורים, הסתדרות המורים, התאחדות המלונות, התאחדות הקבלנים והבונים, הסתדרות המהנדסים, התאחדות בעלי המלאכה, התאחדות התעשיינים וקופות החולים.
למה צריך שקיפות?
בהסבר התקנות מובהר כי דוקא גופים כאלה, שאינם למטרות רווח, חשופים יותר מכל לניהול כספים קלוקל ובמקרים מסוימים לשחיתות. בגופים ללא מטרות רווח, לאיש מבעלי העניין (התורמים או הנהנים מהשירותים), אין את המשאבים או התמריץ לפקח על הפעילות התקינה של החברה. זאת בנוסף לעובדה שלגופים אלו אין "בעלי מניות" שלהם אינטרס לוודא את הניהול התקין של החברה, כדי להבטיח את רווחיהם. כך למעשה נותר "נציג" אשר מנהל כספים רבים ללא פיקוח כלל.