"מערכת היחסים העכורה, כפי שהייתה בין שני האישים המרכזיים הללו הנושאים על כתפיהם את ביטחון המדינה - תהיינה סיבותיה אשר תהיינה - היא, לדעת משרד מבקר המדינה, מצב מדאיג, אשר יש בו כדי לערער את אמון הציבור במערכת הביטחון, בראשיה, ובשליחותם החשובה לעמוד יחד במצבי המבחן הביטחוניים העומדים בפני מדינת ישראל באופן קבוע" - כך קובע מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא בפרק מיוחד בדוח פרשת "מסמך הרפז".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מחומר הביקורת עולה, כי בשנתיים הראשונות לשירותם המשותף של השר ברק ושל הרמטכ"ל דאז אשכנזי, שררה ביניהם מערכת יחסי עבודה סבירה. מערכת יחסים זאת הלכה והורעה במהלך שנת 2009 ואילך.
מאותה תקופה שררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל ובין בעלי תפקידים בכירים בסביבתו הקרובה של כל אחד מהם (בעיקר בין הרמ"ט של השר ברק, מר קורן, מהצד האחד, לבין עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם וינר, ודובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו, מהצד השני) מערכת יחסים קשה ביותר, אשר נתפסה הן על ידיהם והן על ידי גורמים בכירים בצה"ל ובמשרד הביטחון כבעייתית במיוחד.
פרסום מסמך הרפז והעיסוק בו, כך מציין דוח המבקר, הקצינו את מערכת היחסים הקשה ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ובין לשכותיהם, והביאה לכדי שבר ביחסים.
במסגרת הביקורת נבדקה מערכת היחסים בין בעלי תפקידים בכירים בלשכות ברק אשכנזי, ומספר אירועים מרכזיים במערכת היחסים בין שני האישים, כפי שהועלו על ידיהם, כדי ללמוד מהם או להצביע דרכם על תהליך הידרדרות מערכת היחסים בין השניים ובין לשכותיהם. כמו כן, נבדקו העמידה בהוראות הצבא הרלוונטיות לאירועים שנבדקו, עמידה בכללי מִינהל תקין, והטענות ההדדיות ביחס לאירועים השונים.
טענות הדדיות על בסיס שמועות
במהלך הביקורת והפרשה כולה, מצוין בדוח, נטענו טענות הדדיות על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בדבר קיומה של "תכנית" כוללת של האחד נגד השני. טענות אלה, כפי שהוברר בביקורת, נשענו בחלקן על בסיס מידע חלקי, שמועות והערכות - ולא על בסיס עובדתי אובייקטיבי מוצק, שניתן להסיק ממנו מסקנות ממשיות וחד-משמעיות.
"מצער שלמרות ההסתמכות הבלתי מבוססת על "עובדות" לקיומה של "תכנית" שכזו, האמינו המעורבים השונים באמונה שלמה (ולפחות כפי שטענו) בקיומה של "תכנית" כוללת שכזאת, שאותה הציגו, ולעתים עד כדי עיוות המציאות והעצמת אירועים - לרבות שוליים - הרבה מעבר לממדיהם האמיתיים", כותב המבקר ומוסיף: "יצוין, כי בביקורת לא נמצא שהשר ברק או הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, שלשניהם זכויות רבות בתרומתם הרבה והמוערכת לביטחון ישראל, התנהלו על בסיס "תכנית" פעולה שכזאת".
שפירא מציין כי ביקורת המדינה אומנם אינה מנתחת את כל שורשי ונבכי היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז אשכנזי, אולם מדגיש כי מצב היחסים כפי שהיה בפועל ביניהם, "אף בהתעלם מפעילות הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ואל"ם וינר עם סא"ל (בדימ') הרפז וממסמך הרפז, הוא נושא הטומן בחובו לכשעצמו היבטים בעייתיים ומדאיגים ביותר".
לא מדברים
בביקורת נמצא כי מערכת היחסים בין בעלי תפקידים מרכזיים בלשכת השר ברק ובלשכת הרמטכ"ל אשכנזי הייתה גרועה ביותר: מערכת היחסים בין ראש המטה של השר ברק ובין עוזר הרמטכ"ל דאז אל"ם וינר עלתה על שרטון והם לא שוחחו ביניהם מאז ינואר 2010, וגם מערכת היחסים בין יועץ התקשורת של השר ברק, מר סרי ומר קורן מצד אחד, לבין דובר צה"ל דאז, תא"ל (מיל') בניהו, הייתה רוויית מתחים ורגשות שליליים, וגם היא הגיעה עד כדי כך שהראשונים והאחרון לא דיברו ביניהם.
מערכת היחסים בין עוזריהם הקרובים, כך כותב המבקר, שיקפה במידה רבה את האווירה הקשה עד כדי "אווירת מלחמה", כטענת אל"ם וינר, שבה התנהלה מערכת יחסי הגומלין שבין השר ברק והרמטכ"ל אשכנזי, ובין לשכותיהם.
"העוזרים פעלו אמנם בראייתם במטרה לשרת את הממונים עליהם, אך בפועל בהתנהגותם במקום להוות גשר, הם העמיקו את השבר במערכת היחסים בין השר ברק לבין הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, גררו אותם לעימותים, והעמיקו את חוסר האמון ביניהם ואת החשדנות ההדדית", כותב המבקר.
"במצב עניינים זה של מערכת היחסים העכורה ששררה בין עוזריהם הקרובים היה על השר ועל הרמטכ"ל דאז להיות ערים ומודעים לנזק הרב שנגרם, ולהביא להפסקת מצב זה. זאת, כדי למנוע פגיעה כה חמורה בשיתוף הפעולה בין שתי הלשכות, שהוא חיוני לתפקודה התקין של מערכת הביטחון. ראוי היה כי השר ברק והרמטכ"ל היו פועלים להרגעת הרוחות בקרב העוזרים הקרובים להם, עוד טרם התגלגל העניין לכדי שבר ביחסים", לשון הדוח.
לגבי התנהגותם בעניין של מר סרי ומר קורן כעובדי ציבור בדרג גבוה בלשכת שר הביטחון, קובע המבקר כי "הייתה בלתי ראויה, וכי לא היה מקום לתת יד, אפילו במשתמע, לאיסוף מידע מכפיש על קצין בכיר בצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מר סרי ומר קורן ליזום העברת מידע כאמור לגורמי הבירור המתאימים, בין אם המשפטיים או הפיקודיים, כדי שהטיפול בנושא יעשה בכלים המוסדיים ובזהירות וברגישות הנדרשת".
שורה של מחלוקות
לאורך הפרק סוקר המבקר שורה של אירועים מרכזיים במערכת היחסים בין ברק ואשכנזי והמחלוקות ביניהם: בקיץ 2009 התגלעה בין הרמטכ"ל דאז, כגורם הממנה, ובין השר ברק, כגורם המאשר, מחלוקת בסוגיית מינוי סגן הרמטכ"ל, כיוון שהרמטכ"ל דאז לא הסכים למנות את אלוף גלנט לסגן הרמטכ"ל. בסופו של דבר הגיעו השניים להסכמה בעניין.
"נושא זה היה אחד מהגורמים המהותיים הראשונים לתחילת הידרדרות היחסים בין השר ברק והרמטכ"ל דאז אשכנזי", כותב המבקר ומציין כי לדעתו לאחר שהשר ברק ראה באלוף גלנט מועמד בעתיד לתפקיד הרמטכ"ל, היה מקום שאלוף גלנט ימלא תפקיד מרכזי במטה הכללי אשר יעניק לו ניסיון וידע מהותיים לקראת ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל בעתיד. "בפועל, אלוף גלנט נכלל בהמשך ברשימת המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ומונה לתפקיד זה בלי שכיהן כסגן רמטכ"ל, ובלי שביצע תפקיד מרכזי במטה הכללי", מעיר המבקר.
גם במקרה של מינוי לתפקיד מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) התגלעה מחלוקת קשה בין ברק ובין אשכנזי, בנושא מינוי קצינים בדרגת אלוף, אשר גרמה לכך שבמשך כשנה, באופן חריג ביותר, לא מונה מתפ"ש ואת התפקיד מילא ממלא מקום, אלוף (מיל') עמוס גלעד, שנאלץ לעשות זאת בכפל תפקידים עם תפקידו כראש האגף הביטחוני-מדיני במשהב"ט, לרבות במהלך מבצע "עופרת יצוקה". "להתנהלות שהביאה לכך שרק לאחר כשנה מונה קצין לתפקיד מתפ"ש מן המניין, לא היה מקום, והיא יצרה מצב בלתי סביר, שצריך וניתן היה למנוע אותו", מעיר המבקר.
ברק החריף את המתח
בנוסף מתייחס הדוח להודעותיו של השר ברק לתקשורת וטוען כי אלה החריפו את המתח בין שני האישים. בין היתר מציין המבקר את הראיונות שהעניק ברק ובהם אמר כי ההחלטה שלא להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל דאז עד שימונה הרמטכ"ל הבא התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק ובשל "עניינים אתיים, נורמטיביים ומקצועיים" המיוחסים לרמטכ"ל דאז, ולא פירט במה מדובר.
לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום לאמירה כאמור מפי שר ביטחון נגד רמטכ"ל מכהן טרם שהייתה מבוררת ביסודיות ומעוגנת עובדתית. "מצופה היה מהשר ברק, כמי שהרמטכ"ל פועל בכפיפות ישירה אליו, כי קודם כל יברר לעומק את הדברים, יציג אותם במישרין לרמטכ"ל דאז אשכנזי, וידרוש ממנו את התייחסותו לדברים; זאת, טרם שהעלה את טענותיו בפומבי, ועל אחת כמה וכמה לפני שהסתיימו הבדיקות בפרשת הרפז", מדגיש המבקר.
עוד נמצא כי השר ברק לא אישר עד לסיום כהונתו של הרמטכ"ל היוצא 157 (92%) מתוך 170 המינויים האמורים. על כך מעיר המבקר כי "עצירת תהליך המינויים של הקצונה הבכירה בצה"ל למשך תקופה ארוכה שכזאת יוצרת קושי ממשי וגורמת לפגיעה משמעותית ושלא לצורך בתהליכי העבודה התקינים בנושא המינויים בצה"ל, ויש בה כדי לפגוע בקצינים שנכללו ברשימות המינויים באותה תקופה ובמעמדו של הרמטכ"ל. כמו כן, היא הסלימה את האווירה הקשה ששררה ממילא בין שני האישים".
בנוסף לזאת, מעיר משרד מבקר המדינה, כי השר ברק ואלוף גלנט כרמטכ"ל המיועד נהגו שלא על פי המסד הנורמטיבי כאשר הודיעו פומבית על מינויו המתוכנן של אל"ם (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל, תוך התעלמות מהרמטכ"ל המכהן, רא"ל (מיל') אשכנזי, שהיה באותה עת הסמכות הממנה היחידה לתפקידי הקצונה הבכירה ובכלל זה לתפקיד דובר צה"ל.
"גם במצב הדברים הטעון שבין השר ברק לרמטכ"ל דאז לא הייתה הצדקה לדרך הפעולה המתוארת", כותב המבקר ומדגיש כי אין בהערות דלעיל משום הבעת ביקורת על עצם הבחירה והמינוי של אלוף יאיר נווה לתפקיד סגן הרמטכ"ל ועל הבחירה של אל"ם (מיל') ליאור לוטן לתפקיד דובר צה"ל.
למה נתניהו לא התערב?
המבקר שפירא מעיר גם כי נוכח מודעותו של ראש הממשלה למערכת היחסים העכורה ונוכח החשש לפגיעה בתפקודה התקין של מערכת הביטחון, והפגיעה האפשרית באמון הציבור במעהב"ט, ראוי היה כי נתניהו ילבן עם שני האישים כבר באפריל ובמאי 2010 את טיב היחסים ביניהם ואת טענותיהם. "ככל שהלך המשבר והחריף, תוך שעניין זה תפס גם ממד ציבורי רחב בתקשורת, מצופה היה מראש הממשלה להתערב במשבר לפתרונו ללא שיהוי נוסף, בייחוד נוכח האתגרים הביטחוניים שעמדו ועדיין עומדים לפתחה של מדינת ישראל", לשון הדוח.
בדוח מתייחס המבקר לטענות הן של השר ברק והן השל רמטכ"ל לשעבר כי בבסיס התנהלותו של השני עמדה תכנית פעולה אשר מסמך הרפז היה חלק ממנה או שיקף אותה: "לדעת השר ברק, המסמך "הומצא בסביבת הרמטכ"ל דאז" כחלק מתכנית רחבה יותר אשר נועדה להביא לכך שהרמטכ"ל דאז ימשיך לשנת כהונה חמישית, למנוע את בחירת אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל ולפגוע בשר ברק ובמר קורן. לדעת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, מאחורי המסמך עומד מישהו מסביבת השר ברק, והמסמך שיקף תכנית פעולה לפגוע ברמטכ"ל דאז, במעמדו ובתפקודו ולגרום לו לסיים את תפקידו מוקדם מהמתוכנן".
לא היו תכניות ל"פוטש"
עם זאת, לא נמצא שהשר ברק או הרמטכ"ל דאז התנהלו על בסיס תכנית פעולה שמטרתה הייתה לפגוע בצד השני, כפי שכל אחד תיאר. "בביקורת לא נמצא כי השר ברק גיבש תכנית פעולה לפגוע ברמטכ"ל דאז ולגרום לו לסיים את תפקידו לפני תום התקופה או לסיימו "חבוט וחבול" כטענת אשכנזי. בביקורת לא נמצא, כי הרמטכ"ל דאז גיבש תכנית פעולה אשר נועדה להביא לכך שימשיך לשנת כהונה חמישית, ולמנוע בצורה בלתי חוקית, או על ידי "פוטש" כטענתו של השר ברק, את בחירת אלוף יואב גלנט לתפקיד הרמטכ"ל", מציין שפירא.
עוד מעיר המבקר כי הטענות ההדדיות בדבר קיומה של תכנית פעולה נטענו על ידי שני הצדדים בעיקר על בסיס מידע חלקי, שמועות והערכות, אך ללא בסיס עובדתי מוצק שניתן להסיק ממנו ממצאים ממשיים, ברורים וחד-משמעיים. "מצער שלמרות האחיזה הבלתי מבוססת בעובדות לקיומה של תכנית פעולה, שני הצדדים מאמינים (לפחות כפי שהם מציגים זאת) באמונה שלמה בקיומה של תכנית כוללת שכזו, עד כדי סכנה של עיוות מציאות והעצמת אירועים, לרבות שוליים, מעבר לממדים האמיתיים שלהם", הוא כותב.
לסיום מדגיש משרד מבקר המדינה כי מערכת היחסים ששררה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, ובין לשכותיהם, עכורה ומורכבת ככל שתהיה, לא הייתה יכולה לשמש צידוק להתנהלות הפסולה של איסוף המידע אודות השר ברק וסביבתו על ידי עוזר הרמטכ"ל דאז, אל"ם וינר, בידיעה - ולו חלקית - של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל') אשכנזי, ולהתנהלותם של הרמטכ"ל דאז ועוזרו בקשר למסמך הרפז.
"גם העובדה שנמצאו פגמים בהתנהלות השר ברק כלפי הרמטכ"ל דאז, כפי שפורטו לעיל, לא היה בה כדי להוות עילה כלשהי ולהצדיק התנהלות כאמור של הדרג הצבאי כלפי הדרג המדיני הנבחר", מבהיר שפירא.
תגובת הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי: רא"ל במיל' אשכנזי מברך על כך שבתום בדיקה מקיפה של משרד מבקר המדינה, משך למעלה משנתיים, שכללה מאות עדים, אלפי מסמכים ועשרות אלפי שעות הקלטה של כל הטלפונים בלשכת הרמטכ"ל, מבקר המדינה דוחה את ההאשמות הקשות שהוטחו ברא"ל (מיל.) אשכנזי מזה תקופה ארוכה על ידי שר הביטחון וגורמים מקורבים לו.
מבקר המדינה קובע מפורשות כי לא בוצע פוטש מצד הרמטכ"ל או סביבתו כנגד הדרג המדיני. מבקר המדינה קובע מפורשות כי רא"ל (מיל.) אשכנזי לא היה מעורב בהליך מינוי הרמטכ"ל או בביטול המינוי של אלוף גלנט. מבקר המדינה קובע מפורשות שרא"ל (מיל.) אשכנזי לא ביקש להאריך את כהונתו בשנה חמישית, ומותח ביקורת על שר הביטחון על כך שיצא בהודעה פומבית מיותרת.
מבקר המדינה קובע מפורשות כי רא"ל (מיל.) אשכנזי וסביבתו לא היו מעורבים בכתיבת מסמך הרפז, בזיופו או בהדלפתו לתקשורת, ודוחה את הטענה כאילו רא"ל (מיל.) אשכנזי השתמש במסמך בתור מטען צד לסיכול המינוי של אלוף גלנט. בבדיקת המבקר גם לא נמצאו קשרים עסקיים בין רא"ל (מיל.) אשכנזי לבין הרפז.
רא"ל (מיל.) אשכנזי אמר כבר בעבר כי הוא טעה בשיקול הדעת כאשר לא העביר את המסמך ליועץ המשפטי לממשלה לאחר קבלתו, ומקבל את הביקורת בהקשר זה.
רא"ל (מיל.) אשכנזי הפנה אל אל"ם וינר את הרפז, שפנה אליו בנושאים שונים, ובהם תכניות לכאורה על כוונת לשכת שר הבטחון לפעול נגדו. רא"ל (מיל.) אשכנזי ביקש מאל"ם וינר לעמוד בקשר עם הרפז, במסגרת תפקידו של עוזר הרמטכ"ל לעמוד בקשר מול גורמים רבים ובאופן אישי ועצמאי. רא"ל (מיל.) אשכנזי הודיע למבקר המדינה כי הוא נושא באחריות על הקשר בין אל"ם וינר להרפז, גם אם לעיתים גלשו השיחות לדברי רכילות מיותרים.
רא"ל (מיל.) אשכנזי מצטער על הביקורת הנמתחת על אל"ם וינר, קצין ערכי ורב זכויות שתרם רבות לביטחון המדינה, ואשר נאלץ להתמודד מתוקף תפקידו כעוזר הרמטכ"ל עם המציאות הקשה והעכורה שהתקיימה ביחסים עם לשכת שר הביטחון.
תגובת משרד הביטחון: פרסום דוח הרפז איננו נקודת סיום אלא נקודת התחלה לבירור משפטי של הפרשה על מנת להגיע לחקר האמת ולביעור הנגעים שנחשפו בו. הדוח מבהיר עד כמה מדובר בעניין חמור, פרשה מהקשות שידענו. מה שנדרש כעת זו חקירה פלילית וועדת חקירה ממלכתית.
מהדוח עולה תמונת התנהגות, עבריינית לכאורה, של לשכת הרמטכ"ל. ארז וינר, בועז הרפז ואחרים היו, על פי עדותם, "חיילים" של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בכל התגלגלות הפרשה. הרמטכ"ל לשעבר, אשכנזי, הוא שעמד לדבריהם "בראש הפירמידה" של כל המתואר בדוח לגבי לשכת הרמטכ"ל.
בדוח מתוארים מעשים שמהותם קשירת קשר לפגיעה בסדרי שלטון, חתירה כנגד דרג ממונה, שיבוש תהליך חוקי של מינוי רמטכ"ל, זיוף ושימוש במסמך מזויף, שיבוש חקירה, הפרת אמונים והתנהגות שאינה הולמת קצינים. הפעילות כללה איסוף חומר מכפיש על שר הביטחון, רעייתו, בכירים בלשכת שר הביטחון, האלוף יואב גלנט וקצינים בכירים נוספים בצה"ל באופן שיטתי. זוהי במובהק התנהגות עבריינית לכאורה בלשכת הרמטכ"ל.
גבי אשכנזי פגע בערכי צה"ל וברוח צה"ל. התנהגותו של הרמטכ"ל לשעבר, כעולה מהדוח, מהווה כתם מוסרי וקלון ערכי שיש להוקיע ולעקור משורש. אין אף אדם שמכיר את צה"ל או שרת בו בתפקיד בכיר, שיאמין שוינר והרפז פעלו שלא בהוראת, הנחיית וידיעת הרמטכ"ל לשעבר, אשכנזי.
מבקר המדינה והפצ"ר, דרשו מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית. יש לעשות זאת מיד. יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל העלה דרישה לכונן ועדת חקירה ממלכתית, יש לאפשר הקמתה.
הדברים שהועלו בדו"ח בהקשר לשר הביטחון ברק הם בתחומי "נימוסים והליכות".
כל המעשים שנטענים (למעט אמירתו בקשר לבניהו) התרחשו לאחר שמסמך הרפז כבר נמצא בלשכת הרמטכ"ל ורובם (למעט עיכוב מינויים) אירעו לאחר פרסום המסמך, קרי בתקופה שבה אכן נפגע אמון השר בלשכת הרמטכ"ל.
בכל מקרה, כמצוין בדוח, שום סוג של אירועים הקשורים במתח בעבודה בין לשכות אינם באים במקום כפיפותו של הרמטכ"ל לדרג המדיני ואינם יכולים להצדיק התנהגות עבריינית לכאורה, מכיוון לשכת הרמטכ"ל, כמתואר בדוח.
דוח הרפז - הסיקור המלא:
"ליקויים באבטחת מידע סודי בצה"ל"
המבקר: "לקבוע בחקיקה משך כהונת הרמטכ"ל"
הדוח המלא: פרשת "מסמך הרפז"