כך המדינה מזניחה ולא עוזרת למי שמסייע לאזרחים בפיגוע: זה קרה לפני שלוש שנים, מחבלים ירו לעבר מכוניתו של הרב מיכאל מרק ז"ל ליד חברון שדימם למוות מול ילדיו. א', פלסטיני תושב השטחים העניק עזרה ראשונה לבני המשפחה הפצועים במקום. אבל מאז - הפלסטינים הוקיעו אותו מהחברה שלו, הוא נאלץ לעבור לישראל והוא נותר חסר כל ואפילו את משפחתו איבד. כתב החדשות אוהד חמו פגש אותו וראה איך אדם שהציל חיים איבד הכל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ספק אם אותו א' מחברון שיער באותו יום קיץ לפני שלוש שנים שיזכה למחיאות כפיים בישראל ולפרס על אזרחות מופת ואומץ לב. הסיבה לפרס היא על שהושיט עזרה למשפחה שנפגעה בפיגוע - משפחתו של הרב מיכאל מארק ז"ל. בבנייני האומה הוא פגש שניים מילדיו של הרב, אנשים זרים לחלוטין פלסטיני וישראלים, שדרכיהם הצטלבו באותו אירוע קשה ומאז חייהם של כל הדמויות בסיפור הקשה הזה השתנו לגמרי.
זו לא הפעם הראשונה שהמציל ומשפחת הניצולים נפגשו ועדיין נראה שהם צמאים לשמוע כל פרט על הפיגוע שבו נפצעו אימם ושני אחיהם ושבו נרצח אביהם. בפגישה של א' עם ילדיו של הרב מרק הוא שחזר את האירוע הטרגי: "הרכב הלך ימינה ושמאלה ואז התהפך על הגג. ראיתי את אבא שלכם פצוע בראש קשה מאוד ואמא גם. הצלתי את הילד ראשון ואת תהילה שהייתה מפוחדת מאוד והם קראו 'אבא אבא' אז חיבקתי אותם ואשתי שהייתה שם טיפלה בהם".
"סגרתי את הרכב שלהם מהר כדי שלא תהיה חטיפה חס וחלילה וכשחזרתי לאבא הוא כבר לא היה בחיים", סיפר א' לילדיו של הרב מרק ז"ל. "בכיתי לא היה לי מאוד קשה". אורית מארק בתו של הרב אמרה לו: "עכשיו כל החיים שלך השתנו בגלל שהצלת את המשפחה שלנו".
כדי להבין עד כמה החיים שלו השתנו כתבינו אוהד חמו נפגש איתו בביתו כמה שעות אחרי הטקס בו קיבל את הפרס. הכתובת של א' בישראל - חוף המנטה ריי, שם הוא גר - באוהל. "אני מחכה לאנשים שיצאו כולם מהים אחרי זה שיהיה ריק ואני נכנס. עושה מקלחת וישן באוהל", משתף א'. "זה כל מה שיש לי בחיים וזה מה יש".
"פיטרו אותי מהעבודה אף אחד לאחר לא קיבל אותי לעבודה אחרת כי כל פעם שמישהו שקל להעסיק אותי הוא שאל עליי בכפר וכולם אמרו לו שאני משתף פעולה. כי עזרתי לאנשים", סיפר. "עושים עליך חרם ואפילו לא אומרים לך שלום. היה לי מקרה שבאו לבית שלי, ירו עליו וזרקו בקבוק תבערה. הרשות הפלסטינית פרצו אליי הביתה והפחידו את המשפחה שלי ואם אני חוזר אני יודע שיוציאו אותי להורג".
א' פנה למנהל האזרחי ובעקבות הסכנה שנשקפת לו בשטחים, וועדת המאוימים החליטה להיעתר לבקשתו ולאפשר לו להתגורר בישראל, אלא שפה נאסר עליו לעבוד. עזוב ונטוש הוא מסתובב כבר שנתיים וחצי עסוק במאבק הישרדותי מבלי שהמדינה תושיט יד לאיש שהושיט יד לבניה שהיו במצוקה.
"אני שלוש שני מתענה ואני אגיד את אמת אני סובל מאוד מאוד, עבדתי בבאר שבע עבור עשרה שקלים לשעה. אין לי אוכל ואין לי איפה לגור", שיתף א'. "יצא לי לישון על הדרך של הרכבת בבאר שבע. הייתי עובד חודש שלם ומקבל 2000 שקל, אם הייתי מתלונן היו מחזירים אותי לכפרים. בכיתי לשוטרים פעם אחת בחיפה שאני חייב מקום לישון כי קר לי ואני לא שורד. השוטר אמר לי אין מה לעשות. ביקשתי ממנו שיזרוק אותי לכלא עד שהגשם ייחלש אז השוטר העיף אותי ואמר שהוא לא רוצה להסתבך".
ארגון "שורת הדין", שתובע את אירן בעקבות הפיגוע הזה, החליט להיחלץ לעזרתו של א' והוא מלווה אותו משפטית. בחזית אחת ועדת המאוימים שלא תמיד מסכימה לחדש לו את אישור השהייה כאן, ובחזית השנייה משרד הפנים ממנו הם דורשים שהוא ומשפחתו יזכו בתושבות קבע.
ניצנה דרשן-לייטנר נשיאת ארגון שורת הדין אמרה: "אנו מבקשים משר הפנים לתת לו אשרת שהיית קבע בארץ, להפוך אותו לתושב לכל דבר ואנו מבקשים מהוועדה לא לגרש אותו כרגע מהארץ ואנחנו מבקשים לצרף אליו את בני משפחתו, אישתו ובנו, ולאפשר לו לעבוד.
מה שהופך את הסיפור הזה לטרגי במיוחד הם מי שנותרו מאחור - אישתו ובנו בן השנתיים. פעם בחודש הוא מגיע למחסום לראות אותם - המקום היחיד בו הוא יכול לראותם בבטחה. "הוא לא מכיר אותך הוא לא רואה אותך אף פעם בגלל זה הוא לא מזהה אותך", אומרת אשתו. "הוא רואה אותך רק על גבי צג הטלפון איך הוא יזהה אותך?".
שם במפגש הזה הוא חווה את הסיוט של כל הורה. אבל רק כאן ניתן להבין שחיי הדחק שלו, שאין לו מקום ללון ואין לו כסף, מתגמדים לעומת הקושי האמיתי - לפרנס את משפחתו. אחרי חצי שעה של מפגש הגיע הזמן להיפרד. א' ליווה את אישתו וילדו מבלי לדעת מתי יתראו והאם בכלל. הילד שלו בוכה ומסרב לעזוב אותו והלב נשבר ועכשיו נזכיר שהטרגדיה הזו נולדה רק כי אדם נחלץ לסייע למשפחה ישראלית במצוקה.