"אני חושב שאני במקום הנכון, לא צריך להעלות מסים לפני 2023" - כך טען נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, למרות האתגרים הכלכליים המשמעותיים. בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" הסביר ירון איך הוא רוצה שייראה התקציב הבא, איזה נזק נגרם מכך שלא היה תקציב כבר שנתיים - וכמה יעלה לנו לצאת מהפקק.
ירון התייחס לסוגיית המסים - והסביר מדוע הוא חושב שיש להעלות מסים רק ב-2023: "הגירעון כרגע הוא גבוה, בין היתר בגלל הוצאות הקורונה, וזה יירד באופן טבעי ברגע שההוצאות האלה ייפסקו. בתקציב 2021 ו-2022 אנחנו רוצים שלא ייגעו במסים, כדי לתת למשק לצאת מהר ככל האפשר מהאירוע הזה. מצד שני, אנחנו כולנו מבינים שיהיו פה הרבה דרישות להמון הוצאות וצריך לשמור על אותו גירעון מבני, לא להעלות אותו. בהמשך הדרך כשנגיע ל-2023, צריך להוריד את אותו גירעון כי אחרת ייווצרו עוד חובות".
הנגיד דיבר בריאיון גם על הגירעון הגדול בצל משבר הקורונה וההתנהלות ללא תקציב ואמר: "אנחנו יוצאים מהאירוע הזה באופן יפה. המשק הישראלי התכווץ ב-2.5%, שזו התכווצות יחסית קטנה ביחס לשאר המדינות בעולם. אנחנו רואים התאוששות גדולה, אנשים צורכים, כרטיסי האשראי פועלים. דרך אגב נכנסנו לאירוע הזה בצורה יפה: המשק צמח, מאזן התשלומים - הייצוא היה יותר גדול מהייבוא. היה פה שוק תעסוקה מאוד טוב ושיעור אבטחה נמוך. כמו שלכל משק בית יש חוב ביחס להכנסה, לישראל היה יחס חוב-תוצר נמוך שהראה שיש לנו אחריות פיסקלית".
על תוכנית החל"ת אמר: "חשוב להבין שזוהי בדיוק התקופה שבה הממשלה צריכה לבוא לסייע. זה אירוע שונה מהמשבר הפיננסי ב-2008, פה היה צריך באמת לשחרר ולתת סיוע". ירון הודה כי "היו דברים שאפשר היה לעשות יותר ביעילות" - והוסיף: "ברגע שהחל"ת ייגמר, והוא ייגמר בצורה כזו או אחרת אוטוטו, וברגע שהמענקים ייגמרו, אנחנו צריכים להבהיר שהוא ייגמר. לגיל 28 או 43 זו לא הנקודה הסופר מרכזית ברמת המקרו - חשוב לסמן לאנשים שהאירוע הזה נגמר והם צריכים לחזור לשוק העבודה, זה הדבר המרכזי ביותר".
"אני אופטימי, המשק יוצא מהאירוע הזה בצורה די יפה, ואנחנו רוצים להמשיך לתת לו בשנה וחצי הבאות לחזור לפוטנציאל שלו ולנוע קדימה מהר ככל האפשר", הדגיש. "אם היה תקציב ואם לא היה תקציב, היינו צריכים את קופסאות הקורונה לסיוע". לדבריו, היעדר התקציב עצר תוכניות עבודה רבות במשק: "לטובת הצמיחה, לטובת כל אותן בעיות שהיו לפני אירוע הקורונה – הפריון הנמוך, ההשכלה פה לא עובדת כמו שצריך לטובת העולם הטכנולוגי המתקדם ויש המון פערים. חלק מההוצאות, גם אם נתחיל היום בתהליכים, יתחילו ב-2023. לכן אנחנו אומרים תנו למשק לצאת בשנה וחצי הקרובות, אל תעלו מסים, אל תעלו את הגירעון המבני, ואחר-כך תורידו את הגירעון המבני כי זה לא בר קיימא".
הנגיד התייחס גם לנושא הנפיץ של הפקקים ואמר: "צריך להשקיע כמובן בטווח הקצר - אגרות גודש, תחבורה ציבורית. בטווח הארוך צריך להשקיע במטרו ועוד כבישים. גם אם היה היום את מלוא הכסף אי אפשר היה להתחיל את המטרו - כל הדברים האלה יחייבו השקעות בסדר גודל של בערך 40 מיליארד שקלים. מצד שני, זה ייתן תשואה גבוהה בהמשך. אנחנו נצטרך למצוא תמהיל מ-2030 והלאה, לא לממן את הכול על ידי החוב, אלא גם על ידי מסים".
בנושא הנדל"ן אמר: "קודם כל הבעיה היא בעיית היצע. יש לנו אוכלוסיה בריאה וזה מוביל לביקושים. הבעייה היא שאנחנו צריכים התחלות בנייה של 70-60 אלף בשנה. לא רק שלא הגענו ל-50 אלף, אלא שזה אפילו ירד בתקופת הקורונה. אני חושב שהשרים שנכנסים יצטרכו לשנס מותניים פה ולקדם מהר ככל האפשר את כל הנושאים האלה. צריך לתמרץ בעיקר את הרשויות החזקות שעבורן אין תמריץ להביא עוד אנשים – זה מצב גירעוני עבורם, הם מעדיפים משרדים על פני מגורים. צריך להיות שינוי שלם של כל תמריצי הארנונה וההסכמים ורק כשנגיע למצב שההיצע יגדל, אנחנו נראה התמתנות של המחירים. ככל שנעשה את זה יותר מהר אנשים גם יבינו את זה ופחות ירוצו מיד לקנות".
על שר האוצר ליברמן אמר ירון: "שוחחנו מיד ביום ההשבעה, הייתה לנו פגישה מיד לאחר מכן. תמיד בנק ישראל עובד עם כל שר אוצר, אנחנו פה לסייע - בכל תקופת הקורונה עבדנו מצוין עם השר כחלון ועם שר השרים לאחר מכן עם כ"ץ. זה התפקיד שלנו".