בצל משבר הקורונה ישראלים רבים איבדו את עבודתם - ויותר ממיליון הגיעו ללשכות לחתום אבטלה. למרות זאת, המגפה הביאה עמה גם מקצועות חדשים ואנשים שאיבדו את עבודתם או רצו לסייע בחזית המאבק מצאו את עצמם עושים הסבה מקצועית בעיצומו של המשבר. בשיחה עם N12 הם סיפרו על העבודה החדשה ועל האתגרים שהיא הביאה עמה. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בונה התערוכות שעבר להתקין מחיצות

דני סוקוניק, עבר מהקמת תערוכות להתקנת מחיצות קורונ
דני סוקוניק, עבר מהקמת תערוכות להתקנת מחיצות קורונה|צילום:

במשך עשרות שנים בנה דני סוקוניק תערוכות, כשהוא עומד בראשה של החברה שהקים אביו - חברת סוקוניק בע"מ. אחרי שנים של הצלחה, החל מסוף פברואר, התבטלו כל ההזמנות לתערוכות. כחלק מההבנה שהתרבות והפנאי יהיו מהתחומים האחרונים שיחזרו לשגרה, סוקוניק נאלץ לשלוח את שלושים עובדיו לביתם. 

"כעצמאי תמיד יש מלחמה, אבל עשרות שנים היה לי ביטחון בפרנסה שלי", מתאר סוקוניק, "אין ביטחון יותר, כבעל שליטה בחברה אני לא זכאי לשום סוג של דמי אבטלה. כל יום אני קם בבוקר וממציא את עצמי מחדש, בלי כוח יצרני כי אני לא יכול לשלם לעובדים שלי ונאלצתי לשלוח אותם הביתה. הייתי מצפה שהמדינה תעזור לפחות בשכר העובדים, שאוכל להחזיר אותם, אבל זה לא קורה". 

סוקוניק עשה מהלימונים לימונדה – והחליט לנצל את הידע שלו בבניית ביתני תערוכה. "הקדמתי שלושה מתחמים עבור מחלקות הקורונה הארעיות בבתי החולים", הוא מספר, "זה מפחיד להיכנס לבית חולים ולבנות דבר כזה, אבל מפחיד יותר לא להתפרנס. עכשיו אני מתקין מחיצות לעסקים שרוצים לעמוד בהנחיות, המחיר הוא כמה מאות שקלים למחיצה תקנית בגובה מטר וחצי ויצא לי להתקין 140 מחיצות ביום. הבעיה שאי אפשר לדעת מה יהיה מחר". 

הביולוג שהחל לבצע בדיקות קורונה

אור כרמל, עובד במעבדה לגילוי נגיף הקורונה  (צילום: יחצ, יח
אור כרמל, עובד במעבדה לגילוי נגיף הקורונה בבילינסון|צילום: יחצ, יח"צ

כמה חודשים לפני שהחל המשבר אור כרמל סיים את התואר השני שלו בביולוגיה, בדגש על בעלי חיים ווטרינריה. אחר כך הוא עבד במעבדה לבדיקות סרטן, אולם ברגע שהבין את ממדי משבר הקורונה - החליט שהוא חייב להיות שם ולעזור. הוא יצא קשר עם חבר שהכיר במעבדה במרכז הרפואי בילינסון, הבין שצריכים עוד כוח אדם והחליט לעבור לשם ולהתחיל בעבודה החדשה. 

"אני ואשתי מסתגלים לזה, מטפלים בקטנה במשמרות", מתאר כרמל, "אשתי עובדת בית חולים וטרינרי והשעות שלי הרבה יותר מטורפות עכשיו". בשיחה עם N12, לאחר משמרת של 12 שעות, הוא כבר הסתכל קדימה: "עוד 20 שעות יש לי עוד משמרת כזאת. זה קשה, משמרות לילה במיוחד זה שעות קשות, אבל אני מרגיש שאני לומד וגם תורם ברמה הלאומית". 

המשמרת של כרמל מתחילה או בשמונה בבוקר, או בשמונה בערב, כמעט ללא הפסקה. "ברגעים המעטים שאין בדיקות חדשות אנחנו עושים בדיקות ישנות שנשארו", הוא מסביר, "אנחנו מבינים פה את החשיבות הגדולה לסיים את הבדיקות מהר, ואני חושב שגם הציבור מתחיל להעריך יותר ולהבין שעושים הכי טוב שאנחנו יכולים". 

מנהל הפרויקטים שהפך למדביר קורונה

חיים פינטו, עובד חטיבת חיטויי קורונה, חברת ״בלפור״ (צילום: יח
חיים פינטו, עובד חטיבת חיטויי קורונה, חברת ״בלפור״ ישראל|צילום: יח"צ

אמנם אי אפשר להדביר קורונה, אך פעולת החיטוי הפכה למחזה נפוץ בכל רחבי העולם. מי שלמד והכיר אותה כנראה לפני כולנו הוא חיים פינטו, מנהל פרויקטים בחברת בלפור, המבצעת שיקום לאחר אסונות. עוד כשהנגיף החל להתפשט בסין זיהו בחברה את פוטנציאל האסון והכשירו צוותי חיטוי ברחבי העולם, פינטו הוא ממקימי מחלקת החיטוי בארץ. 

"הבאנו לכאן את הידע והחומרים שאושרו על ידי המנהל האמריקאי ונוסו ברחבי העולם כולל על הדיימונד פרינסס", מספר פינטו, "בהתחלה כולם עברו אצלנו - כבאות והצלה, מגן דוד אדום, מפעלים גדולים, גם הלכנו לחטא אצלם".

מבנה יומו של פינטו השתנה לחלוטין, פעם הוא היה יודע מה הלו"ז שלו לכל יום שבוע מראש וכעת אין לו מושג. "כל יום אני מקבל רשימת לקוחות שאישרו הצעת מחיר לחיטוי, זה יכול להיגמר בארבע בצהריים או בארבע בלילה. היום למשל ביצעתי מארבע וחצי בבוקר חיטוי בקניון גדול בארץ. אנחנו מגיעים, ממפים את המקום, מתמגנים באופן מלא ואז מחטאים את החפצים והחלונות, את המיזוג ולבסוף את החדרים. כל זה באמצעות חומר ביולוגי שלא מזיק לאדם ולחיות". 

רגע מרגש במיוחד עבור פינטו נרשם כשהוא חיטא את בית אבות שמספר דיירים בו נפטרו מקורונה. "מדובר בדור בוני הארץ, ניצולי השואה, הרגשתי מצווה ושליחות לחטא שם", הוא מתאר. "ברור שזה מפחיד, מי שלא מפחד לא נורמלי. אבל הפחד עוזר לי לשמור על הכללים, וכשאני שומר עליהם הסיכוי שלי להידבק ליד הבית גדול הרבה יותר מבעבודה".