גל הטרור אמנם דעך באופן יחסי, אבל תושבי פסגת זאב שבצפון ירושלים עדיין חווים אותו באופן ממשי מדי יום: ירי מכיוון מחנה הפליטים שועפט, הגובל בחלק מהשכונה המזרחית, מגיע לעבר השכונה באופן תדיר ומסכן את חיי התושבים. אלו המתגוררים ברחוב אליהו מרידור, שבינו לבין מחנה הפליטים מפרידה רק גדר, סיפרו לחדשות 2 Online על מציאות בלתי נסבלת שבה קליעים חודרים לשטח הרחוב והבתים וגורמים לנזק: לדבריהם הילדים מפחדים לצאת החוצה לגני המשחקים. במשטרה כבר הכירו בתופעה המסוכנת כ"פעולת איבה" בכל הקשור לנזקים, ומנסה לאתר את היורים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
כבר במאי 2015 סיקרנו את התופעה המסוכנת - אך מהשטח עולה כי דבר לא השתנה במציאות היום-יומית שכבר זכתה לכינוי "האינתיפאדה השקטה". עופר מוחה, תושב הרחוב, שוחח עם חדשות 2 Online על תחושותיו וחוויות המשפחה המתגוררות לא רחוק ממחנה הפליטים.
"לא ידענו שאנחנו באים למקום שבו אנחנו הופכים להיות ברווזים במטווח. בכל יום שבת הילדים שלי יוצאים לחצר ואוספים קליעים, זה עצוב", הוסיף.
מוחה שחזר את אחד המקרים בהם בוצע ירי לעבר הבית: "אני ואשתי ישבנו בכיף וראינו טלוויזיה ופתאום שמענו נקישה של ברזל, וכל הבניין יוצא החוצה וצועק: 'ירו עלינו, ירו על הבניין'. אני יוצא החוצה ואני רואה חור של קליע בגדר פח. ואם לא הייתה את גדר הפח הזאת, הקליע פשוט היה חודר אל תוך הבית בלי שום צל של ספק".
"הם מותחים את החבל. איפה המשטרה?
מוחה דחה את הטענות שכוחות הביטחון מנסים למגר את הירי: "שאף אחד לא יספר לנו סיפורים שפועלים בשועפט, לא עושים שם כלום. כל ערב יש משם ירי מסיבי, בין אם אחרי חתונות ובין אם בסכסוכי חמולות. יש להם סיבה למסיבה, סוג של ניצול הזדמנויות". האב הביע חשש לשלום ילדיו: "אם הילדה שלי הולכת למחזורית או שאני הולך לסופר וחוזר עם קליע, אז אין פה ירי תועה. יש פה מעשה מכוון. תפסיקו להגיד 'ירי תועה', זה ממש לא המצב. לא יכול להיות 'ירי תועה', אין מושג כזה, זו המצאה".
"למה כשיש ריב חמולות גם פסגת זאב צריכה להשתתף בו? אחרי כל ריב חמולות או חתונה יש ירי", הוסיף. "איך זה שאני או הילדה שלי מוצאים קליעים? איך זה שמכוניות נפגעות? איך זה שביום שישי בערב חבר שלי יושב לאכול ארוחת ערב ופתאום הוא שומע נקישה של פח. כשהוא יוצא החוצה הוא רואה שהמנגל שלו מחורר?".
מוחה חוזה בצער שהיריות הן רק ההתחלה - ופצמ"רים וירי כבד יותר לעבר השכונה הם לדבריו רק שאלה של זמן. "לדעתי הם מנסים לראות עד איפה החבל נמתח. הם רואים שיכולים למתוח את החבל, והמשטרה לא עושה פשוט כלום. כשאני דיווחתי על הירי המשטרה הגיעה תוך 50 דקות, יום למחרת מגיע המז"פ, לוקח עדויות, מצלם ופה זה נגמר, חוזרים לשגרת הירי".
"הילדים מוצאים קליעים ברחוב"
גם נמרוד אלירן סבח, תושב הרחוב הסמוך, סיפר לחדשות 2 Online על החיים בצל הירי. "אני גר ממש קרוב למחנה הפליטים שועפט. הבעיה הגדולה היא שכל הפעילות של הירי מתבצעת על החומה ואנחנו רואים את זה בשידור חי. זה אחד הסיוטים הגדולים ביותר של כל הילדים כאן בשכונה, במיוחד אלה שגרים בין השכונה לבין המחנה - מהשעה ארבע בבוקר יש רעשים בלתי ניתנים לעיכול ולמחשבה: בכל יום אותו הדבר".
"אנחנו גם מרגישים את העוינות הזו מבוקר עד ערב", הוסיף. "מי שמבין ערבית גם יודע שהם מסיתים כל הזמן במסגדים נגדנו, והם מנצלים את האירועים שיש להם שם כדי לעשות 'ירי תועה'. הם בכוונה ממטירים נגד הבתים, והצבא מפחד להיכנס לשם. הם מנצלים את המצב". סבח סיפר על האופן שבו הילדים שלו מתמודדים עם המצב: "הם ממעטים מאוד לשחק בחצר, הם לא יוצאים החוצה כי רעשי היריות שם מבוקר עד ערב. זה לא נורמלי בשום צורה ואופן".
המשטרה: "רואים בחומרה כל אירוע"
סבח טען כי הרחובות בשכונה שוממים בעקבות הירי: "מדובר פה חד משמעית בניסיון שלהם להראות לאנשים שהם יפרו את השלווה כאן כל הזמן. אפילו גן הילדים ריק פה, כל הזמן הם מוצאים קליעים. הילדים מוצאים קליעים ברחוב. זו בושה פשוט - וכולם מתעלמים, כאילו לא קרה שום דבר והכל בסדר".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר בירי תועה שמתבצע לרוב מהכפרים הנמצאים בעוטף הצפוני של מזרח ירושלים. המשטרה מבצעת פעילות רבה בכל הקשור להכוונת מודיעין, איתור מעצר חמושים ומבצעים משותפים עם צה"ל הקשורים לאיסוף מטעני חבלה וכלי נשק".
"בנוסף הנחה מפקד מחוז ירושלים, באופן חריג, את קציני החקירות והחוקרים בירושלים, לתת למתלוננים אשר רכושם נפגע מאותו ירי תועה אישור על כך שהנזק שנגרם לרכוש נגרם מפעולות איבה, אך יודגש כי הרשות המאפשרת היא משרד הביטחון ומשטרת ישראל באמצעות הטופס הנ"ל הינה רשות ממליצה. על אף העובדה שמדובר במקרים ספורדיים, במשטרת ישראל רואים בחומרה כל אירוע כזה ופועלים כל העת בכלים העומדים לרשותם לצמצום התופעה".