לצד מראות מרהיבים של שלג בירושלים ובצפון, מזג האוויר החורפי בימים אלה מביא עמו גם נזקי הצפות, קריסת עצים ופגיעות בגוף וברכוש. מה צריך לעשות אם ניזוקנו מהסערה? שאלנו את שני עורכי .
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
האם אני זכאי לפיצוי על נזק בבית או בעסק?
"אם הבית או העסק נפגעו בסופה והם מבוטחים, המבוטחים זכאים לקבל פיצוי מחברת הביטוח. אם הבית לא מבוטח, אז הרשות שבשטחה נמצא הבית או העסק אחראים למתן פיצוי אם יתגלה שאותה רשות אחראית לא עשתה די כדי למנוע את הנזק", אומר אמיר טנצר, סוכן ביטוח אלמנטרי בבן עמי ביטוחים.
איך קובעים מי אשם בנזק?
"ניתן לתבוע את הרשות המקומית בדבר נזק מים אך יש להוכיח כי הרשות אכן התרשלה בהתנהלותה", משיב עו"ד עומרי אייליג, מומחה בדיני נזיקין ממשרד אייליג דולינגר ושות'. הוא מסביר כי "רשות אשר לא ביצעה הכנה לקראת החורף, שלא מעסיקה מספיק פקחים או סיירים, רשות שלא דאגה לנקות פתחי ביוב, רשות שלא דאגה להסטה של נחלים ותעלות מים, ניתן יהיה להטיל עליה את האחריות לנזקים שנגרמו וזאת תוך ניהול הליך הוכחות המלווה בחוות דעת מומחים והכרעה של בית המשפט. בתי המשפט קובעים בצורה חד משמעית כי לרשות המקומית יש חובה לדאוג לפתחי ניקוז פנויים ולתשתית מים וביוב נקיה וזורמת".
מה צריך לעשות מרגע שרכושי נפגע בסערה?
"יש לצלם כמה שיותר, לשמור את התכולה הרטובה ואף להזמין שמאי מטעמכם (באופן פרטי) אשר יעריך את נזקיכם", מסביר אייליג. "לאחר הערכת הנזק, עליכם לפעול להקטנת נזקיכם וזאת חובתכם. מה שניתן להציל תצילו, בתי המשפט לא מפצים עבור נזקים אשר היו יכולים להימנע. לאחר פעולות אלו יש לחשוב מי הגורם האחראי לאירוע".
מה קורה כשתובעים את הרשויות?
פעמים רבות טוענות הרשויות כי נזקי מזג האוויר הם תולדה של "כוח עליון" ולפיכך הן לא נושאות באחריות. בתביעות קודמות של הצפות ונזקי טבע, אנשים ללא ביטוח קיבלו פיצוי לאחר כ-7 שנים.
"הגיע הזמן שהרשויות יפסיקו במנהגן להאשים את החורף וייקחו אחריות", אומר עו"ד דותן לינדנברג, מומחה לתביעות נזיקין. לדבריו, "לאסונות המתרחשים במרחב הציבורי יש כתובת משפטית. משפחות הקורבנות לא צריכות ליפול בין הכיסאות בשאלת האשמה בין ספקי התשתיות לבין גורמים שונים בעירייה, המטילים את האחריות אחד על השנייה".
לדבריו של לינדנברג, "בתי המשפט הגדירו שישנה אחריות לעירייה על השטח הציבורי והרחובות. גם אם מדובר במתקן פרטי במרחב הציבורי, עדיין לעירייה כגוף בעל אחריות כוללת, ישנה החובה לדאוג שהמפגע יוסר. הטיעונים המקוממים של הרשויות לאחר הצפות או אסונות, על כך שהחורף 'הפתיע' או ש'ירדו משקעים חריגים', אינם מחזיקים משפטית - או בשפת העם, 'אינם מחזיקים מים'.
טנצר מביא דוגמה למקרים כאלה: "בנס ציונה למשל ידועה בעיית ההצפות, כמו שבנהרייה ידועה בעיית ההצפות ויש תוכניות לביצוע של כל מיני מאגרי מים, אבל הביצוע שלהם מתעכב שנים רבות והסיבות הם מגוונות. אבל הסיבות אינן חשובות כי בתוצאה הסופית בעלי עסקים ובעלי רכוש סופגים נזקים לרכוש הפרטי שלהם".
מה מכסה הביטוח?
"דרך המלך בהתמודדות עם נזקי מים היא באמצעות ביטוחים פרטיים", אומר אייליג, "כל בית או עסק צריך שיהיה מבוטח במסגרת ביטוח מבנה וביטוח תכולה וכן כל רכב צריך שיהיה מבוטח בביטוח מקיף. ביטוח מבנה מבטח את ערך המבנה וביטוח התכולה מבטח את תכולת הבית. יש לשים דגש כי בטוחים אלו אינם מפצים בכל אירוע מים, אלא מפצים באירועים בלתי צפויים ממקור חיצוני. טפטוף מגג המבנה או בעיות איטום לרוב אינם מכוסות".