הילדים מנהלים את המשק: אחת המגמות הבולטות כיום בשוק התעסוקה, אפילו יותר מהוצאה של עובדים לחל"ת, היא העברת עובדים מבנייני המשרדים לעבודה מהבית. מגמה זאת, שניכרת מאז תחילת משבר הקורונה ותופסת תאוצה מרגע כניסת ישראל לסגר, יוצרת קשיים רבים בקרב מעסיקים ועובדים. מאתגר במיוחד הוא מצבם של ההורים, שבלי מסגרות חינוכיות נאלצים לטפל בילדים ובעבודה במקביל – ומתקשים לתפקד ביעילות. בסיטואציה סבוכה לא פחות נמצאים מי שמוגדרים כעובדים חיוניים, שצריכים להגיע לעבודה גם בסגר, אולם אין להם פתרון לילדים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

"המורכבות הכי גדולה באה לידי ביטוי אצל הורים לילדים קטנים, בייחוד כששני ההורים עובדים במשרה מלאה, או לחילופין כשבני הזוג משמשים כעובדים חיוניים מחוץ לבית", אומרת מיטל סנדור, סמנכ"לית משאבי האנוש של Chegg Israel, המפתחת שירותי למידה לסטודנטים ברחבי העולם.

כ-80% מעובדי החברה הם הורים לילדים מתחת לגיל 5. לדבריה של סנדור, "הם נאלצים להתמודד עם המולטי סטטוס שלהם כהורה, מורה ועובד בו-זמנית. אין לנו פתרונות קסם, אבל אנחנו מאפשרים להם לנהל את המשימות באופן שמתאים עם דרישות ואילוצי המשפחה והבית. בתקופה הזו, מרבית העובדים עברו לעבוד במשמרות קצרות. אנחנו מבטלים פגישות (זום) לא דחופות, מקצרים פגישות ומעבירים הרבה מהתקשורת המילולית לתקשורת כתובה. למעשה, מצמצמים את כל ה'רעשים' למינימום".

בחברה חיפשו דרכים להקל על השחיקה המוגברת של העובדים. הפתרונות שנמצאו: סיום שבוע העבודה בימי חמישי בשעה 14:00, וכן חופשות מיוחדות של ימים קבועים לכל החברה.

מיטל סנדור, Chegg Israel (צילום: מיכה לובטון)
מיטל סנדור, Chegg. "עובדים נאלצים להתמודד עם המולטי סטטוס שלהם כהורה, מורה ועובד בו זמנית"|צילום: מיכה לובטון

"אתגר נוסף הוא בגיוס עובדים חדשים וקליטתם לחברה מבלי שדרכו במשרד", מוסיפה סנדור. "בניגוד לעובדים הוותיקים, שכבר ביססו מערכות יחסים קודמות כדי להתמודד עם הקשיים והריחוק החברתי, העובדים החדשים צריכים לבנות אותן וירטואלית וממש מאפס".

הורים מתביישים לקחת חופש כי התפוקה שלהם ירדה מהבית

בחברת Fabric נאלצו לעשות שינוי של 180 מעלות בדפוסי העבודה להם הורגלו. הקורונה הכתיבה עבורם מציאות של עבודה מהבית, שכמעט ולא הייתה קיימת בחברה קודם לכן. ענבל קידר-להב, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה, מסבירה כי "בעוד שחברי צוות מסוימים נהנו מהשינוי הדרסטי שנכפה עליהם, היו אחרים שחוו בדידות ותחושת ניתוק קשה". לדבריה, "המנהלים נדרשו לא פעם לייצר איזון צוותי בין חברי צוות שלא יכלו לתת תפוקה מקסימלית אל מול כאלה שהתפוקות שלהם עלו פלאים בזכות העבודה מהבית".

גם קידר-להב שמה דגש על העובדים שמטופלים בזאטוטים: "הבנו שהורים לילדים צעירים היא אחת האוכלוסיות שדורשות התייחסות מיוחדת בתקופה זו. עובדים אלו חוו לחץ גדול ועומס בבית מתוקף העובדה שילדיהם הצעירים נותרו ללא מסגרת ותמיכה טיפולית".

בחברה, שמפתחת טכנולוגיה להפעלת מחסנים אוטומטיים, הבחינו במגמה שהלכה וגברה: "עובדים הפסיקו לצאת לחופשים ולנצל ימי חופש, מה שהגביר את תחושת השחיקה בקרב חברי הצוות", אומרת קידר-להב. "כשהנושא עלה ודובר, הבנו שרבים מחברי הצוות מרגישים שלא בנוח לצאת לחופש בתקופה זו. הורים לילדים קטנים הרגישו לא בנוח לקחת חופש לאור התחושה שאינם מצליחים לתת תפוקה מרבית בתקופה זו, ולכן אולי זה לא לגיטימי לקחת חופש. במקביל, רווקים הרגישו משונה לצאת לחופש שאינו מלווה ביעד אקזוטי כלשהו".

ענבל קידר-להב, פבריק (צילום: תמיר דוידוב)
ענבל קידר-להב, פבריק: "עובדים עם ילדים צעירים חוו לחץ גדול בבית"|צילום: תמיר דוידוב

בניסיון לסייע לעובדים בכלל ולהורים בפרט, הוחלט בחברה לתמרץ את חברי הצוות לקחת פסק זמן ולהתאוורר, גם אם אין להם תוכניות מיוחדות. "יצאנו במבצע של '5 ב-4', שמשמעותו היא שעובד שמנצל חמישה ימי חופש במהלך החודש, יקבל את היום החמישי על חשבון החברה. המבצע עודד רבים מחברי הצוות לקחת כמה ימים כדי להיטען באנרגיות חדשות".

"זה סיר לחץ אחד גדול, מאכזב שהמדינה לא חשבה עד הסוף"

לא רק מגזר ההייטק והטכנולוגיה סובל מהתמהיל הנפיץ של עבודה מהבית והורות. מירב ברנשטיין-כהן, יועצת תקשורת ואם עייפה ל-3 ילדים קטנים, סיפרה לנו על תחושותיה זמן קצר לפני הטלת הסגר. "לא קל זה לשון המעטה", תיארה את המצב המורכב והוסיפה: "מאכזב אותי שהמדינה לא ממש חשבה על זה עד הסוף. אני לא רואה את הסוף ולא בטוח כמה נחזיק עוד ככה. הילדים כבר יוצאים מדעתם, הם עוד בפוסט טראומה מהסגר הקודם, תוסיף על זה לחץ בעבודה, ואת החרדה הפרטית שלנו ממה יהיה, וזה סיר לחץ אחד גדול".

"בעלי ואני עושים תורנויות, אחד נשאר בבית ואחד הולך לעבודה – ולמוחרת מתחלפים", מסבירה ברנשטיין-כהן. לדבריה, "בימים שאני במשרד אני עובדת בטירוף, מנסה להספיק כל מה שאפשר ומקבלת מבעלי הודעות בנוסח 'אני לא יכול יותר' לפחות 3 פעמים ביום, חוזרת בערב לבית הפוך עם ילדים שלא יודעים מה נסגר איתם, מחורפנים לגמרי ומלאי מרץ".

ברנשטיין-כהן ממשיכה בתיאור התסבוכת: "ביום שלמוחרת אנחנו מתחלפים, בעלי עובד בטירוף ואני מנסה לשלוח מייל או לענות לטלפון עם 3 ילדים על הראש. האם ידעת שלילדים בגן טרום-טרום חובה יש גם זום? כן, זה רעיון ממש מבריק. אז אני תומכת טכנית גם בשבילו. מזל שהגדול מסתדר איכשהו לבד. אנחנו משתדלים לעשות מה שאפשר, ממשיכים לעשות שיחות ולהכין מסמכים אחרי שהילדים הולכים לישון, אם אנחנו מצליחים להשאיר את העיניים פקוחות אחרי 21:00. לי יש שיחת ועידה כל יום רביעי ב-21:30 בערב עם ארה"ב, והקטנים שלי מאוד מתעניינים, מתעקשים לשבת לידי במהלך השיחה, לנופף לשלום ולהפריע לאמא לעבוד".

בייביסיטר על חשבון המעסיק: "עוזר להפיג מתחים"

אחד הפתרונות שאימצו מספר חברות הייטק הוא מימון בייביסיטר לעובדים. כך, גם אם ההורים עובדים מהבית, יש מי שיטפל בילדים ויאפשר להורים להתרכז בעבודתם. למשל, בחברת ההייטק DayTwo, המספקת המלצות תזונה מותאמות אישית, הכריזו על מתן תקציב יומי ל-4 שעות בייביסיטר.

לדברי ירון זילברברג, עובד במעבדת החברה ואב לבנות בגילאי 7 ו-3.5: "יש לנו ילדה בכיתה ב' שלומדת בזום מרחוק. בתור הורים אנו צריכים ללוות אותה בשיחות כדי לתת מענה לניתוקים והתחברות מחדש. לאחר פגישת הזום, הילדים מקבלים משימות שדורשות ליווי וישיבה לצדם, כדי לבדוק שהבינו את המשימה ומבצעים אותה נכון. גם ביתי הקטנה היא ילדת גן שאינה עצמאית בגלל גילה הצעיר".

"אישתי ואני עובדים מהבית, ושנינו אמורים לעבוד כשאין הורה פנוי לתמיכה בילדים. לפני השימוש בבייביסיטר ניסינו לפצל את היום למשמרות בוקר-צוהריים-ערב, כדי שבכל פעם מישהו יהיה עם הילדים והשני יהיה פנוי לעבוד. המימון של בייביסיטר מטעם העבודה מאפשר לנו לקבל שעות עבודה בהן שנינו יכולים לעבוד במקביל. זה עוזר מאוד לאזן את השגרה בתקופה זו ולהפיג מתחים".

ילדים הורסים (צילום: Mailonline  , צילום מסך)
"הילדים כבר יוצאים מדעתם"|צילום: Mailonline , צילום מסך

שלי, עובדת בחברת סייבר, מספרת שהמתח שנוצר בבית הרחיב את הוויכוחים הקיימים והביא לכך שהיא ובעלה הפסיקו לדבר ופנו לייעוץ זוגי. "כמו זוגות רבים גם לנו יש מחלוקות טבעיות המלוות את הזוגיות. אך התחושות השליליות שמציפות רבים בשגרת הקורונה, בתוספת הסגר והלחצים מצד הקריירה של שנינו והילדים שנשארו ללא מערכת חינוך, הביא את הוויכוחים והטונים לגבהים שלא הכרנו. הגענו למצב שהפסקנו לדבר למעט עניינים טכניים בלבד. עד שלקחתי יוזמה ופניתי לייעוץ זוגי, שקיבלנו בזום כי לא היה מי שישמור על הילדים".

שלי אומרת כי "לא חשבנו בכלל על כלים להפחתת לחץ, וכשהציעו לי בייביסיטר ממקום העבודה גם לא חשבתי שתהיה לשירות השפעה רבה כל כך על התא המשפחתי. אין ספק שאנו חווים איזון משמעותי. אנו מטפלים בעבודה ומורידים לחצים מצד הקריירה. כשאנו ניגשים לילדים לאחר המשימות הארגוניות אנו נינוחים יותר וגם אחד כלפי השנייה. ליבי עם הורים רבים שבימים אלו חווים את אותם האתגרים. אנו בשגרה קשה מאוד לשילוב בין עבודה והורות".

בחברת הפינטק טיפלתי (Tipalti) הצטרפו גם להסדר של בייביסיטר על חשבון המעסיק. מנהלת משאבי האנוש בחברה, מיכל הרשטיין, מספרת: "ראינו את המצוקה של העובדים וחוסר הוודאות. הרעיון לממן להם את הבייביסיטר עד סוף הסגר עלה מסמנכ"לית הכספים והמנכ"ל. זה משהו שצריך לארגן לוגיסטית, כי טכנית אי אפשר לעקוב אחריו - לבייביסיטר אין קבלות. סכום ההחזר מופיע להם בתלוש ואנחנו לא בודקים אף אחד - הכל מבוסס על אמון, והיו גם עובדים שוויתרו על ההטבה. כך כל הורה יכול יוכל לבחור את השמרטף שיטפל בילדיו, לבנות לעצמו לו"ז גמיש ומותאם לשעות עבודה במהלך היום, בלי לחשוש שיקבל חשבון בייביסיטר מנופח בסוף תקופת הסגר".

"עבודה מהבית לצד 3 ילדים היא פחות יעילה"

״אין ספק שהמצב המורכב הוליד התמודדות עם שגרה חדשה שמצריכה גמישות ויצירתיות באופן בו אנו מתנהלים כארגון״, אומרת שרונה מאושר מנהלת השיווק בקודפיול (Codefuel), חטיבת החיפוש של פריון (Perion), הפועלת בתחום הפרסום הדיגיטלי וטכנולוגיות החיפוש.

בין המהלכים שמאושר מציינת, ניתן למנות הרצאות בנושא האיזון בין חיי משפחה לחיי עבודה, חלוקת ערכות אומנות של יוצרים ישראליים לילדי העובדים כדי לספק להם תעסוקה, קייטנה וירטואלית לילדי העובדים, פעילויות גיבוש משפחתיות וחברתיות כמו סדנת בישול עם השף שגב משה או סטנדאפ של הקומיקאית הדר לוי ועוד.

רוני וולפינזון הוא אב טרי לתינוקת בת 5 חודשים ומנהל בחברת הסושיאל גיימינג SciPlay (סייפליי). "בתור מי שמנהל בשוטף מספר צוותים, אני יכול לומר שהאתגר הגדול ביותר בעבודה מרחוק הוא להצליח לגשר בין כל כך הרבה חלקים, לראות את התמונה הגדולה ואת האנשים מאחורי המסך", אומר וולפינזון. "זה משהו שמצריך מבחינתי לעבור כל היום משיחת וידאו אחת לאחרת, כדי לתאם בין המחלקות השונות ולוודא שהכל מתקדם לאן שצריך, במקום פשוט לתפוס מישהו לדקה וחצי במסדרון ולסגור פינה".

רוני וולפינזון, סייפליי (צילום: יחצ)
רוני וולפינזון מסייפליי והתינוקת החדשה. "מספיק לגנוב חיוך ונשיקה בין הישיבות"|צילום: יחצ

וולפינזון חולק מחוויותיו כאב לתינוקת ראשונה, שנולדה לתוך עידן הקורונה: "זה אתגר לא פשוט כשיש בבית תינוקת טרייה, שסדר היום שלה עוד לא קבוע, וכשאנחנו עדיין לומדים את ההורות ומגלים דברים כל יום מחדש. עם זאת ולמרות האתגרים, אני מרגיש שבאמת זכיתי, כי בזכות העבודה מהבית אני מספיק לגנוב חיוך ונשיקה בין הישיבות ולא רק בסוף היום – במקלחות. למזלי אשתי עדיין בחופשת לידה ככה שהיא תומכת בי באופן מלא, אבל אני מקפיד לתת לה כמה שעות התאווררות במהלך השבוע ומארגן את הזמנים שלי בהתאם, כדי שאוכל להחליף אותה ולבלות עם הקטנה".

 ישנן גם חברות שהיו מורגלות בעבודה מהבית עוד לפני הקורונה והגיעו למשבר מוכנות יחסית. "העבודה מהבית אינה זרה לנו", אומרת שירי הורוביץ-פלדמן מחברת New Relic ישראל. לכן, בחברה יודעים לספר היטב על היתרונות והחסרונות של עבודה מרחוק.

לצד החיסכון בזמן שמתבזבז בשגרה על פקקים בהגעה למשרד ובחזרה, הורוביץ-פלדמן מדברת על פגיעה ביעילות: "בימים בהם יש סגר מוחלט, ואין מסגרות נוספות לילדים, עולים קשיים בעבודה מהבית. לדעתי, עבודה מהבית לצד שלושה ילדים שצריכים להתחבר ללמידה מרחוק בבתי הספר היא יותר מאתגרת ופחות יעילה".

"מצד אחד", אומרת הורוביץ-פלדמן, "אני מוצאת את עצמי נדרשת לעמוד במשימות של העבודה, באופן שוטף כמו בשגרה. ומנגד, אני מוצאת את עצמי כ'איש טכני' לענייני לימודים. כל התהליך הופך את העבודה המרוחקת לפחות יעילה. החברה ניסתה לסייע לנו בהקשרים אלו. כחלק מכך, אפשרו לנו לקחת ציוד כדוגמת מסך וכל מוצר שעשוי להקל עלינו בעבודה מהבית. כמו כן, משלבים Happy hour וירטואלי שמטרתו לשפר את מצב הרוח, בו כל אחד מספר חוויות משגרת העבודה, כמעט כמו במשרד".