אולמות האירועים והשמחות חוזרים היום (א') לפעילות אחרי שנה שבה הושבתו כמעט לחלוטין. אלא שבענף צופים לחזור לקיים אירועים בהיקפים משמעותיים רק בעוד כחודשיים. הביקוש דווקא גבוה – זוגות רבים המתינו בשנה האחרונה לפתיחת האולמות כדי להתחתן – אבל בעלי האולמות וגם בעלי השמחות צריכים זמן כדי להיערך מחדש.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המתווה שאושר מאפשר קיום אירועים עד 300 משתתפים. מתוכם, לפחות 95% צריכים להיות מחוסנים או מחלימים מקורונה, ועד 5% לא מחוסנים שמחזיקים בתוצאות בדיקות קורונה שליליות עדכניות. מעבר לאתגרים כמו גיוס עובדים, התארגנות לוגיסטית ואולי גם חשש בריאותי שעדיין קיים מקיום אירועים, הפתיחה מתרחשת בעונה שבה הענף כמעט ומושבת בלי קשר לקורונה.
"חשוב להבין שהענף שלנו מפסיק לעבוד מפסח", אומר ניר שפר, חבר הנהלת התאחדות האולמות והבעלים של "ביער" בחדרה. הוא מסביר כי "אנחנו נכנסים לספירת העומר כך שהענף באופן טבעי מפסיק את פעילותו יום לפני סדר פסח ועד אחרי ל"ג בעומר. לכן, יש אולמות שמראש לא רצו לפתוח לפרק זמן כל כך קצר".
עניין נוסף שמטריד את בעלי האולמות והלקוחות הוא החשש מפני סגר נוסף. אחרי שנה של פתיחות וסגירות חוזרות ונשנות של המשק ושינויים תדירים בהנחיות אומר שפר: "יש חשש גדול מאוד שניכנס לעוד סגר. צריך להביא 100-200 אלף שקל כדי להתניע את העסק מחדש ואם הכספים האלה יורדים לטמיון אף אחד לא יפצה אותנו עליהם. סיטואציה כזאת תשלח עוד אנשים לחדלות פירעון. הקורונה יצרה משבר אמון בין העסקים לבנקים, בין העסקים ללקוחות, בין העסקים לבעלי הנכסים ומשבר אמון בין בעלי העסקים לספקים שלהם. היום הספקים מאוד זהירים ולא נותנים אשראי כמו בעבר".
שפר מוסיף שחלק מהאולמות וגני האירועים לא שרדו את המשבר. המספרים המדויקים יתגלו רק בחודשים הבאים, אבל בהערכה ראשונית גסה מדובר בכ-10-20 אחוזים מהענף. "הסיוע שקיבלנו מהמדינה עמד על 40 אלף שקל בממוצע לאולם. זה הרבה פחות מההוצאות הקבועות המדממות שהמשיכו לרדת", אומר שפר, "יש גם בעלי נכסים שהוציאו צווי פינוי לבעלי אולמות, שלא עמדו בתשלומי השכירות".
אירועים שבוטלו בשל הקורונה הביאו לסכסוכים כספיים בין בעלי אולמות ללקוחות שכבר שילמו מקדמות, בסוגיה שדרשה את התערבות המערכת המשפטית. לדבריו של שפר, "הבעיה הזו נפתרה מול כ-95% מהלקוחות, למעט אותם אולמות שאין להם את היכולת הכלכלית להחזיר את הכסף לזוגות. צריך להבין שעסק שלא עובד שנה ואין לו מקורות לשרת את החובות שלו, אז הוא בטח לא יכול להחזיר אותם".
"במגזר החרדי והערבי יש חתונות כל הזמן"
גם עמית קאופמן, חבר הנהלת ההתאחדות ובעלי אולם "ג'ונה" בנתניה, מתכונן לקראת חודש מאי. "בחודשיים הקרובים אני מתכוון לפתוח לאירועים ספורדיים", הוא אומר, "רק לכאלה שהזמינו את התאריכים הללו כבר בשנה שעברה או כאלה שרוצים להקדים ולעשות את האירוע עכשיו כי הם בחוסר ביטחון לגבי העתיד".
אם הענף ייפתח בפועל רק בעוד חודשיים, מדוע לחצה התאחדות גני האירועים והאולמות לפתוח כבר עכשיו? "הסיבה היא שיש אוכלוסיות שלא מחכות לנו", מסביר קאופמן, "בעיקר במגזר החרדי ובמגזר הערבי, שם יש אירועים כל הזמן. בשנה האחרונה היו אירועים, אבל אירועים פיראטיים. באירועים האלה אין בדיקות קורונה, אין מסכות, אין תו ירוק, אין כשרות ויש כלכלה שחורה. החבר'ה שהוצאנו לחל"ת הם אלה שעושים את האירועים בשחור. מודל הפתיחה שנכנס היום לתוקף הוא טוב כדי להניע את הפעילות ולמנוע את האירועים הפיראטיים".