מנהלי ההשקעות רבים טוענים כי בתיק השקעות מגוון ראוי לכלול עד 10% מהנכסים - בזהב. השקעה שכזו הינה חלק מהאסטרטגיה החשובה של פיזור סיכונים, והזהב מוגדר לעיתים כהשקעה אלטרנטיבית שיכולה לתת איזון מצוין לתיק השקעות, ובמיוחד בימים של חוסר וודאות מהותית. בשנה האחרונה מחיר הזהב טיפס כ-25% בעיקר בעקבות משבר הקורונה, ונסחר כעת באזור ה-2,000 דולר לאונקיה.
סחורה או מטבע?
זהב הוא מתכת יקרה המשמשת בעיקר לתכשיטים ולספקולציות פיננסיות. מחיר הזהב נקוב בדולר (ארצות הברית), מאוד תנודתי, ומושפע בעיקר מהביקוש בשוקי ההון העיקריים בניו יורק ובלונדון. נהוג לסווג את הזהב כסחורה, כמו נפט או ברזל. אבל בניגוד לסחורות קלאסיות, לזהב אין שימוש תעשייתי נרחב, והוא אינו חלק מהותי משרשרת הערך של הכלכלה המודרנית. מסיבה זו, ראוי להתייחס לזהב כמטבע, כמו הדולר או האירו. בדומה למטבעות האחרים, הזהב מושפע בעיקר מהפסיכולוגיה של המשקיעים - מכוחות השוק של היצע וביקוש. ההבדל בין המטבעות האחרות (Fiat Money) לבין הזהב, הוא שבלתי אפשרי להדפיס זהב, וכפי שאנו רואים לנגד עינינו - מאוד קל לבנקים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה להדפיס טריליונים של דולרים ואירו...
החדשות הטובות
יש סיבות מאוד טובות להשקיע בזהב. נתחיל בעובדה שזהב מהווה משקולת נגדית טובה בתיק ההשקעות; הוא לרוב מגן מפני אינפלציה משמעותית (עליות מחירים), היחלשות שער החליפין של הדולר האמריקאי (והמטבעות האחרים), והוא מהווה גידור מפני קריסה בשוק המניות. היינו, לפי הנתונים ההיסטוריים, כאשר יש התפרצות אינפלציונית, או היחלשות הדולר או קריסה בשוק ההון - המשקיעים בזהב מרוויחים. כמו כן, הוא נותן תשואה טובה יותר מהשקעה באגרות חוב ממשלתיות, ובמיוחד בסביבת ריבית נמוכה עד שלילית.
בהקשר זה, ראוי לציין כי ישנם מחקרים מסוימים שמנסים לסתור ממצאים אלו. נראה כי בהרבה מהמחקרים הללו נבחרו חלונות זמן (טווח נתונים) בצורה מאוד מכוונת, מתוך מטרה להגיע לתוצאה מסוימת. בבדיקות קצת יותר אובייקטיביות ורחבות, ניתן להיווכח כי מי שמשקיע בזהב - מרוויח יותר בתקופות של משברים פיננסיים; אינפלציה או היחלשות הדולר או קריסה בשוק המניות או שילובים שלהם.
הזהב מהווה מקלט בטוח (Safe Haven) למשקיעים, גם מפני החשש מקריסה פיננסית מאוד משמעותית בעולם המפותח. ככל שחוסר הוודאות אודות העתיד עולה (קורונה, אבטלה, הדפסת כסף, גירעון תקציבי, חוב לאומי, וחוסר יציבות חברתית ופוליטית), הביקוש לזהב ומחיר הזהב מטפס מעלה מעלה. הבנקים המרכזיים בשווקים המתעוררים רוכשים כמויות גדולות של זהב פיזי, מתוך מגמה עולמית שסומכת פחות ופחות על מטבעות קלאסיות (Fiat Money), ויותר ויותר על הזהב. מעניין לציין כי רוסיה וסין מובילות את מגמת הרכישות של זהב, במסגרת מלחמות הסחר ומאבקי ההשפעה העולמית.
החדשות הפחות טובות
אבל לפני שנכנסים להשקעה בזהב ראוי להכיר בכך שמדובר על נכס פיננסי שאינו צומח או מניב, שכל התשואה שלו תלויה בעליית המחיר העתידית; בגידול משמעותי של הביקוש לזהב. במאמר מכונן משנת 2012, וורן באפט, גדול משקיעי הערך הגדיר זאת היטב; שווי כל הזהב בעולם מוערך בכ- 10 טריליון דולר (נכון ל- 2012). בסכום זה משקיע יכול לרכוש את כל הקרקעות החקלאיות בארצות הברית (כ- 400 מיליון דונמים של אדמה) וכן 16 פעמים את חברת הנפט העולמית Exxon Mobile. אגב, לאחר מסע הרכישות התיאורטי, יישאר עודף של כ- 1 טריליון דולר.
הקרקעות האמריקאיות צפויות להניב תוצרת חקלאית בשווי של כ-200 מיליארד דולר בשנה, וההשקעה בחברות הנפט צפויה ליצור רווחים של כ-600 מיליארד דולר בכל שנה. היינו, מי שמשקיע בנכסים המניבים יוצר תזרים מזומנים חיובי של כ-0.8 טריליון דולר בכל שנה. לעומת זאת, מי שישקיע את כספו בזהב, יישאר עם אותה כמות הזהב המקורית שרכש, ללא יכולת ליצור או לצמוח כלל. הזהב הינו דומם, וחסר חיים - "תוכל ללטף את הזהב, אבל הוא לא יגיב" (You can fondle the gold, but it will not respond). אגב, מעניין לציין כי בימים אלו מתפרסמים ידיעות לפיהם וורן באפט רוכש אחזקות בחברה שפועלת בהפקת זהב.
כמו כן, ראוי לדעת כי אחת מהנחות היסוד של השקעה בזהב הינה מבנה ההיצע היחסית קשיח. כמות הזהב בעולם נראה כנתון ולכן המחיר מושפע "רק" משינויים בצד הביקוש. נראה כי ההיצע לזהב אינו יציב כפי שחושבים, וכי ברמות המחירים הגבוהים של היום, בהחלט ייתכן שחברות הכרייה ימצאו את התמריץ הכספי למימוש כלים טכנולוגיים מפתיעים - שיגדילו את היצע הזהב העולמי באופן משמעותי (ראו מה קרה בשוק הנפט במחירים גבוהים; Fracking).
אז איך קונים זהב?
הבנו: זהב זה נכס מסוכן, תנודתי, לא צומח, לא מניב ותלוי גם בהיצע וגם בביקוש. למרות זאת, הוא עדיין מרכיב טוב בפיזור הסיכונים של תיק ההשקעות. אז איך קונים אותו? ניתן להיחשף למחיר הזהב במגוון דרכים שונות. האפשרויות שיוצגו כאן מיועדות למשקיעים רגילים, שאינם רוצים להיכנס לעולם המורכב של שוק הנגזרים הפיננסים או מטבעות הקריפטו על זהב.
קרן סל על זהב
קרן סל היא נייר ערך סחיר שמנסה לחקות את מחיר הזהב העולמי. קרן הסל הגדולה והמוכרת ביותר הינה קרן הסל GLD והיא נקובה בדולר אמריקאי. הקרן יוצרת חשיפה לזהב על ידי החזקה של מטילי זהב ממשיים, שמוחזקים בכספות גדולות וייעודיות (בעיקר בלונדון). אגב, אם אתם משקיעים אסטרטגיים מאוד גדולים ותחזיקו 100,000 יחידות בקרן (כ- 1.9 מיליון דולר נכון להיום), תהיו זכאים לקבל את כספכם בזהב פיזי. יש מספר מוצרים מקומיים בישראל (חלקם אפילו נקובים בשקלים), אבל הם יוצרים חשיפה קצת יותר מלאכותית למחיר הזהב (דרך מכשירים פיננסיים מורכבים), ולכן ראוי לבחון אותם בזהירות רבה. כמו כן, כמו בכל קרן סל, חשוב לציין כי הקרן לא תמיד מצליחה לעקוב בצורה מדויקת ומהירה אחר שינויים במחיר נכס הבסיס שלה - הזהב.
השקעה בחברת כרייה
אפשר לחשוף את תיק ההשקעות למחיר הזהב על ידי השקעה בחברת כרייה. לרוב, חברות הכרייה לזהב מאוד רגישות למחיר הזהב בעולם, ועלייה ממשית במחיר הזהב תגדיל את הרווחיות העתידית שלהם, ואת ערכם בבורסה. השקעה בחברת כרייה גם נותנת קצת שקט נפשי (לפחות לטווח הקצר) מהחשש לגידול מפתיע בהיצע. שכן, שינוי טכנולוגי שיגדיל את תפוקות הזהב במכרה, יצור בשלב ראשון רווחיות מוגברת בעיקר לחברות הכרייה. הבעיה באסטרטגיה זו היא לנסות לבחור את חברת הכרייה הטובה והיעילה, שיוצרת ערך ולא צפויה לפשוט רגל. ניתוח חברות, ובחירת ה- "סוס המנצח" הינה אומנות מורכבת ומאתגרת, ולרוב המשקיעים אין את הידע, הזמן, המשאבים והיכולת לבצע זאת בצורה מקצועית.
קרן סל של חברות כרייה
אז במקום לבחור מניה של חברת כריה בודדת, אפשר להשקיע בקבוצה של חברות שונות דרך קרן סל ייעודית. קרן סל על חברות כרייה הינה נייר ערך שנותן השקעה פאסיבית, בענף שבו החברות השונות צפויות להרוויח כתוצאה מעליית מחיר הזהב. אין כאן חשיפה לחברה אחת אלא לקבוצה רחבה של חברות. היינו, אם חברה אחת קורסת, ההשפעה על קרן הסל צפויה להיות קטנה. זה פיזור סיכונים בתוך העולם של חברות הכרייה לזהב. בעולם יש מספר קרנות סל כאלו, הבולטת שבהן היא GDX ולחברות קטנות יותר GDXJ.
קניית זהב פיזי
בארצות הברית, וגם באירופה ישנם משקיעים רבים שרוכשים זהב בתצורה פיזית. הם רוכשים מטבעות או מטילי זהב ממשיים, ושומרים אותם בכספות מאובטחות לקראת יום פקודה. הם אינם סומכים על מתווכים פיננסיים (כמו קרנות סל או חברות כרייה), ורוצים לדעת שאם כל יתר ההשקעות הפיננסיות ירדו לטמיון, לפחות יש להם בכספת זהב אמיתי ושווה ערך. מובן מאליו, שאפשרות זו אינה מתאימה לרוב המשקיעים, שאין להם יכולת לממן פתרונות אחסון, אבטחה וביטוח של מטבעות או מטילי זהב.
לסיכום, זהב הינו מטבע ייחודי וכמו כל דבר יש להשקעה בו יתרונות וחסרונות. עד היום, מי שהשקיע בצורה ספקולטיבית בזהב (עד 10%), בעיקר בתקופות משבר, הצליח לתת לתיק ההשקעות שלו ערך מוסף משמעותי ותשואה עודפת, בד בבד עם הרבה תנודתיות. אין תשואה ללא סיכון.
הכותב הינו הלל בש; מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
לכתבות נוספות מאתר ביזפורטל: איך ייתכן שטסלה מוסיפה לשוויה 90 מיליארד דולר בלי סיבה?