מחר (שישי) תיכנס מדינת ישראל לסגר ארוך ומהודק, שיעלה למשק כ-35 מיליארדי שקלים - כך לפי הערכת משרד האוצר. במקביל, דו"ח חדש שמפרסם ארגון ה-OECD על הכלכלה הישראלית, מעריך שהיא לא תחזור לעצמה אפילו בסוף שנת 2021. התחזיות הקודרות האלה הן רק השורה התחתונה בסיפור הגדול על נזקי סגרי הקורונה, שמתחיל ביחסים הרגישים שבין המדינה לציבור. מאז החזרה למגבלות בשבוע שעבר - מעל 120 אלף דורשי עבודה חדשים נרשמו בשירות התעסוקה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מה שמדהים במשבר הנוכחי, הוא לא רק שחלק גדול בציבור איבד אמון בממשלה, אלא שלדעת מומחים שונים גם הממשלה איבדה אמון בציבור. "כשהחולה מוותר גם הרופא מרים ידיים", תיאר ד"ר גדי רביד, דיקן ביה"ס למנהל עסקים באקדמית נתניה, כאשר הוא השווה את המשק לחולה קשה.
על פי ההנחיות החדשות, כל המעסיקים והעובדים שאינם מוגדרים כ"חיוניים" ייאלצו להשבית את הפעילות. "באפקט הזה על המשק, כולנו יודעים שכולנו לא מאמינים. כבר הלכנו לאיבוד בתוך האינטרסים", הסביר ד"ר רביד. לדבריו, "כלכלה היא פסיכולוגיה, מוכנות לתת כתף ולסחוב. היום מדברים על כלכלה התנהגותית שמובילה את כל הסיפור, ובזווית הזאת אנחנו באמת בצרות".
תג המחיר של הסגר שנקב בו משרד האוצר, 35 מיליארד שקל, נשמע אסטרונומי, אבל ייתכן שהוא רק חלק מהמחיר האמיתי. הסכום מורכב מהפגיעה הצפויה לתוצר בשבועיים וחצי הקרובים שבהם יחול סגר מהודק וכן בשבוע האחרון שבו התנהל סגר חלקי. שבוע סגר בחגים עולה למשק קצת יותר מ-10 מיליארד שקל ושבוע סגר מחוץ לחגים עולה כמעט 17 מיליארד שקל.
בפועל, עלויות הסגר צפויות להיות גבוהות הרבה יותר. אם נשקלל לתוכן את הסיוע הכספי שתצטרך הממשלה להעביר לעסקים ועובדים שנפגעים מהסגר, והרי שלפי ההנחיות - מדובר כמעט בכולם. מנתוני לשכת התעסוקה עולה שמאז יום חמישי שעבר, יממה לפני החזרת המגבלות - נרשמו בשירות התעסוקה 120,752 בני אדם. לפי שעה, ישנם בישראל 854,367 דורשי עבודה בסך הכל.
קשה עדיין לנקוב באומדנים, אבל העברת הפיצויים לעסקים שיחוו פגיעה במחזור, תשלום דמי אבטלה לעובדים שיוצאו לחל"ת בסגר ומאידך המענקים על עובדים שלא יוצאו לחל"ת – כל אלה יביאו להוצאות עתק נוספות מקופת המדינה, שמתנהלת ללא תקציב מסודר.
"הנהגת המדינה לא עושה את מה שמצופה ממנכ"ל של כל חברה בקשיים"
דו"ח שפרסם אתמול ה-OECD על ישראל ציין שמשבר הקורונה "מאיים להחמיר את האתגרים הבסיסיים של הכלכלה הישראלית, כמו שיעור העוני הגבוה, פערי שכר גדולים ופערי פיריון בין מגזר ההיי-טק הפעלתן לבין מגזרים שמשתרכים מאחור". לפי הדו"ח, הגל השני של התפרצות הקורונה ידחה את התאוששות המשק, שגם בסוף שנת 2021 עדיין לא יחזור לאותה רמת תוצר שלפני המגפה.
"הכלכלנים שסופרים את הכסף למעשה רואים את התוצאה של הבעיות העמוקות יותר", אמר רביד. הוא קשר בין המשבר הכלכלי לבין חוסר הנהגה: "לו הייתה מנהיגות שאומרת מה בדיוק קורה עכשיו ומה יקרה אחר כך - המצב היה טוב יותר. אם הציבור היה מקבל הסברים ברורים, לא היינו מגיעים למצב שבו כל אחד אחד הופך למומחה מטעם עצמו, גם אם הוא בכלל עובד בשוק ולא מבין בזה שום דבר. אבל כרגע אותו אדם לא שומע מישהו שאומר כמנהיג: 'לאחר שיקול דעת, אני קובע כך וכך ואני פה בשבילכם', כפי שמצופה ממנכ"ל של כל חברה בקשיים".
תהליך ההתאוששות של המשק יהיה קשה ומשובש ללא הבנה הדדית בין העסקים למדינה. "אם סגרו לי את העסק ואני לא מבין למה, אז היכולת שלי לצאת מהקופסה ולחשוב איך להתגבר אינה קיימת. כדי להיות יצירתי צריך רוגע. כשיודעים שאפשר לצאת ממשבר אז אפשר לפעול, אבל כאן אף אחד לא מבין מה קורה", אמר רביד.