על אדמת רמת הגולן נולד אחד מסיפורי הגבורה הגדולים של צה"ל: הסיפור על "כוח צביקה". טנק בודד מול 60 טנקים סורים בלילה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. היום, אחרי 43 שנים, האנשים שהיו בקרב הזה מרגישים שהם חייבים לספר את מה שקרה שם באמת.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"ביום כיפור האחרון צפיתי בטלוויזיה וראיתי כל מיני כתבות וחזרו על כל הסיפורים של צביקה", סיפר אל"מ (מיל') אמנון שרון, "זה קומם אותי – הציבור חייב לדעת את האמת. אסור שיתחנכו על הסיפור הזה".
הסיפור על צביקה גרינגולד, הסרן הצעיר שזכה בעיטור הגבורה, הפך לאחד האתוסים הגדולים בתולדות צה"ל: אין חייל שלא מכיר אותו, בצבא מלמדים על גבורתו, העיתונים מחזרים אחריו ויש אפילו סיורים בעקבותיו.
צביקה היה לבד באותה לילה, ב-6.10.1973, מול עשרות טנקים סוריים. הוא משמיד את רובם ומבריח את השאר. זה המיתוס. זה סיפור הגבורה שכולם מכירים. זמן קצר אחרי האירוע חבר אליו רס"ן אמנון שרון עם שבעת הטנקים שתחת פיקודו. כיום הוא אומר שעשרות הטנקים הסוריים לא היו. "כשהוא חובר אליי, הוא לא מזכיר שהיו פה טנקים סוריים, שהייתה מלחמה, שהייתה קרב. לא היה זכר או סימן לכך שהיה ולו טנק בודד אחד", הסביר.
אחרי הקרב הזה אמנון נלקח לשבי בדמשק ואילו צביקה המשיך להילחם. המלחמה נגמרה, השבר היה עמוק, חטיבה 188 איבדה 112 לוחמים. איך נבנתה עלילת הגבורה? רנן שור, שהיה אז כתב "במחנה", הסתובב ברמת הגולן וחיפש סיפורים. בדרך הוא פוגש את המג"ד יאיר נפשי, מי שעליו תוטל המשימה לשקם את החטיבה ולימים אף יהפוך למפקדה. הוא זה שהפנה אותו לגרינגולד – ולא במקרה.
"את הפגישה עם צביקה לא אשכח", נזכר שור, "היא הייתה ביום חורף, במחנה עורפי ברמת הגולן. לא היה לנו אפילו על מה לשבת. האמת היא שצביקה היפנט אותי בלי שהתכוון. מצאתי רק מספר סיפורים אחד כמוהו, אביגדור קהלני, שניהם מספרי סיפורים טבעיים. זה לא מקרי ששניהם זכו בעיטורי גבורה, אבל שניהם גיבורים".
בתחילת נובמבר 1973 התפרסמה הכתבה שהפכה את צביקה למיתוס. ובראשה הכותרת "60:0" – 60 טנקים סוריים מושמדים לעומת אפס שלנו. "ראיתי את הכותרת הזו וחשבתי 'אוי ויי'", אומר שור. הכותרת הזו מכה גלים, ואלו מגיעים עד לתא של אמנון שרון בשבי הסורי.
כשאמנון משתחרר מהשבי הוא מזמן את צביקה לפגישה דחופה, שם לטענתו צביקה מתוודה. "הוא סיפר לי בדיוק איך כל הסיפור נוצר". "יאיר נפשי מונה לסגן מפקד חטיבה 188 והוא החליט שצריך סיפור גבורה גם להם. הוא שמע שצביקה היה לבד בגזרה הדרומית וקרא לכתב רנן שור שחיבר את כל הסיפור", מתאר אמנון. לדבריו השניים הסכימו בפגישה לסגור את הסיפור בשקט, צביקה יצניע את סיפור הגבורה ואמנון לא יחשוף את הפגישה.
"היה צריך סיפור"
למרות ההסכם צביקה ממשיך לספר את הסיפור, הוא סרב להתראיין לכתבה אך אישר את קיום הפגישה, על התוכן לא רצה לדבר.
יאיר נפשי, מי שעל פי אמנון בדה את כל הסיפור, דווקא מוכן לדבר. בראיון הוא מגולל את השתלשלות האירועים, הוא פותח בווידוי: "זה לא אמיתי, את הסיפור של כוח צביקה תפרנו בגלל שרציו לבנות את החטיבה מחדש אחרי המלחמה". "היה צריך לבנות את החטיבה מכלום, מה רצית? היה צריך איזה סיפור", הוא מסביר.
כשניסינו להבין האם משהו מהמיתוס קרה באמת, נפשי מבהיר: לא היה ולא נברא. "בטנק יש 71 פגזים, איך הוא השמיד 60 טנקים?".