דמיינו שמישהו חייב לכם אלף שקל - האם הייתם דואגים שיחזיר לכם את הכסף? ומה אם היו חייבים לכם 67 מיליארד שקל? זהו סכום העתק שמדינת ישראל אמורה לגבות מבעלי חוב שונים, אלא שלפי דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי), הרשויות בקושי פועלות כדי להשיב את כספי הציבור האבודים. לא רק שהמדינה ממעטת לתבוע את חובותיה, אלא שהיא אף עושה להם "תספורות" נדיבות: חובות בסך של כ-9 מיליארד פשוט נמחקו בשנים 2017-2020.
די בהשבת החובות כלפי המדינה כדי למחוק מחצית מהגירעון העמוק של ישראל. אבל הסיבה המרגיזה ביותר לכך שלא נעשים מאמצים גדולים יותר כדי להשיב את הכספים, היא שלא מדובר בכספים של גוף ספציפי, אלא של הציבור כולו.
כלומר, נניח שמשרד ממשלתי העניק זיכיון כלשהו לחברה מסחרית, ולא קיבל ממנה את התמורה שנקבעה בחוזה. גם אם באותו משרד יחליטו להיאבק משפטית בחברה ובית המשפט יורה לה לשלם את הכספים, הרי שהם לרוב לא יגיעו אל קופת המשרד אלא יוזרמו ישירות לאוצר המדינה. בשל כך, במשרדים וברשויות מעדיפים לעיתים לוותר מראש.
בפרקליטות המדינה ובחשב הכללי באוצר פועלות יחידות שמטרתן השבת החובות. ואולם, בפרקליטות עסוקים בשנים האחרונות בעיקר בהתגוננות מול תביעות כלפי המדינה. תביעות יזומות מטעם המדינה קיבלו משקל נמוך יותר.
דוגמה טובה לכך היא רשות מקרקעי ישראל, שהיא אולי הנושה הגדולה במדינה, כאשר יתרת החובות כלפיה עומדת על 15.3 מיליארד שקל – כמעט רבע מסך החוב למדינה. למרות שמדובר בסכומים אסטרונומיים, בשנים 2017-2020 ירד ב-31% מספר התיקים שהעבירה הרשות לייצוג משפטי להגשת תביעות יזומות.
יתרה מכך, החובות בסך 67 מיליארד שקל הם רק מה שהצליחו לאתר במשרד מבקר המדינה. ככל הנראה, הסכום האמיתי גבוה עוד יותר. תחת הפרק "פעולות המדינה להבטחת זכויותיה באמצעות אכיפה אזרחית", דוח המבקר מתאר מדיניות מלאת חורים בפיקוח על החובות. ב-41% מהגופים שנבדקו נמצא שאין מנגנון מובנה לאיתור החובות וההפרות של הסכמים, ואין נוהל עבודה מתוקף לאיתור ולמיפוי של חובות והפרות.
לפי המבקר, "עולה החשש כי חלק מהחובות כלפי גופי ממשלה אינם מאותרים, והפרות של הסכמים אינן מדווחות ומטופלות, ובכך נמנעת יכולת האכיפה של הגופים, נמנעת האפשרות ליצירת הרתעה מפני הפרות הסכמים ונגרמים הפסדי ממון למדינה".