עשור עבר מאז השתלטו כוחות של הקומנדו הימי שייטת 13 על ספינת הנשק קארין איי במסגרת מבצע "תיבת נוח". אנשי הדממה, שרגילים לפעול מבלי שאיש יודע על מבצעיהם, הוצבו באור הזרקורים בעקבות הצלחת המבצע, שמנע הברחה של כ-50 טונות של נשק לגורמים עוינים.
בריאיון מיוחד ובלעדי עם מפקד פלוגת הלוחמים של השייטת, סא"ל ג', הוא מספר על הרגעים שעברו אז על הלוחמים המיוחדים במבצע יוצא הדופן. בדיוק לפני עשר שנים, ב-3 בינואר 2002, השתלשלו הלוחמים ממסוקים בלב ים והשתלטו על הספינה בים סוף, סמוך לשארם א-שייח'. מי שתכנן ופיקד על ההשתלטות בלב ים הוא אלי מרום, לימים מפקד חיל הים.
ההשתלטות, שערכה שבע דקות בלבד והתבצעה מבלי שנורה כדור אחד, הייתה מבצע מורכב ומתוכנן. סא"ל ג', שפיקד על חלק מהכוחות שהשתלטו על הספינה, מספר שלא ידע על כמות הנשק העצומה עד שראה אותה במו עיניו. "ידענו שמדובר בספינת אמל"ח, אבל הופתעתי מהכמות הגדולה, חשבנו שיש משלוח קטן. זו פעם ראשונה שנתקלנו בסדר גודל כזה".
"בהתחלה חששנו שלא מצאנו כלום, אבל כשמצאנו את ארגז הנשק הראשון התחושות התחלפו בגאווה מאוד גדולה. כל קטיושה לוותה במחיאות כפיים, והייתה שמחה גדולה בכוח", שיחזר סא"ל ג' את התחושות. "עשינו משהו משמעותי במלחמה על הבית".
לגבי השפעת ההישג על היחידה מודה סא"ל ג' שההתעסקות בנושא לא פסקה. "אתה יכול לנחש שאנחנו עוד מתעסקים בתחום הזה. האירוע של קארין איי שונה ברמת החשיפה שהוא קיבל, כי הוא שימש ככלי מדיני. רוב המבצעים שלנו הם מתחת לתקשורת, מתחת לרדר, ולא מגיעים לשמחתנו לתקשורת".
לצד גאוות היחידה, סא"ל ג' מעיד שהמבצע המוצלח השפיע גם על אחוזי הגיוס לשייטת. לדבריו, "באותם ימים הייתה עלייה בביקוש בעיקר בגלל החשיפה וזה היווה קרש קפיצה לשייטת. פעם הלוחם היה שחור ובלתי נודע פתאום ראו מה שאנשים עושים".
"הזמנים השתנו אבל האויב הוא לא פייסבוק ולא האח הגדול - הוא ממשי"
סא"ל ג' מסביר שיסודות השייטת הם אותם יסודות מאז 1948. "הים הוא אותו ים והרוח אותה רוח. השייטת משתנה בקצבים משתנים, מתקופה לתקופה, תלוי בזירת הלחימה". מה שכן השתנה לדבריו הוא האויב. "אנו רואים אויב שהוא מאוד מגוון, לאו דווקא מדינה אחת אלא אויב אמורפי, מפוזר בן ארוגני טרור. זה דורש מאתנו להשתנות בהתאם. אנו משתדלים לעולם לא לזלזל באויב, אלא להעריך אותו בהתאם ולתת את המענה הנכון בצד שלנו".
אבל לצד השבחים, ההישג הגדול של היחידה בא לידי ביטוי בתחושות של כל אחד ואחד מהלוחמים כפי שמתאר היום סא"ל ג', עשור אחרי. "אני בעיקר זוכר מאז את הגאווה, כשאתה רואה את הקטיושה שהייתה יכולה להיות משוגרת לבתים, המראה של דגל ישראל שמונף בנמל אילת", הוא אומר.
בגיל 37, יש לו מסר ברור לצעירים שעומדים היום בפני גיוס לצה"ל. "אני אומר בעיקר לנוער שיוצא לי לפגוש שלכאורה העולם משתנה ודברים נהיים מאוד וירטואליים ומהירים, אבל מסביר להם על הקארין איי ומציין שראשי הנפץ שמצאנו שם הם לא פייסבוק ולא "האח הגדול", אלא הם אמיתיים ומאסיביים. למזלנו יש מספיק אנשים במערכת הביטחון עושים ימים כלילות כדי להתמודד עם האיום שקיים שהוא פיזי וממשי".