אחד הנושאים שתמיד עולה בנושא עסקאות חילופי השבויים הוא הגדרת מעמד האסירים. נזכיר כי ארגוני הטרור, וביניהם חמאס, אינם כפופים למדינה כלשהי, ולכן הצלב האדום וארגוני סיוע אחרים לא מפקחים על תנאי אלו שנשבו בידיהם.
מהצד השני, כאשר מדינה עוצרת את חברי אותם הארגונים, היא לא מתייחסת אליהם כמו בעת של מלחמה ולא מחזיקה אותם במעמד של שבויים, אלא מעמידה אותם לדין על פי כללי המשפט הנהוגים באותה מדינה, וגם גוזרת עליהם עונשים בהתאם.
מאחר שאותם חברים בארגוני הטרור נשפטים ונכלאים, הם מוגדרים בתקשורת בישראל כאסירים, כעצורים וחלקם, אלו שהיו מעורבים באופן ישיר בפיגועים, גם כטרוריסטים. עם זאת, בתקשורת הערבית הם מכונים שבויי מלחמה, וההחלטה הישראלית לשפוט אותם אינה זוכה ללגיטימציה ולפיכך דורשים הפלסטינים את שחרורם המידי.
ישראל מחזיקה מאז הקמתה במדיניות רשמית, לפיה אין לשחרר מחבלים שנשפטו בישראל תמורת שחרור אזרחים או חיילים שנחטפו על ידי האויב. מחבלים, במקרה הזה, מוגדרים כאלו שהיו מעורבים בפיגועים נגד ביטחון המדינה. עם זאת, בעוד שמדיניות זו נשמרה עד שעלה מנחם בגין לשלטון, מאז ידועה ישראל דווקא במחיר הגדול אותה היא מוכנה לשלם עבור אזרחיה וחייליה החטופים.
שתי עסקאות ג'יבריל
במהלך מבצע ליטני בלבנון, ב-1978, נפל בשבי החייל אברהם עמרם. הייתה זו בעצם הפעם הראשונה שנושא שחרור המחבלים עלה לדיון ציבורי כל כך נרחב. במשך קרוב לשנה היה עמרם בשבי הלבנוני, עד שלבסוף החליטה ממשלת ישראל לשחרר 76 מחבלים פלסטינים שנאסרו בכלא הישראלי תמורתו. כיום, אגב, מצוי עמרם בין אלו שקוראים לממשלה לבצע מהלך דומה לטובת השבתו של גלעד שליט.
ב-1983 נחתמה עסקה נוספת בין ישראל לבין אש"ף, הפעם שוחררו במסגרתה כ-4,700 מחבלים ואסירים ביטחוניים בתמורה לשישה חיילי נח"ל שהושבו לישראל מלבנון מידי ארגונו של אחמד ג'יבריל. עסקה זו זכתה לכינוי "עסקת ג'יבריל הראשונה". שנתיים לאחר מכן, שוחררו 1,150 אסירים ביטחוניים נוספים בתמורה לשלושה חיילי צה"ל, גם הם שבויים בארגונו של אחמד ג'יבריל. עסקה זו זכתה לכינוי "עסקת ג'יבריל השנייה".
13 שנים לאחר עסקת ג'יבריל השנייה, בשנת 1998, נערכה עסקה נוספת עם לבנון. שנה לפני כן, ב-1997, אירע "אסון השייטת", במסגרתו נהרגו 11 לוחמי שייטת 13 במבצע חשאי בלבנון. במסגרת מבצע החילוץ, לא הצליחו המחלצים להשיב את גופתו של רס"ל איתמר איליה ז"ל, ולוחמי חיזבאללה השתלטו עליה. במסגרת העסקה עם חיזבאללה, שוחררו עשרות מחבלים לבנונים תמורת גופתו של איליה וחלקי גופות נוספים. במסגרת העסקה הוחזרה גם גופת בנו של חסן נסראללה, האדי, שנהרג בקרב עם חיילי צה"ל.
השבוי הקודם בידי חמאס - נחשון וקסמן ז"ל
שתי העסקאות הידועות האחרונות, גם הן עם חיזבאללה, נערכו ב-2004 וב-2008. ב-2004 שוחררו 450 מחבלים, ביניהם השיח' עבד אל-כרים עובייד ומוסטפה דירני, שהיה ראש מחלקת הביטחון בארגון אמל ותחת פיקודו נלכד רון ארד, וזאת בתמורה לגופותיהם של בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד ולהשבתו של אלחנן טננבאום.
ב-2008, עסקת חילופי השבויים האחרונה של ישראל, שוחררו חמישה מחבלים, ביניהם גם סמיר קונטאר שרצח ב-1979 את בני משפחת הרן ושני שוטרים בהתקפת טרור על נהריה ונידון לחמישה מאסרי עולם ו-47 שנות מאסר, ובנוסף הועברו 199 גופות נוספות של מחבלים שהיו בידי ישראל. בתמורה, קיבלה ישראל את גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב שגופותיהם נחטפו ללבנון בשנת 2006.
למעשה, מרבית עסקאות השבועיים שביצעה ישראל בשנים האחרונות היו עם ארגון חיזבאללה בלבנון ולא עם החמאס. בפעם היחידה והאחרונה שחייל צה"ל נפל בשבי החמאס, זה היה ב-1994, אז נחטף נחשון וקסמן על ידי מחבלים שהתחפשו למתנחלים. למרות שצה"ל ניסה לחלצו, נהרג וקסמן במהלך נסיונות החילוץ.
כעת, נמצאת ישראל פעם נוספת בחזית חילופים עם החמאס, כשהפעם ניצב מצד אחד גלעד שליט, מצד שני למעלה מ-1,000 אסירים ביטחוניים פלסטינים, חלקם מוגדרים "עם דם על הידיים" - בתקווה שהפעם תסתיים העסקה בשחרורו של החייל החטוף.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אסירים במחלוקת - פרויקט מיוחד:
אסיר ביטחוני בישראל: האם זה כדאי?