אושרת בן אבי זבלודוביץ' חוותה בתקופת הקורונה הצלחה עסקית גדולה. במקביל, בעלה מצא את עצמו מחוסר עבודה, לאחר שנסגרה החברה בה הועסק בתחום התיירות והתעופה. "כשהגיעה ההודעה שהחברה של בעלי נסגרה התחבקנו ואמרנו: 'איזה כיף, עכשיו אתה יכול לטפל בילדים'", אומרת אושרת. הסיפור הפרטי של המשפחה הזו מוכיח שהמכה הכלכלית לא פגעה בכולם באופן שווה - וחלק דווקא הרוויחו מהשינויים במשק ובשוק העבודה.
הקטר של המשק הישראלי – כך מכונה בארץ ענף ההייטק. בשנה האחרונה דהר הקטר הזה קדימה לבדו, בזמן שחלק מהקרונות מאחוריו ירדו מהפסים. המשבר הכלכלי, שמוטט עשרות אלפי עסקים והכניס מאות אלפי אנשים אל מעגל האבטלה, חידד את הפערים ביניהם לבין חברות הטכנולוגיה - שרבות מהן שגשגו דווקא בזכות הקורונה.
לרגל סוף שנת העסקים המוצלחת, חברת אינטל חילקה לעובדיה לפני שבועיים בונוסים שמנים בגובה של כמעט 3 משכורות חודשיות. ענקית השבבים העולמית, שרשמה השנה הכנסות שיא בסך 78 מיליארד דולר, היא המעסיקה הגדולה ביותר בענף ההייטק הישראלי עם כ-12 אלף עובדים. לפי הערכות בענף, כמחצית מחברות ההייטק העניקו השנה בונוסים לעובדיהם.
אפרת קדוש היא מנהלת מוצרי בינה מלאכותית באינטל. "אני חושבת שהבונוסים מראים הערכה של המעסיק לעבודה הקשה של העובדים השנה", אומרת אפרת. "הייתה הרבה יותר עבודה באינטל, בעיקר בייצור, כי הקורונה יצרה ביקוש למוצרים. הייתה שנה לא פשוטה ומאתגרת, ומצד שני אין לנו זכות להתלונן".
"ברמה האישית והמשפחתית אני לא מרגישה את המשבר הכלכלי. אבל אני לא חיה בבועה"
אפרת קדוש, מנהלת מוצרי בינה מלאכותית באינטל
הגבלות הקורונה והריחוק החברתי יצרו צורך מיידי להנגשת השירותים השונים שנסגרו בעולם הפיזי אל תוך המסכים שבבתים. תהליכי הדיגיטציה שהתחילו עוד קודם תפסו תאוצה אדירה והחברות שמספקות את הטכנולוגיות צמחו בהתאם.
אפרת מסבירה ש"ברמה האישית והמשפחתית אני לא מרגישה את המשבר הכלכלי. אבל אני לא חיה בבועה, אני רואה מה קורה מסביב. אני רואה חברים שמאבדים את מקומות העבודה, עצמאים שנפגעים קשה וזה מאוד משפיע".
בין ההטבות: כסף לבייביסיטר, משלוחים - ועמדת עבודה ביתית
האם ההצלחה האישית יוצרת אי-נעימויות מול קרובים וחברים שנפגעו במשבר? "אני לא מרגישה אשמה כעובדת אינטל", מבהירה אפרת, "לא הצלחנו על חשבון אף אחד אחר ולא עשינו משהו לא בסדר. המשכנו לעבוד הכי טוב שיכולנו ובסופו של דבר אנחנו מייצרים מעבדים שאנשים משתמשים בהם בשביל עבודה מרחוק ולמידה מרחוק. זה קריטי בתקופה הזאת, אז אני לא מרגישה רע. אבל כאזרחית המדינה והעולם, אני רואה שהמצב ממש לא טוב".
"אני לא מרגישה אשמה כעובדת אינטל, לא הצלחנו על חשבון אף אחד אחר ולא עשינו משהו לא בסדר"
אפרת קדוש, עובדת אינטל
אפרת היא אם לארבעה ילדים: הבכורה בת 15 והקטנים הם תאומים בני 8. הילדים היו בבית לאורך רוב שנת הקורונה, ללא מסגרות החינוך המושבתות. הורים במצבה לרוב נמצאים במצב מתסכל ומתקשים להמשיך לעבוד ביעילות עם הילדים בבית. בעיית מוכרת זו זוכה להתעלמות ממושכת מצד המדינה, אבל מטופלת על ידי המעסיקים בהייטק.
עוד מהסגר הראשון זכאים עובדי אינטל ל-300 דולר בחודש, להחזר הוצאות בייביסיטר או טיפול בהורים מבוגרים. אפילו לא צריך לבשל ארוחת צהריים, כי סכום הכסף שהחברה מקציבה לעובדים להזמנת משלוחים ממסעדות מספיק כדי להאכיל את כל המשפחה. עוד במסגרת התנאים המפנקים, קיבלו עובדי אינטל מענק של 500 דולרים לצורך רכישת ציוד ארגונומי והקמת עמדת עבודה ביתית.
"לא ממהרים למצוא עבודה לבעלי ומקבלים את המצב באהבה"
תקופת הקורונה בבית משפחת זבלודוביץ' השפיעה בכיוונים סותרים: אושרת, מנהלת שיווק ומכירות באירוספייק (Aerospike) ישראל, זכתה לשגשוג - בעוד החברה של בעלה הפסיקה לעבודה. "אנחנו לא ממהרים למצוא עבודה לבעלי ומקבלים את המצב באהבה", היא מסבירה, "מצבנו ממש בסדר והשנה הזאת די חייכה אלינו. עברנו לבית יותר גדול".
"אנחנו כל הזמן צוחקים שכולם מדברים על כמה שהשנה הזאת הייתה חרא, כי היא לא הייתה כזאת עבורנו. מלבד לאובדן של סבא שלי שנפטר השנה, אני אזכור את 2020 לטובה", היא מצהירה. על התנאים בחברה מספרת אושרת: "מפנקים אותנו. הבונוסים השנתיים שלנו גדלו בצורה משמעותית ביחס לבונוסים בשנה שעברה, בהתאם לכך שעבדנו השנה יותר קשה מבעבר".
"כשהגיעה ההודעה שהחברה של בעלי נסגרה התחבקנו ואמרנו: 'איזה כיף, עכשיו אתה יכול לטפל בילדים'"
אושרת בן אבי זבלודוביץ', מנהלת שיווק ומכירות באירוספייק
אושרת היא ממייסדות הסניף הישראלי של אירוספייק, חברת בסיס נתונים שבין לקוחותיה נמנות סנאפצ׳אט, פייפאל, סוני פלייסטיישן ופלייטיקה, חברת הגיימינג הישראלית במקור שהונפקה בחודש האחרון לפי שווי אסטרונומי של 11 מיליארד דולר.
"לפלייטיקה הייתה עלייה מטורפת בכמות השחקנים בתקופת הקורונה, כי אנשים היו משועממים בבית", ממחישה אושרת את ההשפעה החיובית של המגיפה על הענף, "כך נוצר צורך לבסיס נתונים כמו שאנחנו מספקים, שיכול להחזיק תפוקה גבוהה. הלקוחות גדלו והביזנס שלנו גדל והתרחב בהתאם. מן הסתם, כשאנחנו עובדים בעולם של מכירות, חלק מהשכר שלנו מבוסס בונוסים ואם מכרנו יותר אז גם הרווחנו יותר".
"השנה הזאת די חייכה אלינו. עברנו לבית יותר גדול. אנחנו כל הזמן צוחקים שכולם מדברים על כמה שהשנה הזאת הייתה חרא, כי היא לא הייתה כזאת עבורנו"
אושרת בן אבי זבלודוביץ', מנהלת שיווק ומכירות באירוספייק
אושרת שומרת על ראייה מפוכחת ואומרת: "אני לא משקיפה עכשיו ממעלה מגדל השן כמישהי שהצליחה על האנשים המסכנים שנמצאים למטה, כי יש לי בבית גם את זה וגם את זה. בסוף אנחנו נשארנו באותו מצב, מבחינת מה שיש לי בשנה שעברה ומה שיש לי השנה. מעבר לזה אנחנו כל הזמן מנסים לעזור, כמו לתרום את המענק שקיבלנו מהמדינה. בנוסף, כל עובד בחברה תרם 2,000 שקל ממשכורתו לעמותת עלם והחברה הכפילה את התרומה".
לאורך השנה האחרונה ניכרים כאמור הפערים בין "ישראל הראשונה" שבהייטק לבין "ישראל השנייה" שכוללת כמעט את כל השאר. לדבריה של אושרת, "ברור שיש חוסר הלימה בין אנשים שגרים בפריפריה, עובדים קשה, מזיעים ונותנים את המאה אחוז שלהם לבין הסכומים הלא גבוהים שהם מרוויחים".
"מפנקים אותנו. הבונוסים השנתיים שלנו גדלו בצורה משמעותית ביחס לבונוסים בשנה שעברה"
אושרת בן אבי זבלודוביץ', מנהלת שיווק ומכירות באירוספייק
היא מנסה להסביר את הפער במשל: "הם כמו סירה קטנה בים לעומת אנשים שעובדים בהייטק שהם כמו ספינה גדולה, שרוחות צד פחות מטביעות אותם לתוך המים. לכן אני חושבת שאנחנו כחברה, וגם הממשלה, צריכים לדעת לעשות את הדיפרנציאציה בין אנשים שנפגעו קשה מהקורונה לבין אנשים שלא. כמו שיודעים לקחת לי במשכורת יותר מיסים מאשר לבעל דוכן פלאפל בפריפריה, ככה צריך לעשות גם כשמחלקים את הסיוע ולא לתת 750 שקל סתם למי שלא צריך".
כך השפיעה הקורונה על היזמים והמשקיעים
מה מאפיין את היזמים שעשו קופה בתקופה הנוכחית? "ההצלחה הבולטת היא בעיקר בקרב סטארט-אפים בשלים בתחומי רפואה מקוונת, הגיל השלישי, גיימינג ועבודה מרחוק", אומר ניר מקובסקי, מומחה לליווי עסקי לעסקים ולסטארט-אפים.
מקובסקי מבהיר את כללי המשחק שצריך לדעת כל מי ששואף לצאת מהקורונה עם אקזיט: "משקיעים הם אנשים ששונאים סיכון, אז הרבה מהם כרגע יושבים על הגדר ומחכים לראות איזה חברות סטארט-אפ הן איתנות ויותר בשלות להשקעה. כך, הרבה חברות שיש להם רעיונות טובים לא בהכרח יצליחו לשרוד את התקופה הזאת, כי הן עדיין בשלב התחלתי מדי. עבור סטארט-אפים בשלבים מוקדמים זו תקופה מהגיהנום. מצד שני חברות המשקיעים מחפשים את החברות שהגיעו מוכנות, כי אין להם כרגע הרבה אלטרנטיבות בבורסה או בבנקים".
האם היו השנה יותר השקעות בסטארט-אפים? "בחצי מהשנה היו סגרים ופאניקה וההשקעות נעצרו. בחצי השני של השנה היה זינוק של עשרות אחוזים בהשקעות לעומת בשנים קודמות", אומר מקובסקי, "בסך הכול, ההשקעות היו בהיקפים דומים ברמה השנתית".
מתוקף תפקידו משוחח מקובסקי עם יזמים רבים והוא מספר על התחושה הרווחת בין האנשים בתחום על רקע הקורונה: "הסטארט-אפ תמיד היה בועה, והבועה הזאת רק התחזקה במשבר. סטארט-אפיסטים אומרים שזה המקום להיות בו, בגלל שאפילו במשבר אנחנו צומחים". בשורה התחתונה, כפי שמסכם מקובסקי, "התחושה בתחום ההייטק היא שאנחנו עדיין על גג העולם".
