כולנו מייחלים לשנה חדשה וטובה של שגשוג והצלחה, אבל האמת היא ששנת התשפ"א צפויה להיות תקופה לחוצה מבחינה כלכלית. משבר הקורונה פגע עמוקות במשק, שילקק את פצעיו עוד הרבה אחרי שהחיסון לנגיף יימצא.
ישראלים רבים איבדו את עבודתם ואחרים נמצאים תחת עננה של חוסר ודאות. כיצד צריך להתנהל במיתון? האם זו העת להדק את החגורה ולהטמין את הכסף מתחת לבלטות - או שדווקא עכשיו כדאי להשקיע אותו בהזדמנויות חדשות?
פנינו לשישה כלכלנים ומומחים, וביקשנו מהם את העצה הכי חשובה שיש להם עבור הציבור לקראת השנה החדשה. העצות לפניכם:
רכשו כישורים טכנולוגיים למחר
פרופ' מנואל טרכטנברג, אוניברסיטת תל אביב ומוסד שמואל נאמן בטכניון: "הכלל הראשון הוא התנהגות אחראית ומאופקת בהוצאות. בהתמודדות מול משבר בסדר גודל כזה, חוסר הוודאות סביב העתיד משפיע על כולם. לכן, הכי חשוב לא להוציא אם לא צריך. זה לא בדיוק אותו הדבר כמו לחסוך, שזו פעולה עם קונוטציה שלילית. אבל כיוון שאתה לא יודע מה יקרה מחר - תשמור על מה שיש לך היום.
שנית, יש לשמור על מקום העבודה. יש לכך השלכות מעבר לכסף, העבודה חשובה לאדם מסיבות שונות. מעבר לשמירה על מקום העבודה, העצה שלי היא לדאוג לרכישת כישורים חדשים, המתאימים לעידן החדש הן טכנולוגית והן פוסט-קורונה. בתוך חוסר הוודאות, אחד הדברים שוודאיים הוא שעולם התעסוקה לא יחזור למה שהיה. הקורונה מצטלבת עם תהליך טכנולוגי גדול של בינה מלאכותית ודיגיטציה. אלה תהליכים שמתרחשים ממילא והקצב שלהם הוגבר מאוד בתקופה הזאת. העולם החדש שהביאה הקורונה מצריך כישורים טכנולוגיים בתחומים רבים. מי שלא ירכוש את הכלים האלה - יהיה בבעיה".
אל תתפתו לפינוקים יקרים ומיותרים
ד"ר דיקלה פרץ, חוקרת התנהגות צרכנים בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן: "שמרו על שגרה ככל האפשר והזכירו לעצמכם את 'הפינוקים'. בתקופות של מיתון או משבר כלכלי, צרכנים נוטים לחשוב על חיסכון והצטמצמות.
מושגים כמו 'פחות', 'ויתרתי', ו'הסתדרתי בלי' נעשים מאוד משמעותיים ביום-יום שלהם, ומשתלבים בשיחות היומיומיות. רשימת הוויתורים נעשית אין-סופית ובולטת ביחס למה שכן קונים. בשלב זה, עלולה לצוץ הזדמנות לפינוק יקר ומיותר, ואז קורה תהליך הפוך, רשימת הוויתורים הארוכה הופכת להצדקה לרכישה. זו היקרה, הפחות הגיונית, המיותרת.
מושגים כמו 'מגיע לי', 'פעם ב... מותר' מקבלים מקום ואישור מנטלי. הוצאה שכזו יכולה לקזז עשרות החלטות חיסכון קטנות, ואף יותר מכך. מבחינה תקציבית יש סיכוי שהצרכנים יצאו בהפסד. ההמלצה שלי היא לשמור ככל האפשר על שגרה. לערוך רשימות של הדברים שקונים ונהנים מהם, ולאמץ לעצמנו מושגים כמו 'למרות המצב לא ויתרתי על...'. יכול להיות שזה ישתלם".
שימו כסף בצד לקראת השפל
פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי בהרצליה ולשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל: "עצתי לממשיכים לעבוד היא להצטיין במה שהם עושים כדי להבטיח שלא יאבדו את מקום העבודה. כמו כן, לשמור עתודות חיסכון כי עוד לא עברנו את שפל המחזור. למובטלים ולנמצאים בחל"ת, עצתי היא להצטרף לקורסים של הכשרה מקצועית במקצועות שיהיו בביקוש בתקופה שאחרי מציאת החיסון. מדובר בעיקר על מיומנויות דיגיטליות המאפשרות עבודה אונליין; גם קורס קצר של מספר חדשים יכול לשנות את העתיד התעסוקתי ואת רמת החיים".
השקיעו בחברות שנפלו זמנית מהקורונה
ד"ר ארז כהן, חוקר ומרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת אריאל: "תחושת חוסר הוודאות התעסוקתית והכלכלית תלווה אותנו, כך נראה, גם בשנה החדשה ותחייב את האזרח להיות יעיל יותר בכל הקשור להחלטותיו הפיננסיות. כלכלתו של האזרח ומשפחתו משולה לבריכה אליה זורם ברז מים (ההכנסות) וממלא אותה, כשבתחתיתה יש ברז נוסף ממנו יוצאים מים (הוצאות) ומרוקנים אותה.
על מנת שהבריכה לא תתרוקן ואף תתמלא, עליו לדאוג להגביר ככל הניתן את זרם ההכנסות ולצמצם ככל ניתן את זרם ההוצאות. לפיכך, עדיף לאזרח לדחות לעת עתה הוצאות שאינן הכרחיות הסובלות דיחוי מחד, ולחפש דרכי השקעה אטרקטיביות שיסייעו להגדלת ההכנסות מאידך. דרכים אלו מאפשרות למעשה את ניצול המשבר הכלכלי בהווה והפיכתו להזדמנות לרווח בעתיד.
במציאות של סביבת ריבית נמוכה וענף נדל"ן המצוי בחוסר וודאות רב, נותרת ההשקעה בשוק ההון כדרך השקעה סבירה עבור אדם בעל הון זמין. רכישת ניירות ערך או אגרות חוב של חברות בעלות יציבות פיננסית בעתות שגרה, כאלה שספגו ירידה בולטת בערכם אך ורק כתוצאה מירידת ביקושים זמנית למוצרים או לשירותים המסופקים על ידם עקב מגבלות הסגר או מהחשש מהתרחבות והתמשכות המשבר הכלכלי - כדוגמת חברות תרופות, טכנולוגיה, תיירות וקמעונאות - עשויה להניב למשקיע רווח נאה בטווח הבינוני והארוך.
אמנם בצעד זה קיים סיכון להפסד פוטנציאלי במקרה שערכם של ניירות הערך ימשיך לרדת לאחר רכישתם, אך החלטה שקולה וקרת רוח של המשקיע תשאיר הפסד זה 'על הנייר' בלבד ותעודד אותו להמשיך להחזיק בניירות הערך מתוך אמונה והנחה סבירה לחלוטין כי אותן החברות יחזרו לפסי הצמיחה עם שכוך המשבר ובהתאמה יעלו גם ערכי ניירות הערך הקשורים בהן ויניבו לו רווח נאה".
הזדרזו לבטל מקדמות מס
עו"ד טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר ושותפה במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות': "תקופת הקורונה מאופיינת בכך שיש לא מעט עסקים שהרוויחו בתחילת השנה לפני תקופת הקורונה, אך עברו להפסד בהמשך השנה - כך שבסך הכל השנה לא יהיה להם רווח. לכן, המלצתי היא כמובן לבטל מקדמות מס מוקדם ככל האפשר. בנוסף, השנה באופן חריג ניתן לקבל בחזרה מקדמות ששולמו לפני תקופת הקורונה, ואין צורך לחכות לדוח השנתי כמו בכל שנה.
"ואם כבר לטפל בזמן ולמנוע בעיות, כדאי לשים לב לחובות שלא משולמים בזמן. אם קיים ספק בפירעון החוב, כדאי להקדים ולבקש להכיר בחוב האבוד הן לצורכי מס הכנסה והן לצורכי מע"מ. כך נוכל למנוע רישום הכנסה שאין סיכוי לגבות אותה ולקבל חזרה מע"מ ששולם כבר לרשויות".
תכננו תקציב לשנה החדשה
ד"ר שלמה נס, מומחה בתחום שיקום והבראת חברות ושותף בכיר במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות': "לצערי, המשבר הכלכלי הגדול עוד לפנינו, מאחר וישנן השפעות מתמשכות שמשפיעות זו על זו. כל המערכת תחת משבר ארוך והאפקט צפוי בהמשך. משקי הבית הם כמו עסק קטן, ולכן עליהם לפעול באופן מושכל תוך חישוב מסלול מחדש, כפי שאנו ממליצים לעסקים ולחברות גדולות. אחרת הם יגלו שהם בשיאו של משבר ללא רזרבות ומשאבים להתמודד מולו
אני ממליץ בחום לכל בית לתכנן את צעדיו על פי תקציב קבוע מראש, הכולל גם אירועים בלתי מתוכננים בדיוק כמו כל עסק או ארגון אחר. יש לצאת מקיבעון ההתנהלות כפי שהייתה עד היום, צריך לשנות דפוסי חשיבה. מה שהיה נכון עד היום לא בהכרח יהיה רלוונטי לעתיד החדש שלפנינו, ולכן יש להתאים את ההתנהלות הכספית המשפחתית לעידן החדש. לקראת השנה החדשה הייתי ממליץ לכל משפחה לתכנן תקציב חדש לשנה הבאה בראש פתוח, ולהתייעץ עם אנשים שמבינים ויכולים לסייע".