ב-13 בפברואר 1994 יצא נועם כהן ז"ל, רכז צעיר ומבטיח בשירות הביטחון הכללי, לאסוף פלסטיני המקושר לתנועת החמאס ששימש מקור מודיעיני לכוחות הביטחון. כהן ושני אנשי שב"כ נוספים שהתלוו לפעולה נקלעו למארב קטלני בלב העיירה ביתוניא שבפאתי רמאללה, שם נקבעה נקודת המפגש עם המקור. כהן נפצע אנושות בקרב עם המחבלים ומותו נקבע עוד באותו היום בבית החולים. "אין יום שאני לא נזכר באירוע הזה, אין יום שאני לא חושב על נועם", מספר מאיר ארנפלד שהתלווה לאותה הפעולה ונקלע ביחד עם נועם למארב האכזרי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"היינו שלושה ברכב, נכנסנו מסוערבים כמו שהיינו עושים בפעילויות מהסוג הזה", נזכר ארנפלד, אז בן 23, בחודשיו הראשונים בשורות השב"כ. "הגענו לרחוב המרכזי בביתוניא. היה בינינו סימן מוסכם שהוא (המקור הפלסטיני) מזהה אותנו ואנחנו מזהים אותו". אלא שככל הנראה המקור השתמש באותו הסימן כדי לאותת לשני מחבלים שהמתינו בנקודה לפתוח בירי לעבר הרכב: "כשעצרנו כדי לאסוף אותו ולהכניס אותו לרכב הם התרוממו מעל טרסה שהפרידה בין המדרכה לכביש ובמרחק של כחמישה-שישה מטרים הם פתחו לעברנו בירי מנשקים אוטומטיים".
"שום דבר לא מכין אותך למצב הזה שאתה בעמדת נחיתות כזאת", המשיך ארנפלד. "אנחנו נמצאים בתוך רכב, מבודדים לגמרי, כשיורים עלינו בצרורות אוטומטיים ואתה לא מבין מאיפה". ברגע שנפתחה לעברם האש הוא ניסה למלט את הרכב מהזירה, אך המנוע ככל הנראה נפגע מהיריות והרכב הושבת. "זאת הייתה תופת אמיתית, היה שם גיהינום בתוך הרכב מבחינת עוצמת האש שהם הפעילו, אם אני לא טועה היו יותר מ-100 פגיעות ברכב".
"החשש היה שיחשבו שאנחנו מחבלים"
ארנפלד ואיש השב"כ הנוסף נפצעו אך מיהרו להגיב באש לכיוון המשוער של המחבלים. "בשלב הראשון הגבנו מתוך הרכב ואז נועם שישב מאחור יצא מהרכב עם נשק שלוף - ונפגע", הוא אמר. "הם ניסו להתקדם לרכב אבל הגבנו באש עד שהברחנו אותם".
לאחר שהמחבלים נמלטו וקרב היריות בלב ביתוניא הסתיים, החלה התקהלות מסביבם, תוך שהם מעניקים טיפול לנועם ששכב מחוץ לרכב ומזעיקים עזרה. "צריך להבין שבציר הזה עברו כל הזמן ג'יפים והחשש הגדול היה שיחשבו שאנחנו מחבלים כי היינו מחופשים לערבים, עם נשקים ביד ומלאים בדם", הוסיף ארנפלד. למזלם, הראשון שהגיע לשטח היה איש שב"כ, ובכך נמנע אסון כבד יותר.
"כולם ייעדו אותו לגדולות"
"זאת הייתה טלטלה", חזר ארנפלד לתחושות עם היוודע דבר מותו של חברו. "אין כמעט יום שאני לא נזכר באירוע הזה. אין יום שאני לא חושב על נועם. הוא היה בחור מאוד מיוחד".
התחושות לא קלות עבורו במיוחד כשהוא יודע שכהן נפל בפעולה לצדו. "חבר שלך נהרג, מישהו שהיית אמור לשמור עליו", הוא אמר. "הייתי מאוד צעיר בשב"כ, בסך הכול שלושה חודשים, אבל השם שיצא לו בתקופה ההיא הלך לפניו. הוא נחשב לאחד הרכזים היותר בולטים במרחב ירושלים, רכז צעיר ומבטיח שהביא הרבה מאוד הישגים בתקופה ששימש בתפקיד. כולם ייעדו אותו לגדולות. אין לי ספק שהוא היה מגיע לצמרת הגבוהה של השירות".
עדות לדבריו של ארנפלד ניתן למצוא בתיקו האישי של נועם בשב"כ, שם כתבו מפקדיו: "הצליח להגיע לגיוסים רבים ואיכותיים שאינם אופייניים לרכז בשנת עבודתו הראשונה, היה לאחד מעמודי התווך של נפת רמאללה, אחד מהרכזים היותר טובים שלנו".
שירותו של כהן למען המדינה לא החל בשב"כ. הוא התגייס לשירות בגולני ועבר לתפקיד קצונה בסיירת מטכ"ל. "בשורה הראשונה של קו האש, בין אלה המטילים עצמם אל תוך התופת, אל תוך האש, נמצאים לא רבים והם הטובים שבתוכנו", ספד לו תשעה ימים לאחר נפילתו ראש הממשלה ושר הביטחון דאז יצחק רבין ז"ל . "פעם קוראים להם יוסף טרומפלדור מתל חי, פעם אחרת נועם כהן מהשב"כ".
נועם כהן ז"ל נפל ב-13 בפברואר 1994, הוא היה בן 28 במותו. הותיר אחריו זוג הורים, אחות ואח.