האם יציאה למערכת בחירות נוספת טובה או רעה לישראל? תלוי את מי שואלים, ואם שואלים את הכלכלנים – נראה שהתשובה שלילית. העלות הישירה של מערכת הבחירות למשק נאמדת ביותר מ-3 מיליארד שקלים. ואולם, פרופ' אייל וינטר, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, אומר בשיחה עם N12 שהמיליארדים הללו הם פרוטות בהשוואה לעלות האמיתית של מערכת בחירות - והיא התנהלות פזרנית של פוליטיקאים אשר מנסים למצוא חן בעיני המצביעים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"עלות של מערכת בחירות תלויה באופן שבה היא מתנהלת", מסביר וינטר, "העלות הגדולה ביותר היא לא בבחירות עצמן ובקמפיינים של המפלגות. היא קשורה בעיקר במדיניות הפופוליסטית שעלולה להיווצר לפני הבחירות. כל אחת מהמפלגות תתחיל לחלק כספים לקהל היעד שלה, כדי להשיג קולות. העלות הזאת יכולה לרדת באופן משמעותי בעזרת התקשורת, אם היא תבזה כל פוליטיקאי שנוהג כך, ותגרום להם לחשוש משימוש בכלים כאלה".
מדינת ישראל עברה שלוש מערכות בחירות בתוך פחות משנה, בין אפריל 2019 למרץ 2020, ומצויה מאז באווירת בחירות מתמשכת. במערכות הבחירות הקודמות שמענו אומדני עלות שנעו סביב חצי מיליארד שקלים על הבחירות עצמן, ועוד כ-3 מיליארד שקל על אובדן שעות עבודה למשק בשל יום השבתון. בעקבות משבר הקורונה ואחוזי האבטלה הגבוהים, הפעם תהיה כביכול העלות למשק נמוכה יותר, שכן פחות אנשים עובדים ממילא.
מה היו העלויות העודפות של רצף הבחירות בגין חלוקת כספים שנובעת משיקולים פוליטיים? "קשה לאמוד את זה בסכומי כסף, אבל במערכות הבחירות האחרונות המצב היה לא טוב. נעשו הרבה פעילויות של קניית קולות באמצעות הטבות כאלה ואחרות, שאין להם הצדקה כלכלית. זה דבר שחשוב למנוע".
וינטר מביא כדוגמה את חלוקת המענקים האישיים לאזרחים, שנעשתה באופן אחיד וללא התחשבות במצבם הכלכלי של הזכאים, ועלתה למדינה כ-6.5 מיליארד שקל. "זה לא היה קורה לולא ההיתכנות לבחירות. המוטיבציה בחלוקת המענקים של ה-750 שקלים לכל אזרח, הייתה פופוליסטית לחלוטין וכל הכלכלנים התנגדו לה".
אפילו תקציב המדינה נסחף לתוך מערבולת הבחירות של ישראל. שנת 2020 עוד מעט מסתיימת מבלי שאושר עבורה תקציב מסודר – וגורלו של התקציב ל-2021 לוטה בערפל לנוכח ההיערכות לבחירות. אי העברת תקציב מדינה היא העילה היחידה ליציאה לבחירות שמאפשר ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, מבלי העברת הרוטציה על כסא ראש הממשלה מבנימין נתניהו לבני גנץ.