"תוספות הרמטכ"ל אושרו: לאחר העימות שהתגלע היום (ראשון) בישיבת הממשלה בדיון על הגדלת הפנסיה שמממנת המדינה לגמלאי צה"ל, השרים אישרו את התוספות, למרות התנגדותם של חברי מרצ, תקווה חדשה ושרת התחבורה מרב מיכאלי.

במהלך הדיון הרמטכ"ל אביב כוכבי טען כי הפרקטיקה הזו מקובלת במקומות נוספים והבהיר "לא המצאנו את הגלגל", ועל כך ענה לו ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס: בניגוד למה שנאמר -  אין את זה במקומות נוספים". מדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר על סדר יומה של הממשלה לקראת העברת התקציב לכנסת, אז על מה בעצם מדובר והאם זה בכלל חוקי?

אנשי הקבע והקצינים משתחררים כיום בגיל ממוצע של כ-45 וזוכים לפנסיה תקציבית נדיבה לכל החיים, שברוב המקרים מוגדלת עוד יותר, באישור הרמטכ"ל, בכ-10% ולפעמים אפילו בכ-20%. הטבות כאלו לא קיימות בשאר המגזר הציבורי, גם לא ביתר גופי הביטחון, ובוודאי שלא במגזר הפרטי. היום מנסים בממשלה להסדיר את ההטבות האלה בחוק.

הרמטכ
הרמטכ"ל כוכבי: "לא המצאנו את הגלגל"|צילום: דובר צה"ל

במהלך הדיון ניסה הרמטכ"ל להקטין בחשיבות התוספות והעיר: "את הגידול הזה יש בגופים ביטחוניים נוספים, לא המצאנו את הגלגל. זה מקובל, ואנחנו גם מורידים את ההוצאה הממשלתית במיליונים. זו החלטה ערכית". ראש אגף התקציבים הבהיר כי הדברים אינם מדויקים: "סליחה, בניגוד למה שנאמר פה אין את זה בגופים נוספים. במשטרה ובשב"כ זה נגמר כבר בשנת 2002".

עוד אמר הרמטכ"ל בדיון: "זו קודם כל החלטה של ערכים ולא של מספרים. זו החלטה איך המדינה מתייחסת למגניה. לאנשים שיכלו לפתח קריירה בחוץ ובחרו לשרת. אנשים שאנחנו מסיימים דיון שיבוצים ואומרים להם - תעברו מהגולן לפיקןד דרום, ואין להם ועד שיגן עליהם. השלמת תקופות השירות היא חלק מחבילה שאנחנו באים איתה לאנשים בגיל 30-35 ואומרים להם 'תישארו איתנו ותמשיכו לתרום'.

"צריך לזכור שבצה"ל בגיל 42 אנשים יוצאים החוצה ורק 1 מ-11 בכלל מגיע לגיל הזה. אנחנו מפטרים אותם באופן כפוי בגיל 42, אנחנו מזיזים ומקפיצים אותם לפי צורכי המערכת. אין להם ועד עובדים שישבות כי אנחנו מציעים עכשיו לקצץ להם 15% בתוספת לפנסיה. ואני אומר לך - זה לא המטוס ולא ה-qme שינצחו את הקרבות - זה האנשים"

ראש הממשלה, נפתלי בנט בישיבת הממשלה
רה"מ בנט בישיבת הממשלה: " ביטול ההסדר - מכה אנושה לביטחון המדינה"

.

ראש הממשלה נפתלי בנט צידד בעמדת משרד הביטחון: "אנחנו בעידן של עודף ביקוש לאנשים מוכשרים בשוק. היתרון האמיתי של צה"ל הוא לא רק אצל מפקדי השדה אלא גם בקרב החיילים העורפיים שעובדים מסביב לשעון. אני נפעם כשאני פוגש רס"ן או סא"ל שמוותר על 120 אלף שקל שכר כדי לשרת. לבוא לבני 30 ולהגיד להם שאנחנו מבטלים את ההסדר - זו מכה אנושה לביטחון המדינה".

רק התוספות עולות למדינה מיליארד שקל בשנה

החוקיות של מנגנון זה, הייחודי לצה"ל, נידון בימים אלה בבג"ץ, בעקבות עתירות שהגישו עמותות "צדק פיננסי" ו"רווח נקי". ראשיתו של המנגנון לפני 60 שנים, אז החליטה המדינה לאפשר לרמטכ"ל לתגמל משרתי קבע במקרים חריגים. אלא שמאז המאזן התהפך ורק במקרים חריגים לא מאושרת התוספת לקצבת הפנסיה: 98% מהמשתחררים היום מקבלים אותה. בממוצע, מדובר בתוספת של כ-2,000 שקל בשנה. כיום מקבל גמלאי של צה"ל פנסיה בגובה ממוצע של כ-19 אלף שקל.

יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר (צילום: משרד האוצר)
ראש אגף תקציבים תיקן את הרמטכ"ל|צילום: משרד האוצר

זה שנים שאנשי המקצוע באוצר מלינים על תוספות הרמטכ"ל. התוספות לבד עולות למדינה כמיליארד שקל בשנה, מתוך כ-8 מיליארדי שקלים המשולמים לזכאי הפנסיות התקציביות של צה"ל. ואולם, לאף ממשלה עוד לא היה האומץ להסדיר את הנושא כמו שצריך. וגם עכשיו, כשתוספת הרמטכ"ל כבר עולה לשולחן דיוני הממשלה ומוסדרת בין שר האוצר, אביגדור ליברמן, לשר הביטחון, בני גנץ – איש לא מדבר על ביטול התוספת.

לפי הסיכומים, תוספת הרמטכ"ל צפויה להיות מעוגנת בחוק, ותמשיך גם הלאה לבני הדור הצעיר יותר של אנשי הקבע, בני ה-40 ומטה, שאינם זכאים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת סטנדרטית יחסית. כלומר, איש בדרג הפוליטי לא מתכוון לעצור את ההרגל שהתקבע – שמשמעותו הוא בונוס של מאות אלפי שקלים ויותר לחשבון הבנק של כל משתחרר. מעבר לכך, העלות האקטוארית למדינה צפויה לזנק מכמיליארד שקל בשנה לכמיליארד וחצי.

בסביבת ליברמן טוענים: ההסכם יחסוך מיליונים

בסביבתו של ליברמן מציגים תמונה אחרת ומסבירים שהתערבותו של השר בגיבוש ההסכם החדש מול מערכת הביטחון תחסוך מאות מיליוני שקלים. זאת, בין השאר כי הוחלט להסיר את תקופת שירות החובה מהחישוב לגובה התוספת שמקבל הגמלאי. זאת מאחר והתוספת מחושבת כיום לפי מספר שנות השירות.

אביגדור ליברמן, שר האוצר (צילום: דוברות משרד האוצר)
בסביבות ליברמן טוענים: יחסוך מיליונים|צילום: דוברות משרד האוצר

יש לציין כי עם כניסתו לתפקיד הבטיח ליברמן לתגמל את לוחמי צה"ל כספית. אלא שהעלאת השכר המשולם לחיילים התבטלה בסופו של דבר, כאשר באוצר הבינו שאין כסף גם לזה וגם לפנסיות המוגדלות של הגמלאים. כך הוחלט לוותר על העלאת שכר חיילי הסדיר, שבינתיים יצאו במחאה. בקמפיינים שונים ברשתות החברתיות מציגים חיילים בימים האחרונים צילומי מסך של המינוס בחשבון הבנק שלהם ומציגים את הקשיים הכלכליים מהם הם סובלים.