שריפה מעפיפון תבערה (ארכיון) (צילום: אלי כהן דובר כבאות מחוז דרום, חדשות)
"גורמים לכבות שריפה ורצים לעוד זירה"|צילום: אלי כהן דובר כבאות מחוז דרום, חדשות

הדרום בוער - אבל מי יגן עליו משרפות ומי יסייע לראשונים שמתייצבים בזירת ההצתות מעזה? בשבועות האחרונים מתנהל ויכוח גדול בין הרבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאיים), שנאבקים בגל ההצתות בעוטף עזה ולפעמים מגיעים לזירה אפילו לפני כוחות הכבאות, לבין הצבא. במוקד הוויכוח עומדת הנחיה של הצבא לרבש"צים לא לסייע במקרה של שרפה ביישוב סמוך. הרבש"צים גם באים בטענות לצבא על בעיות ציוד, הכרה בתפקיד כימי מילואים ואפילו ביטוח למקרה בו ייפגעו במהלך טיפול בלהבות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

רבש"צ הוא רכז ביטחון שוטף צבאי ולמעשה באחריותו לדאוג לאבטחת יישוב במצבי שגרה ובחירום עד להגעת כוחות צה"ל. ההכשרה לתפקיד אמנם מתרחשת בצה"ל אך התפקיד חיצוני לצבא וכמעט על בסיס התנדבותי, כשאת שכרם מממן משרד הביטחון מתקציבו.

בימים אלה מתנהל הוויכוח בין הצבא לרכזים בנוגע להיערכות ולטיפול במקרי החירום של טרור העפיפונים והבלונים מעזה. הטענות הקשות של הרבש"צים עולות בשיחות עם בכירי הצבא שנפגשים איתם ובפנייה של מועצות בעוטף עזה לצבא.

שרפות ביער כיסופים בסוף השבוע (צילום: דוברות הממשטרה, חדשות)
שרפות ביער כיסופים בסוף השבוע|צילום: דוברות הממשטרה, חדשות

"גומרים לכבות שרפה, ממשיכים לאירוע ביטחוני"

גורם צבאי מסביר בשיחה עם החדשות Online: "אין הנחיה שהרבש"צים יעניקו סיוע הדדי בין היישובים במקרה של שרפה". מבחינת הצבא, הרבש"צ צריך לטפל בשרפות רק בגזרתו וביישובו, בסיוע כוחות הכיבוי שמוזעקים למקום: "לא הנחינו אותם לצאת ולעזור לחברים ביישוב סמוך". הרבש"צים, מנגד, טוענים שקיבלו הנחיה מהצבא לסייע במקרי השרפות גם אם מדובר בגזרה סמוכה. "זה ממש לא נכון - נאמר לנו לסייע ואנחנו לא נשב מנגד", הם מסבירים.

אחד הרבש"צים ביישובי עוטף עזה סיפק לנו הצצה לחיים בקו האש: "אנחנו כלום - גומרים לכבות שרפה, ממשיכים לאירוע ביטחוני. בדרך מטפלים בתאונה כחובשים מתנדבים וכשוטרים לעת מצוא כסיוע למשטרה שלא מצליחה להגיע לכאן, וכל זאת ללא ציוד מתאים וללא ביטוח. כרגע הפסקנו לטפל כמעט בשרפות מחוץ ליישובים ומטפלים רק ביישובים וסביבם ובמענה חירום בלבד".

ויכוח נוסף ניטש סביב סוגיית הציוד לטיפול בלהבות. הגורם הצבאי טוען כי צה"ל הביא לרבש"צים בעוטף 24 גרורים (נגררים) למטרת כיבוי השרפות, בעוד הרבש"צים טוענים כי הגרורים כולם עדיין עומדים בחנייה בחטיבה ולא הגיעו אליהם: "אנחנו משתמשים בציוד הישן. פניות שלנו לקבל ציוד שהתבלה, כמו צינורות או מסכות לפנים, נענו בשלילה ואנחנו מתמודדים עם מה שיש".

שריפות בעוטף עזה (צילום: איציק לוגסי, יערן קק
שרפות בעוטף עזה, ארכיון|צילום: איציק לוגסי, יערן קק"ל, חדשות

"אף אחד לא ביקש מכם ללכת לכבות שרפות'"

מחלוקת נוספת נוגעת לסוגיית אי-ההכרה בטיפול בשרפות כימי מילואים - החלטה בעלת משמעות ניכרת במקרה של אסון. כאשר צה"ל מגייס את הרבש"צים הם מבוטחים על ידי הצבא במקרה שחס וחלילה ייפגעו. אם רבש"צ ייפגע בשריפה במסגרת תפקידו, הוא לא יוכר כמו חייל שנפגע בשריפה, זאת למרות שהתפקיד הוא מטעם משרד הביטחון.

"אמרו לנו להגיש תביעה של פגיעה במסגרת העבודה", הסביר הרבש"צ מדוע הם זקוקים לביטוח רפואי. "חייל שייפגע יגיע לבית החולים ויקבל טיפול מסודר ומלווה על ידי צה"ל ומשרד הביטחון במקרה הצורך. אבל רבש"צ יופנה למיון רגיל ואם יצטרך המשך טיפול, הוא לבדו מול ביטוח לאומי".

הגורם הצבאי מסביר בתגובה: "אין בעיה של ימי מילואים, אבל אם נקפיץ אותם זה יהיה לעניינים מבצעיים ולא על כל סיוע ליישוב שכן בזמן שריפה". בנוגע לסוגיית הביטוח מסבירים בצבא כי אם רבש"צ ייפגע בשרפות הוא יוכר כנפגע פעולות איבה על ידי ביטוח לאומי - אך לטענתם הרבש"צים אינם מסתפקים בכך.

"אף אחד לא ביקש מכם ללכת לכבות שרפות'|צילום: ביטחון אשכול, חדשות

"הרבה מאוד נעשה כתרומה לקהילה ובהתנדבות", הוסיף. הרבש"צים מותחים ביקורת על כך שהם אינם מקבלים הטבות בשירות מילואים: "הצבא ממשיך לגייס מילואים, אבל אותנו לא מוכנים לגייס", סיפר. "איך אמר לי מישהו בכיר? 'זה לא בסדר שתקבלו פעמיים משכורת ולגבי ביטוח, יש לכם את ביטוח לאומי...'".

כשהעלו את הדרישה שלהם לקבל ביטוח, המדינה הטיחה בהם שהם אלה שבחרו בתפקיד. "נציב כבאות אמר לנו - 'זו מדינה חופשית, אף אחד לא ביקש מכם ללכת לכבות שרפות'", תיאר. הרבש"צ הסביר כי למרות העובדה שקיימת רשות כיבוי, היא עמוסה לעייפה לאור טרור העפיפונים וההצתות: "הכבאים קורסים מעומס ולא מסוגלים לתת מענה למה שהולך כאן בשטח".