מפקדת פיקוד צפון בזמן המלחמה (צילום: באדיבות ארכיון צה
מפקדת פיקוד צפון בזמן המלחמה|צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, צלם: מיקי אסטל, במחנה, חדשות

פרוטוקול דיון המטה הכללי מ-5 באוקטובר 1973 – יום בלבד לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים – נחשף לראשונה: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר היום (שני) לפרסום את המסמכים הסודיים לציון 45 שנים למלחמה, שבהן נחשף עד כמה טעו בכירי מערכת הביטחון בהערכותיהם לגבי הסבירות למלחמה.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"בסבירות נמוכה קיימת אפשרות של תקיפה סורית-מצרית מתואמת, ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה, ואפילו נמוכה מנמוכה", אמר האלוף אלי זעירא, דאז ראש אגף המודיעין (אמ"ן). את הדברים אמר האלוף זעירא חרף סקירה שבה עדכן על היערכויות והתפתחויות חריגות בגזרות הסורית והמצרית, בהן העובדה ש"הרוסים שלחו 11 מטוסי תובלת אנשים למצרים ולסוריה, לא ברור לנו באיזו מגמה. ייתכן שהמגמה היא להוציא פרסונל רוסי מתוך אותן המדינות, ואם כן – השאלה היא מדוע, ואין לנו פירוש ברור מדוע".

"נקבל את ההתראה"|צילום: צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, חדשות

עוד עדכן זעירא כי כלי השיט הסובייטים עזבו את אלכסנדריה. "גם זה דבר מאוד נדיר", אמר. למרות ההתפתחויות המדאיגות, ראש אמ"ן הבהיר: "בסיכומו של דבר אני לא חושב שאנחנו הולכים למלחמה, אבל המצב היום הוא עם יותר סימני שאלה מאשר היה, אני יודע, לפני 24 שעות". הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר קיבל את ההערכה: "אני רואה את הסכנה שתפרוץ היום מלחמה, היום או מחר, כפחות סבירה מאשר שלא תפרוץ מלחמה".

"יש מגבלה שביום כיפור אין רדיו"

עם זאת, הרמטכ"ל לקח בחשבון שתי עובדות: הראשונה הייתה "אם הם ירצו, הם מסוגלים לתקוף תוך זמן קצר ביותר"; והשנייה, "אין לנו הוכחה פוזיטיבית שהם לא מוכנים לתקוף". משכך, הוחלט להכריז על רמת כוננות ג' ונקיטת שורת פעולות להעלאת רמת המוכנות. אולם במטכ"ל לא חששו מהבאות: "אם אמנם יש להם כוונה לתקוף בו זמנית מסורה וממצרים, אנחנו עוד נקבל את ההתרעה", אמר הרמטכ"ל אלעזר בשכנוע.

חיילים במלחמה.
חיילים במלחמה. "שיצומו, יום כיפור"|צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, צלם במחנה: אבי שמחוני, חדשות

במטכ"ל דיברו עוד על העובדה כי "במקרה של הקטסטרופה הזאת" – כלומר, מלחמה ללא התראה – "נצטרך לגייס גיוס מיידי. מהבחינה הזאת יש לנו מגבלה מסוימת שביום כיפור אין רדיו". מגוון אפשרויות הועלו להתמודד עם המכשול הזה, ובהן כוננות בגלי צה"ל. אפשרות נוספת שנבחנה הייתה לבצע שיחה לכל מספרי הטלפון בארץ כדי להודיע על הצורך להאזין לרדיו.

דיון נוסף עסק בסוגיית המזון במקרה שתפרוץ מלחמה. ראש אגף האפסנאות, האלוף נחמיה קין, התריע על מחסור במזון טרי והאלוף בני פלד השיב: "ההוראה היא שאנשים יחיו על מנות קרב". דדו הוסיף: "אם אין מנות קרב – אז צמים. סוף סוף זה יום כיפור".

הרמטכ
הרמטכ"ל אלעזר במהלך המלחמה|צילום: צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, חדשות

את הדיון סיכם הרמטכ"ל באומרו: "אין לנו כידוע עניין במלחמה ואני מאוד לא הייתי רוצה שהיא תקרה לנו בהפתעה מוחלטת. בהפתעה מוחלטת היא לא תהיה. אבל אם תהיה לנו התרעה ונדע שזה אמנם הולך לקרות כעבור 24 שעות ונספיק קצת להתארגן, אז אני בטוח שנעשה אותה טוב מאוד ואני מקווה שנשיג את כל התכניות לעתיד שמונחים אצלנו במגירות. חתימה טובה".

כבר ב-1970 התריעו: סיני חשופה

בארכיון צה"ל חשפו גם פרוטוקולים מספטמבר 1970 ומאי 1972, אז התריעו שלל בכירים במערכת הביטחון מפני חוסר המוכנות הצה"לית בסיני. כבר ב-1970 התריע האלוף ישראל טל כי המעוזים בסיני "לא מילאו את הציפיות שתלו בהם, והמצרים חצו את התעלה גם ביום וגם בלילה". עוד חשף כי בין 1 בינואר 1970 ל-28 ביולי באותה שנה נהרגו 69 חיילים ועוד למעלה מ-300 נפצעו באוגדה בסיני – רובם תוך כדי עבודות במעוז.

עוד הצהיר האלוף טל כי "במצב של עליונות ארטילרית מוחצת של האויב, אין הצדקה מקצועית-צבאית לקיים מערך של מוצבים (מעוזים) כה קטנים וסטטיים ללא סיוע ארטילרי מסיבי". משכך הציע האלוף להחליף את הפעילות במעוזים בפעילות של רכבים משוריינים, טנקים ונגמ"שים באומרו: "בני אדם לא יהוו מטרות סטטיות קבועות לאש האויב".

חזית הדרום. (צילום: באדיבות ארכיון צה
חזית הדרום.|צילום: באדיבות ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, צלם במחנה: מוריס, חדשות

ב-1972 אמר הרמטכ"ל כי עיתוי המלחמה הבאה ייקבע בהתאם לגורמים פוליטיים. לדבריו, "מבחינה צבאית, מלחמה חייבת להיות קצרה, כי אנחנו מסוגלים במלחמה קצרה יחסית להביא לביטוי את היתרון שיש לנו על האויב – וזה לא בא לידי ביטוי במלחמה ארוכה".