לזריחה של סוף השבוע יש קצב שונה, מעט יותר איטי ומפויס, אלא שעבור מוחמד, צעיר ישראלי בן 19 מרהט, לסוף השבוע שבפתח יש דווקא משמעות אחרת - יומיים של לימודים אינטנסיביים לפניו שכוללים חצייה של הקו הירוק.
"הייתי רוצה ללמוד פה בישראל", מספר מוחמד רגע לפני שהוא מתחיל במסע לחברון. גם שאדי שלומד בחברון התכוון בכלל ללמוד בישראל: "אני ניסיתי במכללת ספיר, ניסיתי בבאר שבע. ניסיתי בהרבה מכללות ואוניברסיטאות בישראל". כמו שאדי ומוחמד, הרוב הגדול של הנוסעים (ובעיקר הנוסעות) באוטובוס הסטודנטים לחברון ניסו להתקבל לאקדמיה בישראל ולא הצליחו.
"אני לא מאשים את המוסדות", אומר פרופסור איסמעיל אבו סעד מאוניברסיטת בן גוריון. "הם לא מתקבלים לא בגלל שהם בדואים אלא בגלל שההישגים שלהם מאוד נמוכים. הרמה בבתי הספר התיכוניים היא בעייתית ביותר.
כ-5,000 סטודנטים ערבים מישראל הולכים ללמוד בשטחי הרשות הפלסטינית, רובם באוניברסיטת חברון שכ-1,500 מתלמידיה הם אזרחי ישראל. "נכון, אני גר בישראל אבל אני גם פלסטיני", מספר מוחמד. שאדי מוסיף: "הלימודים מחזקים לי את הזהות הפלסטינית שלי אבל אני לא אשנה את דעתי על ישראל. אני גדלתי ולמדתי כאן ואני לא אמכור את המדינה שלמדתי בה 20 שנים, רק בגלל סמסטר אחד".
האוניברסיטאות בשטחים ידועות כמעוזים פוליטיים וכחממות רדיקליות ללאומנות ולפעמים אפילו טרור. לכן, הלימודים של הסטודנטים הישראלים מופרדים ברוב המקרים מיתר הסטודנטים, ומתרחשים בסופי שבוע, בזמן שיתר הסטודנטים אינם באוניברסיטה.
אבל למרות ההפרדה, מקרים קיצוניים קורים: קרוב משפחתו של סגן מועצת חורה קאיד אבו אלקיעאן הלך ללמוד במזרח ירושלים ותוך חודשים ספורים מצא את עצמו ברשימת החשודים של כוחות הביטחון. "הוא בסך הכל סיים את י"ב עם ציונים טובים", מספר אבו אלקיעאן. "הוא רק התחיל את הלימודים ואנחנו מתחילים לשמוע בתקשורת שהוא מזוהה עם חמאס. כל ילד או נער בגיל הזה יכול להיות מושפע לטובה ולרעה, במקרה הזה השפיעו עליו לרעה".
אחרי שהבהרנו את הבעיה, צריך למצוא את הפתרון: לשיטתו של אבו אלקיעאן יש להקים מכללה למגזר הבדואי בנגב. גם חבר הכנסת יוסי יונה מהמחנה הציוני תומך ברעיון הזה: "סירוב הממשלה להיענות לצרכים של האוכלוסייה הבדואית ולהקים מכללה שתיענה לצרכים הייחודיים שלהם זו איוולת שלטונית לשמה".
אבל לא כולם בעד מוסד אקדמי נפרד: "אני רוצה שתהיה אינטראקציה בין האוכלוסיות בתום המדינה", אומר פרופסור אבו סעד. "צריך להפוך את התואר מ-3 שנים ל-4 שנים: שנתיים ילמדו את הסטודנטים בצורה אינטנסיבית, ויכינו אותם לאקדמיה - יחזקו להם את העברית, חשיבה יצירתית כתיבה מדעית. שנתיים נוספות הם ילמדו את התואר".