האבק שעלה משרשראות הטנקים כיסה השבוע את גבול הרצועה. אמש התפזר הערפל וצה"ל פתח את שערי עזה. ראש הממשלה הכריז על פעולה קרקעית מוגבלת לפגיעה במנהרות והכריז כי על צה"ל להיות ערוך להרחבת המבצע. המטרות לא השתנו: החזרת השקט והחלשת החמאס. אבל יש קולות אחרים שמבקשים להכריע את ארגון הטרור בעזה ומדברים על ימים אחרים - ימי מבצע "חומת מגן".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הנסיבות שהובילו למבצע הזה דומות למדי. "הלחץ הציבורי גדל, הלחץ הפוליטי גדל, יותר ויותר אנשים סברו שרק כניסה קרקעית ומבצע ממושך יטפלו בבעיה. ואם לא לגמרי אז לזמן ממושך", הסביר עמוס הראל, הפרשן הצבאי של "הארץ".
חודש מרס של שנת 2002 קיבל את הכינוי "מרס השחור". כמעט ולא היה יום אחד בחודש ההוא ללא הרוג ישראלי: 11 פיגועים, 131 הרוגים. זה היה טרור המתאבדים בימיו הגרועים ביותר. "אני זוכר את היציאה למבצע", שחזר ח"כ שאול מופז, שהיה הרמטכ"ל בימי חומת מגן". "ישבתי בערב ליל הסדר עם אלף חיילים בודדים בתל אביב. ואז אני מקבל את הפתק הזה של פיגוע התאבדות בתוך מלון בנתניה". למרות הפיגוע הרצחני, היציאה למהלך הצבאי היתה מורכבת יותר. "הרבה מאוד אלופים היו מודאגים מהתוצאות. הם חששו שבקסבות ובמחנות הפליטים, בדרך אל מעבדות הנפץ ומשלחי המתאבדים מחכות מלכודות שצהל לא יידע איך לצאת מהן. מי שלחץ היה שרון והמג"דים מהצד שני", הסביר הראל.
המדינה גייסה בצווי 8 20 אלף חיילי מילואים והמבצע יצא לדרך. "חומת מגן" ארך כמעט 5 שבועות. הקרב שנצרב בתודעה התנהל בסמטאות מחנה הפליטים של ג'נין. הפלסטינים ניסו לספר לעולם שהיה שם טבח, אך הטענה הזאת הופרחה. מה שכן היה שם זה קרב שהשאיר אחריו עיי חורבות שלא נראו עד אז בזירה הזאת .
"בסוף המבצע הזה היו אלפי עצורים פלסטינים חדשים", שחזר הראל. "רבים מהם קשורים ללב הפעילות של ארגוני הטרור. לדעתי היו יותר ממאה הרוגים חמושים בקרבות עם צה"ל. הסיפור לא הסתיים בכך, אך נוצר כאן אפקט שההמשך שלו לאורך השנתיים הבאות הביא בסוף לדעיכתה של האינתיפאדה וחזרת הביטחון האישי בתוך הקו הירוק".
"לא זבנג וגמרנו"
בחומת מגן נהרגו 29 חיילים. אבל מבחינת המפקדים בצבא זאת הייתה נקודת מפנה. האלוף אביב כוכבי, שהיה אז מפקד חטיבת הצנחנים טען אז כי צה"ל הרבר יותר התקפי ויוזם. "יש לכך השלכות מבחינת התודעה של החייל והמפקד בשטח - מתודעה הגנתית לתודעה התקפית", הבהיר אז כוכבי.
המבצע הסתיים ב-10 במאי 2002, אבל בעצם הוא נמשך הרבה יותר. כך גם את התוצאות ראו רק אחרי שנים. "יש לאנשים נטייה לשכוח עובדות מאוד בסיסיות כמו שבין חומת מגן לבין תום האינתיפאדה השנייה חלפו ארבע שנים שבהן מצאו את מותם מאות ישראלים", הזכיר עו"ד דב וייסגלס, ראש לשכתו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל. "זה לא היה זבנג וגמרנו, התשובה היא מורכבת יותר".
הרמטכ"ל לשעבר מופז ציין כי כדי לשמר את ההישג של חומת מגן, נדרשו כוחות הביטחון לפעול מדי יום בגזרת יהודה ושומרון. "ברגע שיצרת מציאות שבה התשתית כמעט נעלמה, היית צריך לפעול כל יום מחדש, על מנת לשמר את המצב. זה הביא לירידה בהיקף הטרור רק אחרי מספר שנים".
מבחן המחיר
גורמים נוספים הביאו אף הם לירידה בהיקף הטרור הרצחני. לגדר הביטחון היה חלק משמעותי בעצירת המתאבדים, וגם למותו של ערפאת ולעליית אבו מאזן לשלטון שהחליט שלא להמשיך בדרך ההתנגדות האלימה בגדה. מבצע חומת מגן פרץ מחסום פסיכולוגי אצל מקבלי ההחלטות, ויצר מציאות חדשה בשטח. יחד עם זאת, שאלת היכולת להעתיק את מודל חומת מגן לעזה, עומדת בעינה.
ח"כ מופז טוען כי המחיר של כניסה לעזה ולסמטאותיה עלול להיות גבוה מדי, ומחייב מחשבה בנוגע לעתידה של הרצועה. "אין לאף אחד אינטרס להקים ממשל צבאי ברצועה, צריך לחשוב על ההמשך", הבהיר. מנגד, אבי דיכטר, מי שכיהן אז כראש השב"כ טען כי הרס תשתית הטרור בעזה הוא בגדר פעולה אפשרית, אך הסכים עם קודמיו שלא מדובר בפעולה קצרת טווח.
חמאס היום מבודד מאי פעם, אך הוא ירה מתחילת המבצע ללא הפסקה. מי שמבקש להכניע אותו צריך לשאול את עצמו כמה אבדות ונזקים תספוג האוכלוסייה בעזה וגם מה יהיה ברצועה ביום שאחרי. נכון לעכשיו לא נראה שיש כל כוונה להרחיב את המהלך לכיבוש הרצועה. קצין בכיר אמר לנו השבוע במפורש שזה לא היעד של המבצע, מאחר והמחיר הפנימי והבינלאומי של מהלך שכזה לא פרופורציונלי לתועלת. ועם זאת צריך לזכור שצה"ל שנגרר במידה רבה לפעולה הנוכחית כבר נמצא ברצועה, לצורך מה שכונה פעולה קרקעית מוגבלת לפגיעה במנהרות. אלא שכשנכנסים למנהרה לא תמיד יודעים איפה הסוף שלה.