כמו כל נער חרדי, יוני לוקסנברג נהג לפקוד את הישיבה בכל יום וללמוד תורה במשך תשע שעות. יחד עם ספרי הלימוד שהיה נושא עימו בדרכו לישיבה, יוני לקח גם את מחברת הציור, שבה צייר בלי סוף בזמנו הפנוי. יום אחד, דודו של יוני ביקר אותו בישיבה והביא לו במתנה ספר ללימוד תוכנת "פוטושופ", תוכנה לעריכה גרפית. נראה שהרגע הזה היה לא פחות מנקודת המפנה בחייו של יוני, שכן אז התוודע לעולם העיצוב הגרפי. כעבור 20 שנים, יהפוך הנער מהישיבה שרק אהב ציור למנכ"ל החברה הישראלית לבניית אתרים "אלמנטור" עם מוניטין עולמי שהגיעה למיליוני משתמשים וקצב הכנסות שנתי של 30 מיליון דולר.
הסיפור של יוני ושותפו אריאל קליקשטיין, גם הוא מבני ברק, מעט מתעתע, במיוחד בתקופה כזו של פילוג. לכן, לפני שבכלל נתחיל לספר את סיפורם, מומלץ להניח את כל המחשבות המיושנות בצד ולהתעלם לגמרי מסטיגמות שעלולות להשתלט עליך.
למרות שהשנה היא 2021, בישראל עדיין רבים מי שמאלני יותר ומי ימני פחות, מי בעד הקהילה הגאה ומי פחות, איזה מגזר מופלה יותר ואיזה פחות, במקום למצוא את המכנה המשותף. וזה בדיוק מה שיוני ואריאל הצליחו ליצור בחברה שהקימו, שצמחה מתוך המגוון של החברה הישראלית. יוני הוא גבר חרדי מבני ברק, בוגר ישיבה, חובש כיפה שחורה, לבוש ורוד, מעצב גרפי ובונה אתרים. הוא מנכ"ל של חברה שהקים ובה עובדים מאות אנשים מכל המגזרים. חרדים, חילונים, ערבים ועובדים מהקהילה הגאה.
יוני מגיע כל יום לעבודה בחולצה ורודה אחרת, והוא גם עיצב את המשרדים שלו באותה אווירה. יש כאלו שיגידו שזה קטע שיווקי, אבל יוני מתעקש שבעולם הציני והקשה שבו אנו חיים אופטימיות זה דבר חיוני. "אנחנו רגילים לראות שחור ולבן אצל חרדים, אבל דברים לא חייבים להיות כמו שתייגו אותם", אומר יוני. "לדעתי זה פשוט פותח את השיח לאפשרויות אחרות".
ורוד זה השחור החדש
את הריאיון עם יוני קיימנו במשרדי החברה. אני מודה, לפני שהגעתי הייתי קצת סקפטית. "אם יש משהו אחד משותף שאנחנו מאמינים בו, אז אני ואת זה אותו הדבר, זה לא משנה אם אני גר בבני ברק ואת בתל אביב. אם את חוזרת בתשובה אם אני יהודי או ערבי. אנחנו מאמינים באותו הדבר וזה הדבק שלנו", ציין בהתרגשות יוני בשיחה בטלפון שקיימנו לפני הריאיון, וקשה שלא היה להתייחס לדבריו כקלישאה. אלא כשהגעתי למשרדי החברה ברמת גן, הבנתי שהחולצה הוורודה, הכיפה השחורה, והדברים שאמר – מיושמים הלכה למעשה בשטח.
כשנכנסים למשרדי החברה, מבחינים בקירות שצבועים כולם בוורוד ואפרסק, ומצד ימין חרדי לבוש בחליפה מעביר הדרכה לחבורת צעירים תל אביבים. זה לא משנה בכלל מי יושב מולו, או מה הוא אוכל אחר כך בקופסת האוכל שלו שהוא הביא מהבית ליד מישהו אחר ששומר כשרות. "זה עניין של שונות וכמה שאתה מצליח להכניס את השונה. ואם אתה לא רואה את השונה באחר אז אין לך מחסומים", אומר יוני. "אם תשאלי את החילונים הם יגידו שזו חברה חרדית והחרדים יגידו שזו חברה חילונית, וזה מה שאני רוצה את האיזון הזה. זה באמת לא מעסיק אף אחד".
"אם יש משהו אחד משותף שאנחנו מאמינים בו, אז אני ואת אותו הדבר, זה לא משנה אם אני גר בבני ברק ואת בתל אביב"
הפרדה בין דת וטכנולוגיה
חברת אלמנטור עוסקת בפיתוח כלי עיצוב ובניית אתרי אינטרנט, המשמשים בעיקר אנשי מקצוע העוסקים ביצירת אתרים. בהם משווקים, מעצבים ומפתחים. נכון להיום מועסקים בחברה 250 עובדים, מרביתם בישראל. במהלך השנה החברה צפויה לגייס 150 עובדים נוספים. היקף הפעילות שלהם מגיע למיליוני משתמשים ביותר מ-160 מדינות. ולמרות שנדמה שמצב כזה יכול להתקיים רק בתל אביב, היום "אלמנטור" נמצאים בתהליך של פתיחת מרכז תמיכה גדול בעיר שדרות עם 60 עובדים נוספים. "לא יכולנו להקים עסק שהוא רק עם אנשים כמונו בבני ברק", נזכר יוני. "מהרגע הראשון פתחנו את זה לכולם. אם יש או אין לך תואר, אם אתה יודע שיש לך את זה, יופי - יאללה בוא. ואם אתה מכניס עוד אחד ועוד אחת זה יוצר תמהיל מאוד מגוון".
הפערים בתפיסות ובאורחות החיים לא יוצרים אתגרים, מחלוקות?
"הכלל אצלנו הוא שאנחנו עושים הפרדה בין דת וטכנולוגיה. מה ששלי שלי, מה ששלך שלך. אנחנו מסתכלים על "אלמנטור" כאלמנט משותף. אני לא נכנס לחיים הפרטיים שלהם, אף אחד לא נכנס לחיים שלי ומנסה לחנך אותי. הוא יתחתן וייצא עם מי שהוא רוצה ואני אצא עם מי שאני רוצה. זו הכלה וכבוד הדדי בבני אדם ושמחפשים את מה שכן ולא את מה שלא. הרי אין מספיק זמן ותקציב ואנחנו מתחרים מול חברות ענקיות. הדבר היחיד שחשוב לי הוא שאנחנו לא עובדים בשבת, זה גם עניין ערכי - לא רק דתי".
יש מצבים שבהם אתם בכל זאת משתפים זה בעולמו של זה?
"עשינו מסיבת פורים ובגלל הקורונה זה היה בזום. ואז אמרנו אולי נעשה קריאת מגילה לפני כן, והצטרפו עשרות אנשים וזה עניין אותם וסיקרן אותם ומי שרצה בא, לא כי אמרו להם לבוא. זה החיים שלנו, הסיפור האמיתי פה זה שזה אפשרי. אנחנו נמצאים בתקופה שהחדשות נפתחות בגועל, בואו נדמיין שזה יכול להיות אוטופי, זה יכול לעבוד. זה עניין של בחירה, נגרום לזה לעבוד ולשים את המחלוקות שלנו בצד ולדבר כמו ילדים גדולים. דווקא בתקופה הזו אפשר אחרת, להעריך אחד את השני ואת הטוב וביחד יוצאים דברים מדהימים. יש גדודים של אנשים אותו הדבר ואז הם חושבים אותו הדבר וככה אתה לא יכול לנצח, בשם הדבר הזה אנחנו חיים את הגיוון. אנחנו לא משועבדים לשום תפיסה. זה חלק מההצלחה, אין לנו חוקים, לא למדנו את זה".
איך אתה בוחר עובדים לעבוד בחברה?
"כמעסיק אני מרגיש שצריכה להיות משמעות למה שאנחנו עושים. אחד הדברים שהכי חשובים לי זה המחוברות. התפקיד שלי לוודא שהם לא עושים סתם עבודה, אלא עושים כי הם מאמינים במה שהם עושים. בזמן שאנחנו מראיינים אנחנו בודקים שהם מאמינים באותם דברים, אנשים שהם חיים אינטרנט בנשמה אחת. הם אנשים שיכולים להתחבר לאותם עולמות. שאנחנו יכולים להסתכל עליהם ולראות את עצמנו".
"הספידו אותנו, אבל אנחנו הכי חיוניים שיש"
לפני 11 שנה יוני עוד היה מעצב פרילנסר בעולם העיצוב הגרפי וחיפש מפתח שיעבוד איתו. כך הוא הכיר את אריאל קליקשטיין, השותף ומייסד החברה, וכיום משמש כסמנכ"ל טכנולוגיה. הם הקימו בהתחלה אתרי אינטרנט ביחד. "היינו מוכרים, תומכים, עושים את הכול ותוך כדי עבודה הבאנו שאין פה עסק", מספר יוני. "לא ידענו לתרגם את זה למילים היינו שקועים בעבודה ובמשכורת של החודש הבא, פחות הצלחנו לנתח את השוק. רק ידענו שהמקצוע שלנו לא מוגדר. אין לו כלים, אין לו סטנדרטים, ואנחנו ניסינו לבנות עסק, לא רק אתרים. אז יצאנו לדרך קשה עם הרבה ניסיונות ותהיות, לא ידענו מה אנחנו רוצים לעשות ואיך לפתור את זה".
יוני ואריאל לקחו הלוואה מהבנק ועבדו על פיתוח עסקי כשהם עוד לא ידעו מה הוא המוצר שהם רוצים לפתח. "היו הרבה ניסיונות, תבניות וכל מיני דברים. אמרו לנו תשנו את העולם תעשו משהו יותר גדול", הוא נזכר. "מה שרצינו אז, זה לפתור את חייהם של יוצרי אינטרנט, שזה המקצוע שלהם והם צריכים שיגדירו אותם. לא היה אז מקצוע כזה "בונה אתרים", רצינו שהם יאמינו בעצמם ושיש להם עתיד. שאנחנו בונים להם את הכלים ומלמדים אותם לעבוד. אנחנו יוצקים להם את האופק".
ואז הגיע הרעיון של "אלמנטור". "מדובר בפלטפורמה ליוצרי אינטרנט, כלי לבניית אתרים", מספר יוני. "בוני האתרים צריכים לעזור ללקוחות שלהם ובשביל זה הם צריכים כלים ואנחנו נמצאים שם כדי לתת להם כלים".
השנה האחרונה הייתה טובה מאוד ליוני ולאלמנטור, בעלי עסקים רבים הבינו שבתקופה של סגר הם אינם יכולים למכור את הסחורה שלהם וחייבים אתר אינטרנט שיוכל לעשות בדיוק את זה. "הספידו את אתרי האינטרנט כמה פעמים עם העלייה של הרשתות ושל האפליקציות במובייל", אומר יוני. "ועדיין כולם מבינים היום שזה המדיום הכי חיוני שיש, מי שלא קיים בעולם הווירטואלי אין לו זכות בכלכלה. אנחנו צורכים ומוכרים באינטרנט ובתוך המקום הזה יש סטנדרטים, יש שינוי. האתרים הם בעצם חלון הראווה של העסקים וארגונים".