שופטי בג"ץ קיבלו היום (ראשון) עתירות שהוגשו נגד הגדלת התקציב ההמשכי בכנסת הקודמת ב-11 מיליארד שקלים, שעברה על פי דרישת הליכוד כחלק מ"פשרת האוזר". ההחלטה התקבלה ברוב של 6 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, מול 3 - סולברג, מינץ ואלרון. המשמעות המשפטית: "חוקי יסוד" אינם מחייבים את בית המשפט העליון והוא בוחן מהותית אם הם חלק מ"המארג החוקתי". יו"ר הכנסת יריב לוין תקף את ההחלטה ואמר כי היא "משוללת כל סמכות ומזעזעת - קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית".

תזכורת | "פשרת האוזר" - מהי אומרת ומה המשמעות התקציבית והפוליטית שלה?

שופטי הרוב קבעו כי הגדלת התקציב ההמשכי באמצעות תיקון לחוק יסוד הכנסת (הוראת שעה) הייתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. עם זאת, מכיוון ששנת התקציב 2020 הסתיימה ובמשרד האוצר טענו כי רוב התוספת הכספית כבר חולקה – השופטים לא ביטלו את התיקון לחוק אלא הסתפקו ב"התראת בטלות" שמזהירה את הכנסת מפני חקיקה נוספת דומה.

מעבר להחלטה הקונקרטית, מדובר בפסק דין היסטורי בעל השלכות מרחיקות לכת. השופטים קובעים כי ניתן להתערב בחוק יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. הנשיאה חיות כתבה כי תוספת לחוק יסוד יכולה להיבחן בהתאם "למארג החוקתי". עוד כתבה הנשיאה חיות: "מדינת ישראל הייתה - ועודנה - שרויה במשבר פוליטי חסר תקדים ונראה כי חוקי היסוד, כמו גם תקציב המדינה, הפכו לכלי משחק במשבר זה".

אסתר חיות (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
הנשיאה חיות: "חוקי היסוד, כמו גם תקציב המדינה, הפכו לכלי משחק במשבר זה"|צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

השופט יצחק עמית, כתב: "במהלך המשבר הפוליטי העמוק שבו נמצאת המדינה מזה זמן, חקיקת היסוד הפכה לחומר ביד היוצר, כמעין פלסטלינה שהמחוקק לש לצרכים ולאינטרסים פוליטיים מיידיים וקצרי טווח, שבינם לבין נורמה חוקתית המשקפת הכרעה חברתית-משטרית 'יסודית', יציבה, כללית ועל-זמנית, אין ולא כלום".

השופט דוד מינץ, שהיה בדעת מיעוט, כתב: "לדעתי דין העתירות להידחות על ראשן, קרבן וכרעיהן. אינני סבור כי תפקידנו 'לחלק ציונים' לכנסת, במיוחד כאשר מדובר בדבר חקיקה חוקתי אשר יצא מפיה בכובעה כרשות המכוננת. השאלה איננה האם מדובר בהסדר מיטיב, או אידיאלי. גם לא אם מדובר בהסדר בעייתי או ראוי לביקורת. השאלה האחת היא – האם מדובר בהסדר המצדיק התערבותו של בית משפט זה. ובמקרה זה, לדעתי, התשובה הגורפת היא שלילית".

עו"ד אריאל ברזילי, שייצג את התנועה לאיכות השלטון שהייתה בין העותרים לבג"ץ, הגיב לפסק הדין: "בית המשפט קבע היום שהמהלך החמור של ממשלת ישראל להשתמש בשיקולים פוליטיים ואישיים קצרי-טווח בתוך חוקי היסוד והמסגרת המשטרית של מדינת ישראל – בתור מקלט לאדם המנסה להימלט ממחויבותו להסכם קואליציוני – הוא ניצול ציני של כוח פוליטי לרעה".

השופט מינץ, ארכיון (צילום: אתר בתי המשפט, חדשות)
השופט מינץ: "אינני סבור כי תפקידנו לחלק ציונים לכנסת"|צילום: אתר בתי המשפט, חדשות

עו"ד אושי אלמליח, מנכ"ל תנועת "אחריות לאומית", שהייתה בין העותרים, אמר בתגובה: "אמרנו בעתירה שהממשלה נתנה שיק פתוח במיליארדים לצרכים קואליציוניים על חשבון הציבור - וצדקנו. החלטת בג"ץ היא אות קין על קואליציה שרומסת כל נורמה שלטונית. מעכשיו שום ממשלה לא תוכל לבצע כזה מעשה מגונה בכספי הציבור ובזכותו לביטחון בריאותי ותקציבי".

בימין חוששים: "צעד נוסף בהפיכה שיפוטית"

פסיקת בג"ץ עוררה תגובה נגדית חריפה בקרב הימין. יו"ר הכנסת יריב לוין אמר בתגובה לפסק הדין: "החלטת בג"ץ להוציא התראת בטלות לחוק יסוד היא החלטה משוללת כל סמכות ומזעזעת. אנו עדים לאירוע מטורף כאשר קומץ של שישה אנשים מתכסים בגלימת המשפט כדי לבצע הפיכה שלטונית. מדובר בהחלטה נעדרת כל תוקף, בהיותה מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. אעמוד במלוא העוצמה אל מול הנסיון לבטל את הדמוקרטיה ואגן על מעמדה ועל סמכותה של הכנסת".

מטעם הליכוד, נמסר: "פסיקת בג"ץ היא פגיעה חמורה בדמוקרטיה. היא פוגעת קשות ביכולת של העם לקבוע את גורלו, היא פוגעת פגיעה נוספת במשילות והיא מחדדת את ההכרח בממשלת ימין שתבלום את המגמה המסוכנת הזאת שממשלת שמאל עם לפיד, מרצ והעבודה רק תעמיק אותה".

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', אמר בתגובה לפסק הדין: "בג"ץ מבטל חוק יסוד מבלי להניד עפעף. כן, אתם קוראים נכון - חוק יסוד! וכדרכו, בתחכום ובלי להרגיז יותר מידי ולקומם את הציבור. זו 'רק' התראת בטלות. אבל העיקרון נקבע. עכשיו בג"ץ יכול לבטל את חוק הלאום ולמעשה כל חוק שלא ימצא חן בעיניו".

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, צייצה: "'פשרת האוזר' היא קומבינה שלא הייתה צריכה לבוא לעולם, ועדיין בית המשפט חרג מסמכותו, בפסיקה מקוממת, המהווה צעד נוסף בהפיכה שיפוטית".

יו"ר תקווה חדשה גדעון סער, צייץ: "פסיקת בג"ץ מחדדת את הצורך לחוקק את חוק יסוד: החקיקה. כללי המשחק החוקתיים חייבים להקבע על ידי הכנסת, כנציגת הריבון, ולא ע"י בית המשפט. ויפה שעה אחת קודם".

יו"ר מרצ ניצן הורוביץ תקף את יו"ר הכנסת על תגובתו החריפה נגד שופטי בג"ץ. "אמירה מזעזעת של יו"ר הכנסת", צייץ הורוביץ. "הסגנון הזה - 'מתכסים בגלימה', ובעיקר התוכן -'הפיכה שלטונית'. הרי הממשלה ברוב הפקרותה לא העבירה תקציב כבר שלוש שנים. הכנסת לא מתפקדת. והכל בגלל תעלולי הישרדות של ראש ממשלה שנשפט על עבירות פליליות חמורות - זה מה שמטורף פה. בג"ץ זה האצבע האחרונה בסכר".

יו"ר יש עתיד יאיר לפיד קרא למפלגות "גוש השינוי להתגייס להחלפתו המיידית של יריב לוין". לדבריו, "יו"ר הכנסת חצה את כל הקווים האדומים. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה יו"ר כנסת שמנסה להרוס את יסודות הדמוקרטיה ושלטון החוק". 

נזכיר כי בחודשיים הקרובים צפוי בג"ץ לפרסם את החלטתו בעתירות שהוגשו נגד חוק יסוד הלאום, בעקבות פרישתם של השופטים מלצר ומזוז היושבים בהרכב.