בעוד משרד הבריאות מעדכן היום (שלישי) כי מספר הנדבקים מקורונה בישראל מגיע ל-9,004, אנחנו בדקנו מה ניתן לעשות במקרים שאדם נדבק בגלל התנהגות של מישהו אחר. מסתבר, שאם חבר צוות רפואי יכול להוכיח כי בית החולים לא סיפק לו את הציוד על אף שביקש - בית החולים חשוף לתביעה, על אחת כמה וכמה שמדובר באדם שמת כתוצאה מכך. גם בסופרים ובמקומות העבודה - הסיפור דומה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

פנינו לעו"ד סיגל אלבז-לביא ועו"ד מירב וולינץ, המתחמות בדיני נזיקין וביטוח כדי לשאול את השאלות המעניינות. עוד בתחילת השיחה הן סייגו ואמרו: "התשובה לכל השאלות כמובן נעוצה ביכולת להוכיח היכן התרחשה ההדבקה, ברמת סבירות של מעל ל 51%".

אם אדם מוכיח שהמקום בו היה (סופרמרקט, למשל) לא עמד בדרישות משרד הבריאות (התקהלות, מרחק מאדם לאדם), התרשל והוא נדבק - האם יש לו עילה לתביעה?
כן. כמובן שאם אדם ערך קניות בסופר והתרשם שלא שומרים על הכללים וההנחיות, טוב יעשה אם יתעד זאת על מנת שבבוא היום, אם חלילה יחלה, יוכל להוכיח שכך נדבק. רצוי גם לשמור את חשבונית הקניה מאותו היום ואפילו לתעד שיחה עם אחראי שבה הדברים מובאים לתשומת ליבו. מניסיוננו, בתי המשפט לא יעודדו תביעות מסוג זה, מעט מאוד תתקבלנה והקריטריונים להתנהלות רשלנית לא יהיו קלים, אך יהיה רף מסוים שמי שיצליח לעבור אותו, יזכה בתביעה.

קורונה בישראל (צילום: אריאל שליט ל-AP)
הצוותים הרפואיים בסכנה יום יומית, יש מי שיגן עליהם?|צילום: אריאל שליט ל-AP

הידבקות במקום העבודה (רופאים ואחיות, למשל) - האם אפשר לתבוע את המעסיק?
הידבקות של צוותים רפואיים – השלב הראשון הוא להוכיח שהייתה פניה ובקשה לקבלת ציוד מגן והיא לא נענתה, זוהי ראיית מפתח בתיק כזה. נניח שרופא אכן פנה לרכישת מסכה באופן פרטי מתרומות, או אפילו מכספו שלו, ונדבק, תעלה טענה שהציוד הפרטי לא היה טוב מספיק, לא סיפק את ההגנה וכמובן שזה יוכיח שבית החולים לא סיפק לו, כפי שהיה צריך, את הציוד. במקרה הזה, גובה הפיצויים ייקבע בהתאם לפרמטרים המפורטים בהמשך.

האם אפשר לתבוע אדם שידע שהוא חולה ולא שמר על ההנחיות?
ראשית, צריך להוכיח שהאדם אכן ידע שהוא חולה ולא ציית להנחיות. אולם, ייתכנו קשיים בקבלת הפיצויים, כיוון שאנשים פרטיים הם לא "כיס עמוק" (אין להם חברות ביטוח למצבים כאלה) ולכן ייתכן שהחולה ייאלץ לנהל הליך משפטי יקר ובסופו של דבר לא לקבל את הפיצוי. אנחנו רואים עכשיו, למשל, מקרי הדבקה רבים בבני ברק ובקהילות החרדיות בירושלים, של אנשים שלכאורה לא נשמעים להנחיות, מתקהלים מעבר למותר וממשיכים בשגרת חייהם.

חיילים בעיר הבה
חיילים שנדבקו במהלך השירות, מי ייתן את הדין?

 

מה יכול להיות גודל הפיצוי?
אם התביעות הן נגד מעסיקים גדולים - בתי חולים, סופרמרקטים וכו', הפיצויים יכולים לנוע מכמה אלפים - עבור כאב וסבל ועד סכומי עתק אם מדובר בגרימת מוות או נכות צמיתה. מובן כי ישנם פרמטרים רבים לחישוב הפיצוי ולא את כולם אפשר לפרט, אך ככל שהאדם צעיר יותר והנזק שנגרם גדול יותר, כך גם הפיצוי יהיה משמעותי יותר.

אם מקום העבודה שלי שלח אותי לעבוד מהבית, ונפגעתי לצמיתות, זו נחשבת תאונת עבודה?
משטר הקורונה כופה על רבים מאתנו, שכירים ועצמאיים, לעבוד מהבית. צריך לדעת שבמקרים כאלה גם נפילה או תאונה בבית יכולה להיחשב תאונת עבודה ולזכות בפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי.
חשוב לשמור ראיות לכך שהתאונה ארעה כאשר עבדתם, להבדיל נניח מתאונה שהתרחשה כאשר עסקתם בעבודות הבית הרגילות.

האם אפשר לתבוע את המדינה?
במקרה של מגיפת הקורונה, מדובר בתביעות מתחום הנזיקין. לכן, לדעתנו, בהחלט אפשר לתבוע את המדינה על היערכות קלוקלת. השאלה תהיה האם המדינה פעלה כפי שהיה מצופה ממנה לפעול מיד עם היוודע פרוץ המגיפה וההערכות בנוגע להגעתה לארץ. ראשית צריך לקבוע קיומה של חובת זהירות בין המזיק לניזוק, ובמקרה שלנו בין המדינה לחולה/מת, ואח"כ האם היא הופרה – האם לא קנו מסכות מתאימות או ציוד מגן? האם ערכו מספיק בדיקות? והאם ההפרה גרמה לנזק.

מענק הקורונה לפסח (צילום: יוסי זמיר, פלאש/90 )
מה קורה עם הקונים בסופרים שחשופים לקורונה? זו אחריות של המקום|צילום: יוסי זמיר, פלאש/90

אנחנו מניחות שבתום המשבר יפורסמו דוחות מבקר המדינה או שיוקמו וועדות חקירה, ואם ימצאו פגמים בהתנהלות המדינה, אזי ייתכן יהיה לתבוע ברשלנות. האזרחים, נפגעי הקצה של הסיטואציה הזו, צריכים לשמור ראיות - נניח משפחה שהקליטה שיחה למד"א שבה נשמעת בקשה לבדיקת קורונה עבור אחד מבני המשפחה המגלה תסמינים של המחלה, ומד"א השיבו שאינו עומד בקריטריונים לביצוע בדיקה. במקרה שאותו חולה הגיע לבית החולים וכבר לא ניתן היה להצילו, או לחילופין הצילו אותו אך נשאר לו נזק צמית בריאות למשל, זה בהחלט מקרה שניתן יהיה לתבוע את המדינה.