התמונות המרהיבות שלפני השיגור נחשפות: מחרתיים ישוגר לחלל טיל ה"זניט" הרוסי עליו הותקן לווין התקשורת הישראלי "עמוס 4". 48 שעות לפני השיגור הצפוי, נחשפות תמונות של לווין התקשורת שהותקן על פני הטיל הרוסי. לאחר שישוגר, אורך החיים של הלווין צפוי לעמוד על 12 שנה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הלוויין עמוס 4 ימוקם בגובה 36 אלף ק"מ מעל המפגש של קו המשווה עם קו האורך 65 מעלות מזרח, ויספק שירותי תקשורת והפצת אינטרנט למזרח אסיה רוסיה המזרח התיכון ולסין. הוא פותח עבור חברת חלל תקשורת, הרביעי בסדרת לווייני התקשורת "עמוס", ועלותו נאמדת בכ -365 מיליון דולר.
עמוס 4 מצטרף לעמוס 3,2 ו-5 שכבר שוגרו לחלל ומספקים כיסוי למזרח התיכון, מזרח ומרכז אירופה וכן לאפריקה. שיגורו לחלל אמור לאפשר לחברה המעניקה שירותי תקשורת לווייניים להתפתח לכיוון שווקים חדשים והגדלת טווח התקשורת עד למדינות דרום-מזרח אסיה ובכללן רוסיה.
"לעמוס 4 אלומות ניידות שניתן לכוון אותן להיכן שנמצאים לקוחות החברה מה שיאפשר הפעלת אינטרנט ו'פס רחב' במקומות שלא התחברו או בהם לא כלכלי לחבר תקשורת אחרת - כמו למשל מרחבים באסיה, אפריקה ורוסיה", אמר מנכ"ל חלל תקשורת דוד פולק.
חברת "חלל תקשורת" סיפקה בעבר דרך עמוס 3 שירותי תקשורת לצבא האמריקני בעירק, שנעזר במערכות הלוויין בעיקר לצורכי התקשרות של חיילים עם משפחותיהם.
25 שנה לשיגור הלוויון הישראלי הראשון
עמוס 4 ישוגר לחלל במועד היסטורי כאשר ישראל ובראשה התעשייה האווירית מציינים 25 שנים לשיגור הלווין הישראלי הראשון לחלל - "אופק 1". בכך נכנסה ישראל למועדון היוקרתי "מועדון ה-8", בו היו חברות בעבר רק מעצמות המסוגלות לייצר ולשגר לוויינים לחלל. סדרת לווייני הביון "אופק" משמשים בעיקר כדי לאסוף מודיעין על יעדים רחוקים ממדינת ישראל כגון תוכניות הגרעין של אירן והמתקנים הצבאיים במדבר הסורי. המצלמות בלווייני אופק הן מתוצרת אל-אופ ושימשו גם כבסיס לתכנון מערכות מהטובות בעולם לצילומי ריגול.
תכנית "אופק" פתחה אופקים חדשים לתעשיות ההיי-טק של מדינת ישראל והציבה אתגר אשר רק אומות מעטות, ובמיוחד בגודלה של ישראל, היו מוכנות להתמודד איתו. ממחקר ופיתוח, בניית התשתיות, דרך הכשרת מאות מהנדסים וטכנאים ולאחר מכן בתכנון, בנייה, ניסויים ולבסוף בשיגור עצמאי של הלוויינים.
לווייני אופק הם היחידים בעולם שמשוגרים לכיוון מערב, בניגוד לכיוון הסיבוב של כדור הארץ, באופן המקטין את יכולת הנשיאה של המשגר באחוזים ניכרים. שיטת שיגור זו מנוגדת להיגיון ההנדסי והכלכלי ולכן איננה נהוגה בעולם, אך בישראל היא כורח המציאות עקב מיקומה הגאוגרפי. הדבר נעשה כדי שבמקרה של כישלון, הלוויינים לא יפלו על אזורים מיושבים או לידיהן של מדינות ערב השכנות.