שרי האוצר של 20 הכלכלות העשירות ביותר בעולם (G20) נפגשו במהלך סוף השבוע בוונציה, לראשונה פנים אל פנים מאז החלה התפשטות הקורונה, והחליטו לקדם את הסכם המס העולמי שמוביל הממשל האמריקני. מדובר בהסכם, שכבר אושר בפורום ה-G7, שבמסגרתו ייקבע מס חברות גלובלי מינימלי של 15% בכל רחבי העולם, צעד שאמור למנוע את תשלומי המס החלקיים של חברות הענק.
להסכם המתגבש יש שני חלקים: ראשית, 100 התאגידים הגדולים בעולם יצטרכו לשלם חלק מהמיסים שלהן למדינות שבהן הן מבצעות את המכירות שלהן (ולא רק למדינה שבה החברה רשומה, כפי שמתרחש היום).
החלק השני של ההסכם מדבר על קביעת רף אחיד למיסוי תאגידים בינלאומיים בשיעור 15%, שנועד למנוע הסטת רווחים למקלטי מס, כלומר מדינות שבהן מס החברות נמוך, ולשים קץ לתופעה שבה חברות ענק משלמות שיעורי מס נמוכים במיוחד. המהלך צפוי להגדיל את ההכנסות ממיסים של המדינות המצטרפות, בסך של כ-150 מיליארדי דולרים.
על אף ששרי האוצר הגיעו להסכמה בנושא, הם הבהירו שינסו לשכנע גם את המדינות המתנגדות, ובפרט את אירלנד, הונגריה ואסטוניה. מדובר במדינות קטנות שיתקשו למשוך את פעילותן של החברות הגדולות אליהן אלמלא האפשרות לקבוע מס נמוך במיוחד. כבר ביום שני צפויה להיפגש שרת האוצר האמריקנית, ג'נט ילן, עם שרי האוצר של יבשת אירופה, וביניהם השר האירי, פסקל דונוהוו. האישור הסופי של ההסכם, יגיע בחתימה של מנהיגי המדינות עצמם על ההסכם בחודש אוקטובר.
ישראל דווקא תומכת: "לא יפגע בעצמאות של המדינה לקבוע מס"
ביוזמה כבר הביעו תמיכה יותר מ-130 מדינות וישראל ביניהן. "אנחנו נאמץ את זה", התייחס באחרונה שר האוצר, אביגדור ליברמן, למס הגלובלי בכנס אלי הורביץ לכלכלה. "במקום שנשלם למדינות אחרות – עדיף לשלם במדינת ישראל", אמר ליברמן
"לישראל יתרונות רבים בהסכם הזה", מפרש רו"ח אופיר בן חיים, "ביניהם: אחידות ויישור קו מידי עם מדינות ה-OECD, המשך תיאום ופעילות חשיפת מעלימי מס עם מדינות עמן לישראל הסכם חילופי מידע, הימנעות מחסמים ככל שיוטלו על מדינות שלא יצטרפו, הימנעות מהטלת מגבלות על פעילות עיסקית של חברות ישראליות ברחבי העולם ובארה"ב בפרט, גידול בהכנסות ממיסים ככל שפעילות של חברות הענק תגדל ותתפתח בישראל כמובילה בתחום ההיי טק העולמי ועוד".
רשמית, מס החברות בישראל עומד על 23% וממילא גבוה מהמינימום הצפוי לעלות לאישור. ואולם, בפועל מעניקה המדינה תמריצי מס נדיבים לחברות בינלאומיות הפועלות בפריפריה, כמו מפעלי אינטל למשל.
לדבריו של בן חיים, מייסד-שותף בקאשיו (Cashu) המספקת שירותי החזר מס אוטומטי לשכירים, קשה לראות חסרונות בהסכם לישראל: "אין בהצטרפותה של ישראל כדי לפגוע בעצמאותה או במשטר המס שלה בכל הנוגע לפעילות העיסקית בישראל או של חברות ישראליות מחוצה לה. ההיפך, חובה להצטרף למאבק נכון וצודק בניצול לרעה והמכוון של חברות הענק את משטרי מקלטי המס הללו. בכך אפשר לחבור יחדיו עם שאר העולם לרעיון נכון וצודק, שיש בו כדי להגדיל את היקפי גביית המיסים בעולם ובישראל".
המס האחיד צפוי לחול על קבוצות רב לאומיות להן מחזור פעילות כולל של 750 מיליון אירו לפחות. על המדינות המצטרפות למהלך לא תחול חובה להעלות את שיעור המס החל על החברות שבתחומן לשיעור המס המינימלי, אלא שחברת האם הבינלאומית תידרש להשלים את המס למס המינימלי, אותו היא תעביר לרשות המסים במדינה שבה היא יושבת.