הקרב בקשר הוביל לבקשה להדחה. גורודיש ושרון (צילום: רויטרס / ארכיון צה
הקרב בקשר הוביל לבקשה להדחה. גורודיש ושר|צילום: רויטרס / ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, צלמי במחנה

גורודיש נלחם נגד שרון - אך הוועדה חרצה דווקא את גורלו: הקרב על התדמית ועל האחריות למחדלים במלחמת יום הכיפורים התגלגל לבסוף לוועדת אגרנט, שדנה בתפקוד המערכת הצבאית והמדינית במלחמת יום הכיפורים וגם נדרשה להכריע בקרבות הגנרלים. 42 שנים לאחר אותה מלחמה עקובה מדם, חשף היום (שני) ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את מכתב ההאשמה החריף של אלוף פיקוד הדרום שמואל גורודיש (גונן) נגד אריאל שרון, שכיהן בזמן המלחמה כאלוף ומפקד אוגדה 143.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

הקרבות בין השניים היו ידועים עוד בזמן המלחמה: גורודיש ספג ביקורת רבה על התנהלותו ולמעשה הוזז מתפקידו (הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב הוצנח מעליו כ"מפקד החזית") ושרון דווקא זכה לשבחים רבים בשל חלקו בצליחה. מיד לאחר המלחמה טען גורודיש כי שרון הפר פקודות וסירב לפקודות, וגם פגע במהלך הצליחה.

לקריאת המכתב של גורודיש נגד שרון לחצו כאן

בחודש נובמבר, לאחר שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, כתב גורודיש בנושא לרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר - שהעביר את המכתב לוועדת אגרנט על מנת שתקבע מי מבין השניים צודק. "במהלך המלחמה פניתי אליך פעמיים בתביעה להדיח מתפקידו את האלון שרון", כתב גורודיש. "עכשיו כשהפסקת האש נראית יציבה הריני מוצא כעיתוי מתאים לדרוש כי תורה לחקור את התנהלותו, ואם יוכחו טענותיי – להעמידו לדין".

מלחמת יום הכיפורים, ארכיון (צילום: לע
"ברשתות הקשר גיליתי שהקרב נמשך"|צילום: לע"מ

גורודיש טען: רשתות הקשר חשפו את סירוב הפקודה

לדבריו, שרון פעל "בניגוד לפקודה מפורשת" במתקפה שכשלה ב-9 באוקטובר, וב-10 באוקטובר לא ציית לפקודות של גורודיש והרמטכ"ל במיל' בר-לב בקרב על ראש הגשר. "העבירות בהן אני תובע את אשמתו הן: אי מילוי משימות ופקודות בקרב, סירוב לבצע פקודה, חוסר דבקות במטרה, עקיפת צינורות הפיקוד בקרב ופגיעה במשמעת ובערכים. הריני דורש להשעותו מתפקידו עד קבלת תוצאות החקירה", הוסיף גורודיש.

על המתקפה ב-9 באוקטובר כתב גורודיש: "פקדתי על האלוף שרון באלחוט לעצור את ההתקפה בגלל העדר סיכויי הצלחה. האלוף שרון קיבל את הפקודה ודווח כי ההתקפה הופסקה. בהאזנה לרשתות הקשר, הוברר לי כי ממשיך הכוח שתחת פיקודו לתקוף באזור הנ"ל. קראתי לאלוף שרון לחדול מן ההתקפה אך לא נעניתי".

גורודיש ציין כי בשלב זה נסע לחפ"ק של שרון והורה לו פנים מול פנים לעצור את ההתקפה, ושרון הסכים - אך המשיך במתקפה. "בקרב זה איבד האלוף שרון כ-20 טנקים ללא הצלחה בכיבוש יעד. נוכח אירוע חמור זה, דרשתי לראשונה הדחתו של האלוף שרון מתפקידו", ציין אלוף הפיקוד.

ועדת אגרנט, ארכיון (צילום: יעקב סער, לע
ועדת אגרנט|צילום: יעקב סער, לע"מ

"תפקודו של שרון עיכב את הצליחה"

גם מבצע הצליחה המורכב מעבר לתעלת סואץ, בו השתתפו כוחותיו של שרון, התעכב לדברי גורודיש דווקא בשל תפקודו של שרון: גורודיש ציין כי למרות הפקודה, שרון לא כבש את הגזרה שהוטלה עליו, והדבר עיכב את הצליחה ב36-40 שעות. בשלב זה דרש שוב גורודיש את הדחת שרון. במכתב הוא ציין מקרים אחרים בהם שרון לא ביצע את משימת התקיפה שהוטלה עליו או התעכב לבצע: באחד המקרים סירב להעביר חלק מכוחו לאלוף אברהם אדן – והמתקפה כשלה ונרשמו אבידות כבדות.

"הפרטים המובאים לעיל הינם אך חוליות בשרשרת ארוכה של הפרת פקודות ומשמעת בקרב מצידו של האלוף שרון, דבר שללא ספק גרם לדמורליזציה", סיכם גורודיש. למרות ההאשמות החריפות, הוועדה לא הסיקה מסקנות כלשהן לגבי שרון - שהחל את דרכו בפוליטיקה והתקדם ברבות השנים לתפקיד שר הביטחון וראש הממשלה. ב-2006 נכנס שרון לתרדמת וב-2015 הלך לעולמו.

שרון והתחבושת המפורסמת (צילום: ארכיון צה
שרון והתחבושת המפורסמת|צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

מנגד, הוועדה קבעה כי גורודיש לא מילא את תפקידו כראוי ו"נשא בחלק ניכר של האחריות למצב המסוכן שבו נתפסו כוחותינו". הוא הושעה מתפקידו, פרש מצה"ל לאחר שנתיים ופנה לקריירה עסקית באפריקה עד פטירתו ב-1991.