כשבעה חודשים אחרי תקרית המשט הטורקי, חברי ועדת טירקל, שבדקה את התנהלות צה"ל בהשתלטות על ספינת ה"מאווי מרמרה", הגישו היום את החלק הראשון של הדוח לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו מסקנותיהם על תפקוד צה"ל באירוע. את מסיבת העיתונאים של חברי הוועדה העברנו בשידור חי באתר האינטרנט של חדשות 2.
הדוח שהוגש לממשלה מכיל 350 עמודים, שעל 100 מתוכם הוטל חיסיון והם דנים בעיקר בנושא חוקיות הסגר על עזה, והפעולות שננקטו בהשתלטות על הספינות. ראש הוועדה, השופט בדימוס יעקב טירקל, פתח את דבריו בסקירה של אירועי המשט. לאחר מכן סקר את עבודת חברי הוועדה וציין כי שני המשקיפים הזרים היו שותפים מלאים לעבודת הוועדה, כאילו היו חברים בה - אך ללא זכות הצבעה.
"בעת כתיבת הדוח ייעצו לוועדה גם שני מומחים בתחום המשפט הבינ"ל באירופה", ציין טירקל בדבריו. "בהקמתה, הוועדה היא קיבלה על עצמה שליחות קשה ומסובכת. נקבע כי היא תהיה עצמאית ובלתי תלויה. חקירתם של הנוסעים שלפניה היו ארוכות וממושכות, המצריכות דיוק בעובדות והוועדה שקדה ושאפה להגיע לחקר האמת לאמתיה, אפילו אם היא קשה ומכאיבה - אנו מקווים שעלה בידינו להגיע לכך".
חברי הוועדה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל, שמעו עשרות עדויות במהלך 15 ימי דיונים, ש-11 מהן נשמעו בדלתיים סגורות. חבריה הסכימו לקבל עדויותיהם של מי שנכח על הספינה, ופנו לציבור בבקשה להעביר מידע - אך הבקשה לא נענתה, כמו גם בקשה להשתמש בעדויות באמצעות שיחות ועידת בווידאו.
"מהעדויות ששמעה הוועדה עולה כי ממשלת ישראל הטילה את הסגר הימי על עזה כדי למנוע את יציאתם של פעילי טרור מתוך רצועת עזה, ושל גורמים נוספים שמהווים סכנה", ציין טירקל. "הסגר הימי לא הוטל במטרה להגביל את העברתה של סחורה הומניטרית או לשבש את יחסי המסחר של עזה - בשל העובדה שגם אין נמל בעזה".
"ישראל לא מנעה ציוד הומניטרי והכנסת ציוד רפואי"
"הוועדה הגיעה למסקנה כי העימות בין ישראל לחמאס הוא בינלאומי וכי השליטה האפקטיבית של ישראל ברצועה הסתיימה בשנת 2005", הוסיף ראש הוועדה. "השאלה העיקרית שעליה ענתה הוועדה היא האם ישראל מילאה את מחוייבותיה על פי החוק הבינלאומי - מסך העדויות עולה שישראל לא מנעה כניסת אמצעים חיוניים להישרדותה של אוכלוסייה אזרחית ברצועה וכי סיפקה סיוע הומניטרי כפי שדורשים ארגוני זכויות האדם".
"המגבלות שהטילה ישראל במסגרת מדיניות המעברים היבשתיים, נעשו בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית ועם ארגוני זכויות אדם, וסיפקה אמצעים חיוניים לאוכלוסייה", ציין טירקל בדבריו. "כמו כן מצאנו שישראל לא מנעה כניסתם של מצרכים חיוניים לאכולוסיה האזרחית ברצועת עזה, ולא הובאו ראיות לכך שישראל מונעת הכנסתם של ציוד רפואי לרצועת עזה".
"הסגר הימי על עזה - מוצדק וחוקי"
הסגר מנע את התעצמות חמאס ואת התחמשותו: בהמשך דבריו התייחס יו"ר הוועדה לתועלת הביטחונית מהטלת הסגר הימי. "העובדה שירי הרקטות משמעותית, מעידה על פגיעה בתשתית הצבאית של חמאס ממבצע עופרת יצוקה, ומהיעדר היכולת של חמאס לשפר את יכולותיו להמשיך להוציא לפועל פעולות צבאיות נגד ישראל". בנוסף ציין כי "הטלתו ואכיפתו של הסגר הימי אינם מהווים ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה ברצועה, ונעשה בהתאם למשפט הבינלאומי".
הפעולה הצבאית לאכיפת הסגר הימי על חופי ישראל: "המשט אורגן על ידי שורה של ארגונים - ובראשם ארגון ה-IHH, התומך בחמאס ולא מסתיר זאת. בשנת 2008 הכריז שר הביטחון על ארגון זה כעל התארגנות בלתי חוקית בישראל, והוצא מחוץ חוק גם בגרמניה לאחר שהוגדר ארגון תומך בטרור", אמר טירקל.
"לא ברור אם הפעילים הצטיידו בנשק חם או ירו מנשק החיילים"
"בדיעבד התברר כי על הסיפון התחלקו לשתי קבוצות: פעילי שלום שעלו באנטליה, וגרעין של ארגון ה-IHH שעלו על הסיפון באיסטנבול והבדילו עצמם. בשלב בו החל חיל הים להעביר מסרים לכלי השייט, הועברה הודעה למפגינים לשוב למקומותיהם. כמה מפעיליי ה-IHH החלו לנסר אלות, והצטיידו בפטישים, בכלי עבודה, באומים, בזכוכיות ולהיערך צבאית".
לדברי טירקל, "אנשי הכוח נתקלו בהתנגדות של ממש. בסרטים תועדו החיילים מותקפים מיד עם הגעתם ומספר חיילים נזרקו ונלקחו לבטן האונייה. נמנע מהם טיפול רפואי הולם, חלקם נפגעו מאש חיה שנורתה לעברם".
"לא נמצא ציוד הומניטרי על סיפון המרמרמה"
בנושא השימוש בנשק חם ציין יו"ר הוועדה כי חבריה לא הצליחו להגיע למסקנה אם הפעילים הביאו עמם נשק חם - או השתמשו בכלי נשק של החיילים. באירוע הופעלו 18 רופאים, 6 פרמדיקים, 70 לוחמים ולוחם אחד של 669. מעדויות אנשי הרפואה עולה כי רבים מקרב הנוסעים בספינה התנגדו לקבל טיפול רפואי. לצד הנתונים האלה, התגלה כי לא נמצא ציוד הומניטרי על סיפון המרמרמה. עם תום האירוע, חיילי צה"ל העניקו למשתתפים מים ומזון.
בדיקת גופות ההרוגים העלתה כי מתוך תשעה ההרוגים בהשתלטות, ארבעה היו פעילי ארגון ה-IHH, ארבעה נוספים השתייכו לארגון מוסלמי קיצוני נוסף, והאחרון לא זוהה עם שום ארגון. שניים מהם אף השאירו צוואה לפני יציאתם למשט, שם ציינו כי ברצונם למות כשהידים.
חברי הוועדה מצאו כי מבצע ההשתלטות נעשה תוך שימוש בכוח סביר ונעשתה לצורך מניעת חבלה באדם ותוך ניסיון לסכל את הגעת כלי השייט לנמל הישראלי. "הוראות הפתיחה באש הדגישו שאין לפתוח בירי אלא אל מול סכנת חיים ממשית ומיידית. השימוש בנשק פחות קטלני הותר לצורך נטרול סכנה לשלומם או לחייהם של אנשים. השימוש בנשק קטלני הוגבל להגנה עצמית", ציין טירקל.
"אותם פעילים שלקחו חלק באירועים האלימים היו בגדר משתתפים ישירים בפעולות איבה", לדברי יו"ר הוועדה. "זאת, על סמך התנגדותם האלימה והקיצונית לעליית חיילים על המרמרה. זה לא אופייני למחאה אזרחית או לאלימות של בודדים. האלימות הקשה בה נתקלו החיילים עוד בטרם סיימו לגלוש אל הספינה, מצביעה על כוונה ברורה לנקוט באלימות נגד צה"ל". גם העובדה ששלושת החיילים נחטפו על הסיפון לאותו מקום, העידה לדעת חברי הוועדה על תכנון מוקדם.
"המפקדים לא צפו את ההתנגדות כראוי"
הוועדה בחנה את כל הפעלות הכוח שעליהם העידו יותר מ-40 מפקדים ולוחמים שהשתתפו ופיקדו על ההתשלטות על המשט, בנוסף לעדויות שהתקבלו בווידאו. טירקל אף הדגיש כי בחינת האלימות שהופעלה כלפי הפעילים שאינם משתייכים לארגון ה-IHH נבחנו בקריטריונים אחרים.
"ברור לוועדה שבכל הקשור להשתלטות, הלוןמים נאלצו לקבל החלטות תוך שבריר שנייה, בלחץ ובחשיכה", ציין טירקל והוסיף כי הוועדה ממליצה לממשלה לפרסם גם את החלקים החסויים בדוח כדי להבהיר את התמונה. "התכנון היה טוב, וסייע בקבלת ההחלטות עם התפתחות התקרית ונמצא כי החיילים נהגו באופן מקצועי ושקול מול אלימות אותה לא צפו".
הוועדה העניקה גיבוי מלא לחיילים, אך לא חסכה ביקורת מהמפקדים: לדבריהם, עולה כי מקבלי ההחלטות לא צפו את קבלת הפנים שציפתה ללוחמים על הסיפון. המקור לכך הוא מחסור בחומר מודיעין, ואי הבאה בחשבון של תרחיש שבו ממתין לחיילים כוח אלים מאורגן. "עם זאת, אין ללמוד כי התכנון הוביל ליישום בלתי חוקי של החיילים. תגובתם של החיילים לא הייתה תגובת יתר", הדגיש טירקל.
"למרות הפגיעה בגוף, נמצא כי הפעולות שננקטו היו כדין ובהתאם לדין הבינלאומי", סיכם השופט.