ממשלת ישראל חושבת בתוך הקופסה. בלי תקציב מדינה מסודר, בעיצומו של משבר כלכלי עמוק וכשהיא מצויה במצב פוליטי נפיץ, התמכרה הממשלה בחודשים האחרונים לשימוש נרחב ב"קופסאות" חוץ-תקציביות. קופסאות אלה הן מעין פתרון קסם עוקף תקציב, שמאפשר למדינה להוציא עשרות מיליארדי שקלים כדי להתמודד עם השלכות הקורונה, ללא הצורך לשבור את הראש מאין יגיע הכסף.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
את הכסף תצטרך המדינה לגייס בהלוואות והנפקות, שאת הריבית עליהם נשלם אנחנו וילדינו בעשרות השנים הבאות. אם לא די בכך, אותה ריבית שנשלם עלולה להתייקר, על רקע הסכנה המוחשית שדירוג האשראי של ישראל יפחת. כיום מגייסת המדינה הון בריבית נמוכה, אולם במשרד האוצר ובנק ישראל חוששים שחברות דירוג האשראי העולמיות יקשיחו את התנאים הנוחים להם זוכה ישראל לולא יגובש תקציב ובצדו מדיניות כלכלית אחראית.
בכמה כסף מדובר? עלות ההתמודדות עם המשבר בשנת 2020 בלבד, כולל חלוקת מענקים, נאמדת ביותר מ-80 מיליארד שקל. הסכום לא כולל ערבויות של המדינה להלוואות בסדר גודל של עוד כ-100 מיליארד שקל. הפוליטיקאים התרגלו לנוחות שבה אפשר להעביר סכומי עתק בחסות המשבר, ועמלים כיום על קופסה נוספת לענף התשתיות בהיקף של כ-30 מיליארד שקל, ועוד קופסה למערכת החינוך בסך של כ-4 מיליארד שקל.
הכלכלן דוד ברודט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, מותח ביקורת על המדיניות הכלכלית, או ליתר דיוק על היעדר מדיניות כזו: "אני ממש לא חושב ששיטת הקופסאות היא הדרך הנכונה. דרך המלך היא העברת תקציב מדינה מסודר. אלא שכרגע עובדים בשיטת טלאי על טלאי", אומר ברודט ל-N12.
לדבריו, "כשעשו את הקופסה הראשונה להתמודדות עם הקורונה, כשעדיין היינו בממשלת מעבר, עוד היה אפשר למצוא לכך צידוק. אבל ממשיכים להשתמש בקופסאות גם אחרי שכבר הוקמה ממשלת האחדות, מתוך שיקולים פוליטיים של ראש הממשלה. כיום כבר מדברים על קופסה רביעית וחמישית. זוהי התנהלות עקומה, כיוון שכל קופסה כזו דורשת שינוי חוק יסוד – דבר שיש לעשות בו שימוש מדוד ונדיר".
אחד המומחים שהוזמנו בחודשים האחרונים לייעץ לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בגיבוש תוכנית להתמודדות עם הקורונה הכלכלית, הוא פרופ' אורי חפץ. שאלנו את חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית ובביה״ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל, מהם היתרונות והחסרונות בשיטת הקופסאות – ומה ההבדל בין שימוש בקופסאות לתקציב רגיל אם ממילא נדרשת הממשלה להשקיע את אותם מיליארדים ולהגדיל את הגירעון.
"אם פתאום מגיע בהפתעה משבר בסדר גודל של מגפת הקורונה העולמית, ומגיעים למסקנה שהוא דורש תגובה תקציבית, וחושבים שהוא יחסית משבר נקודתי, אז הגיוני להעביר במהירות תקציבי קורונה ייעודיים. זה מה שראינו במדינות רבות במחצית הראשונה של 2020. פה קראו לזה קופסאות, שם קראו לזה חבילות סיוע או חבילות חירום או כל מיני שמות יצירתיים. אני גם חושב שבהתחלה קיווינו, גם פה וגם בשאר העולם, שזה ייגמר יחסית מהר, שזה יהיה נקודתי. מה שהצדיק חבילות ייעודיות בצד התקציב הרגיל. בכל אופן, הכל מצטרף לאותו הגירעון הממשלתי", מסביר חפץ.
"בישראל המצב כמובן יותר מסובך, כי אין תקציב רגיל כבר הרבה זמן, שזה מצב די ביזארי", אומר חפץ, "אבל גם פה, כשהמגפה הגיעה בהפתעה, עשו מה שעשו בשאר העולם המתועש: העבירו במהירות תקציבי קורונה ייעודיים. בכל אופן, חייבים להבהיר שקופסאות קורונה הן לא תחליף לתקציב רגיל. יש להן מטרה מוגדרת ומגודרת. בסופו של יום, קורונה או לא, משק לא יכול לתפקד בלי תקציב רגיל. מדינה צריכה תקציב שמשקף יעדים לאומיים ושהמדינה מתנהלת לפיו".
"אין גרעון בלי גבול - בסוף זה מתפוצץ"
כפי שהתגאה השבוע נתניהו, מדינת ישראל מגייסת כיום הון בריבית נמוכה של כ-0.6%. אבל הקרדיט לו זוכה הכלכלה שלנו אינו בלתי-מוגבל. "כרגע הממשלה לוקחת הלוואות בחו"ל ובארץ. נכון שכרגע זה זול, כי אנחנו נהנים מריבית נמוכה ודירוג אשראי גבוה. אבל ככל שהעולם יראה שהממשלה לא מנהלת תקציב, הגורמים המממנים ידאגו יותר", מבהיר ברודט. "לא יפתיע אותי אם נקלע להורדת דירוג האשראי. סוכנויות הדירוג לא אוהבות את חוסר המסגרת התקציבית שלנו. צריך להבין שאין גרעון בלי גבול – בסוף זה מתפוצץ. בעוד שנה או שנתיים נתחיל להרגיש את זה בכיס, וגם ילדינו ונכדינו ישלמו את הריבית".
פרופ' חפץ נשמע מעט פחות פסימי סביב שאלת ההלוואות. לדבריו, "בכל פעם שיש גירעון, לא חשוב מאיזו סיבה, הוא ממומן בעיקר על ידי הלוואות. הריבית שמשלמים על ההלוואות האלו משתנה. היא מושפעת מהיצע וביקוש, ממדיניות מוניטרית, מהמצב המאקרו-כלכלי, מתפיסות הסיכון, ומגורמים נוספים. כיום הריביות נמוכות מאוד, בכל העולם וגם בישראל, וצפויות להישאר נמוכות לעוד הרבה זמן. זה לא אומר שהן לא יכולות לעלות פתאום בהפתעה, וזה לא מבטיח שהמשקיעים וחברות האשראי ימשיכו לנצח לראות בחוב ישראלי השקעה יחסית בטוחה. זה מצב שאין בו ביטחון. אבל כרגע זה נראה יחסית סביר".