יצחק אילן, לשעבר סגן ראש השב"כ, השתחרר מהארגון רק לפי שבועיים. אחמד ג'עברי שחוסל השבוע היה האויב המושבע שלו, ואילן הכיר אותו בצורה מאוד אינטימית וקרובה. "יש לי הרגשה של פספוס שהחיסול לא היה במשמרת שלי", אמר אילן בראיון מיוחד לתכנית "אולפן שישי".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"כאנשי מודיעין אנחנו חייבים לדעת כמעט את כל הפרטים על איש כמו ג'עברי: מה סדר היום שלו, מה הוא עושה בבוקר, איפה הוא אוכל, איפה הוא ישן, אצל איזה אישה הוא נמצא. ג'עברי היה נשוי לשתי נשים. אחת מהן הייתה ביתו של סלאח שחאדה - כל פרט קטן. ברגע האמת, כשמקבלים את הפקודה ללחוץ על הכפתור - נדע איפה הוא נמצא".
"בזמן עופרת יצוקה ג'עברי מצא מקלט מצוין. הוא הסתתר מתחת לבית החולים "שיפא", אמר אילן, "הוא ידע שלא נפציץ את בית החולים. המפקדה של החמאס התנהלה משם", הוסיף. בשנת 2004 ניסתה ישראל לחסל את ג'עברי. אילן הסביר מדוע לא אושר חיסולו כבר אז, חיסול שייתכן שהיה מונע את מותם של ישראלים רבים: "ההחלטה לחסל רמטכ"ל של חמאס היא החלטה של הדרג המדיני. אנחנו, אנשי השב"כ והצבא, צריכים להיות מוכנים ליום הפקודה לחיסולו. בשנים האחרונות היינו מוכנים - הפקודה לא התקבלה. היה אפשר לחסל אותו גם אז".
ג'עברי לא חוסל עד היום - בגלל גלעד שליט
"תמיד יש מחליפים ובוודאי בארגון כמו החמאס", אומר אילן, "אבל לחיסול אדם כמו ג'עברי ישנה השפעה תודעתית. מפקדים של ארגוני מחבלים צריכים לדעת שכאשר הם פוגעים באזרחי ישראל הם עושים פשעים נגד האנושות ודמם בראשם".
"האיש הזה אחראי להרבה מאוד דם יהודי שנשפך אבל שאלת החיסול היא שאלה מאוד מורכבת ולכאן נכנסה גם סוגיית גלעד שליט. בסופו הגיע גם יום חיסולו", טען אילן, "הפגיעה בג'עברי הייתה במקום ובזמן. ארגון חמאס הוא ארגון מאוד מסודר וממושמע. מחליפו, מרואן עיסא, כבר מונה לתפקיד. ייקח לחמאס זמן רב להתגבר על אובדנו של ג'עברי".
מערך המודיעין עוקב אחר טילי הפאג'ר
בנוגע לבעיית ירי טילי הפאג'ר, שרק הערב נורו שני טילים מסוג זה לעבר תל אביב וירושלים אומר אילן כי "טילי הפאג'ר שנוחתים בשטח ישראל מרצועת עזה עוברים מסלול מאוד מסוים המתחיל באירן ומשם לסוריה, עובר דרך תימן, סומליה, סודן, מצרים ובסופו של דבר מגיע לרצועת עזה. לכל אורך הדרך ניתן לעקוב אחרי הטילים וזה מה שמערך המודיעין עושה במאמץ רב מאוד".
אילן היה אחד ממהנדסי חיסולו של יחייא עייש בשנת 1996. במסגרת אותו מבצע חיסול, הוטמן 50 גרם של חומר נפץ בסוללת מכשיר הטלפון הסלולרי של עייש. פיצוץ הטלפון גרם למותו במקום. "בחיסולו של עייש השתמשנו בפעם הראשונה ב'טכנולוגיה גבוהה'. מאז השתפרנו מאוד אך גם האויב השתפר".