אפשר לומר שהמונח "צבא העם" כבר לא תקף: מחצית מאזרחי המדינה לא מתגיסיים, ובעוד כמה שנים המספר יגיע כבר ל-60%. הכותרות מתמקדות בפטור אחד - תורתו אומנותו, ומשם קשה להבחין בהשתמטות נוספת, זו החילונית. כמחצית מהנערות לא יעברו בשערי הבקו"ם וגם רבע מהנערים יוותרו על התענוג. קשה לדעת כמה לא מתאימים למסגרת - וכמה חמקו מהשירות כי "לא ממש התאים להם".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
החוק ישן ודי מוכר: כל אזרח יהודי שמלאו לו 18 שנים חייב להתגייס לצבא. בחוק יש גם לא מעט פטורים ואחד מהם הוא פטור מטעמי בריאות. כזה שסביבו צמחה תעשייה שלמה במשך השנים שבמרכזה עומדים רופאים פסיכיאטרים. הצעד הראשון בדרך אל החופש מתחיל שם. "רק המלצה מפסיכיאטר תוכל לעזור. תבוא אליי, ונראה איך אפשר לסייע ומה הסיפור", ענה ד"ר הלל דייוויס, הפסיכיאטר שעמו שוחחנו.
כבר בשיחה המקדימה איתו שמנו על השולחן את מטרת הפגישה - שחרור מצה"ל. בשלב הראשון שלחנו מועמד לגיוס שהתבקש לספר לפסיכיאטר על בעיות שגרתיות של נער מתבגר. רצינו לבדוק אם הפסיכיאטר ייצא מגדרו כדי לסייע לו.
שיחה של 20 דקות עם נער שלא פגש מעולם הספיקה לד"ר הלל דייוויס להגיע למסקנה ברורה וחדה: חרדה חברתית, אישיות בלתי בשלה וקשיי למידה. "מדובר בצעיר בעל אופי רגיש ועדין עם חוסר בגרות ושאלות של זהות והשתייכות", כתב בהמלצתו. "הוא אינו מתאים לחיים צבאיים ולא מסוגל לעמוד בדרישות של חיים צבאיים. יש להמליץ על שחרור מגיוס".
"בדיקה פסיכיאטרית רצינית נמשכת למעלה משעה וכוללת סקירה רצינית של תולדות העבר של האיש. מי שעושה בדיקה של כמה דקות, לא עובד באופן תקין", סיפר פסיכיאטר אחר.
שיחה של פחות מחצי שעה - ויש המלצה לפטור מגיוס
"אתה מבין שבצו ראשון אתה לא יכול לומר שאתה לא רוצה להתגייס כי אתה לא רואה את עצמך מתאים?", שאל ד"ר יאנקו. לאחר שיחה קצרה, התוצאה הייתה מוכרת: אחרי פחות מחצי שעה יש אבחנה. "רן מטופל במרפאתי כעשרה חודשים עקב תסמינים של דיכאון מלווים בחרדת צייפייה המאופיינת בדאגה וחרדה קיצונית. ההמלצה היא הפנייה לבחינת הערכה לשירות צבאי", כתב ד"ר יאנקו.
"אם תקשיב לדבריי, תשתחרר מהצבא ב-100%"
וזה לא נגמר כאן. גם נערות נמצאות תחת עינו הבוחנת של צה"ל. חוקרים פרטיים ששלח הצבא ושעובדים בסופי שבוע בוחנים האם נערות שהצהירו שהן דתיות אכן דתיות. "אחת מהן נכנסה לרכב ונתפסה נוהגת - מה שאומר שהיא לא שומרת שבת", אמר אחד החוקרים הפרטיים.
"כמעט מחצית מהנשים לא מתגייסות לצה"ל מדי שנה. חלקן עושות את זה על רקע הצהרת דת שקרית. עידוד ההשתמטות חמור וראוי לכל הוקעה וטיפול מערכתי כולל", אמרה ראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף אורנה ברביבאי. אך המקרה של הבנות שונה - הן צריכות רק להצהיר על טעמים שבהכרה דתית המונעים מהן לשרת ולא להטריח את עצמן לפסיכיאטרים כמו הבנים.
נערות ששלחנו לרבנות הוכיחו שמדובר בהשקעה של 44 שקלים וכמה דקות. טיול קצר ברבנות של צעירה חילונית לגמרי מסתיים בשחרור - ללא כל פיקוח אמיתי. כל מה שנותר לה הוא לחתום, לשלוח את ההצהרה מהרבנות לצה"ל - ובזה תם הסיפור.
במהלך הכנת הכתבה נשמעו כל הטענות המוכרות: הצבא לא התאים את עצמו לשינוי החברתי, משך השירות ארוך מדי וחוסר השוויון בנטל מעודד השתמטות - ומה לא. ברור שהצבא לא מתאים לכולם ולכן יש חריגים בחוק. ברגע שהחריג הופך למסלול עוקף, צריך לזכור ששוויון בנטל זה לא רק חרדים.
ד"ר הלל דיוויס מסר בתגובה: "במהלך העבודה שלי כפסיכיאטר אני מקבל אנשים הזקוקים להערכה פסיכיאטרית בקשר לשירותם הצבאי. במקרה הספיצפי הזה מדובר בצעיר שהציג בעיות חברתיות עם קשיים בזהות ובהשתייכות שעלולות להקשות על תפקוד צבאי ואף לגרום לו לקושי נפשי משמעותי. לאחר אבחון מקצועי קיבל מכתב ובו פירוט של קשיים אלו כדי שגורם צבאי יוכל להחליט על התאמתו לשירות.
ד"ר מיכאל יאנקו מסר, כי "הדברים אינם נכונים ונדחים על ידי על הסף. לעניין אותו תחקירן - לאור חובת החיסיון הרפואי, אין בידי כדי למסור לכם את אבחנתי המלאה כבעל ניסיון של כמעט 20 שנה בתחום"
מבתי הדין הרבניים נמסר כי "האחריות על אמיתות ההצהרה מוטלת על האישה המצהירה. הצהרה זו שוות ערך לשבועה מבחינת החוק ומתן הצהרה כוזבת היא שוות ערך לחתימה על תצהיר כזב בפני בית המשפט. לא מוטלת החובה על הדיין לחקור את אמיתות ההצהרה".