בעקבות החתימה על הסכם הנורמליזציה עם סודן, משרד המודיעין פרסם היום (שבת) דוח מקיף שסקר את האינטרסים הישראליים בשותפות הזו. למרות שמדובר במדינה ענייה וחסרת משאבים, ישנם מספר תחומים מרכזיים שיאפשרו לישראל להרוויח מהשלום: ביטחון, מסתננים, חקלאות ותיירות – זה מה שכדאי לכם להכיר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בסודן חיה אוכלוסייה המונה 42 מיליון תושבים ועל פי נתוני ההגירה הרשמיים, בכל שנה עוזבים אותה כ-250 אלף תושבים. האינפלציה בסודן גבוהה מאוד, עומדת על כ-60%, והיא סובלת מבעיית חמורה של אבטלת צעירים (25%). לכן, בכל תחום שבו ישראל תוכל לסייע, היא תצטרך להתאים את רמת השירותים ועלותם לבעיית המשאבים של ממשלת סודן.
ביטחון
"סודן היא מדינה חשובה באזור", הסביר שר המודיעין אלי כהן, "היא שימשה בעבר תחנת מעבר לנשק בין אירן לעזה. הסכם השלום איתה הוא מכה לאירן ויחזק את היציבות באזור תוך קידום שיתופי פעולה רבים וחשובים שיתרמו רבות לישראל ולסודן".
האינטרס המרכזי של ישראל בסודן הוא דווקא הביטחוני: סודן ממוקמת לחופי הים האדום והיא על נתיב ההברחה העיקרי לבני אדם, נשק וסחורות מצפון לדרום. המיקום שלה יוכל לסייע בהפחתת סכנת ההתבססות של גורמים עוינים לאורך נתיב שיט עיקרי לישראל, ובטווח הארוך יותר קיימת אפשרות לפעילות ביטחונית משותפת באזור.
בעקבות ההסכם סודן תוכל גם לסייע במניעת הברחות אמל"ח בנתיב סודן-מצרים-עזה, במניעה של התבססות גורמי פח"ע בשטחה ואפשרות סיכול הקמת בסיסים ימיים של גורמים עוינים כמו אירן ותורכיה לחופי הים האדום.
ישראל תוכל גם לסייע לסודן בהגנת הגבולות ובייצוא של ציוד ביטחוני. עם זאת, קיים סיכון משמעותי לשימוש בטכנולוגיות ישראליות נגד מתנגדי המשטר או גורמי אופוזיציה תוך פגיעה בזכויות אדם. לכן בשלב זה הפוטנציאל לייצוא ביטחוני ישיר הינו מצומצם.
הגירה ומסתננים
גם בתחום ההגירה והמסתננים יכולים להיות שיתופי פעולה בין המדינות. אמנם בעיית ההסתננות מסודן כבר כמעט נפתרה (מרבית הפליטים ומהגרי העבודה מחפשים יעדים אחרים), אך שיפור ביחסים בין המדינות עשוי לאפשר החזרה של חלק ממבקשי המקלט לסודן, באם יינתנו בטוחות מספיקות לכך שלא יתנכלו לחוזרים.
תיירות
בחודשים האחרונים נמסר כי סודן תאפשר מעבר טיסות לישראל בשמים הטריטוריאליים שלה, מלבד טיסות של חברת אל על. מעבר כזה יוכל לקצר טיסות מישראל ליעדים באפריקה, בין היתר אתיופיה ודרום אפריקה, וכן באמריקה הלטינית. קיצור משך הטיסה לדרום אפריקה נאמד בכ-35 דקות לשני הכיוונים, ולדרום אמריקה – קיצור של כחצי שעה בכיוון הלוך.
לסודאן גם יכול היה להיות פוטנציאל לתיירות פנים ישראלית, יש שם את הפירמידות, אשדות הנילוס ואתרי צלילה רבים, אך התיירות במדינה אינה מפותחת והיא מוגבלת מאוד בשל המצב הביטחוני ובשל החקיקה האסלאמית שהייתה נהוגה בה עד לאחרונה.
ייצוא סחורות ושירותים
דווקא היותה של סודן מדינה מתפתחת יכולה לאפשר לישראלים לייצא אליה מגוון רב של סחורות, טכנולוגיות ושירותים שחסרונם מורגש, אם הישראלים ישכילו להתאים אותם ליכולות הכלכליות של סודן.
לישראל יש מומחיות בחקלאות באזורים צחיחים ובהתפלה. שני תחומים אלה רלבנטיים לצרכי סודאן, התלויה בחקלאות אך נעדרת מקורות מים מעבר לנילוס. בשל כך, רק 15-20% מהשטח הראוי לעיבוד במדינה אכן מעובד. עם זאת, משאביה המוגבלים של סודן עשויים להתאים יותר לסיוע או למימון של צד שלישי, מאשר לרכש כלכלי ישיר. בנוסף סודנים יכולים להשתלב בתוכניות הכשרה חקלאית בישראל.
גם בתחום הבריאות סודן מזדחלת מאחור. למדינה יש מערכת בריאות ממסדית עם תכניות אסטרטגיות לפיתוח, אולם בשל בעיות ארגוניות ותקציביות היא לוקה ביישום התכניות. ישראל יכולה לספק למדינה ייעוץ וסיוע בתחום. בנוסף, האליטה הסודנית עשויה להיות צרכנית של שירותי בריאות כמו תיירות רפואית בישראל.
כ-40% מתושבי סודן חיים באזורים שאינם נגישים לחשמל. סיוע ביישומים לאספקת אנרגיה חלופית, סולארית בעיקר, הוא תחום התמחות של המשק הישראלי ויהיה לו ביקוש רב במדינה.