ב-26 באפריל, עם קבלת הדיווחים הראשונים על נערים שנלכדו בשיטפון בנחל צפית, הוקפצו אנשי טייסות המסוקים ולוחמי יחידה 669 לזירה. 10 בני נוער נספו באסון, שניים נפצעו קל עד בינוני ו-13 חולצו בשלום. אמש (שבת) פירסם צה"ל לראשונה תיעוד מתוך פעולות ההצלה: בסרטון שהועלה לעמוד הטוויטר של חיל האוויר באנגלית נראים לוחמי 669 כשהם נכנסים לתוואי הנחל המסוכן, משתלשלים מטה בחבלים ומחלצים חלק מהנערים.
עדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בסוף השבוע פורסמו באתר חיל האוויר ובביטאון חיל האוויר עדויות הלוחמים מרגעי החילוץ מהאסון, בו נהרגו תשע נערות ונער שהיו בטיול של מכינת "בני ציון": אילן בר שלום, יעל סדן, אגם לוי, רומי כהן, עדי רענן, מעיין ברהום, שני שמיר, גלי בללי, אלה אור וצור אלפי ז"ל.
רס"ן ד', סגן מפקד יחידה 669, נזכר: "לוחם מהצוות שלי נכנס לתוך השיטפון, הוא טיפס לגומחה בתוך הסלעים. היו שם ארבעה נערים בתוך חריץ קטן בסלע שנופפו למסוק שלנו עם בגד. אנשים חושבים שהכבל שאיתו יורדים המחלצים מהמסוק עומד ישר, אך במציאות הוא מטלטל מצד לצד וראיתי איך הלוחם התנגש שוב ושוב בסלעים".
"הנקיק היה צר, לא היה איפה לעמוד"
"כשהגיע אל הנערים, הוא חילץ קודם נערה שהייתה במצב הכי פחות טוב מבין הארבעה והעלה אותה למסוק. ככה, ארבע פעמים עד שחילץ את כולם", שחזר רס"ן ד' את פעילות הלוחם. "בכל פעם אתה מבין עד כמה התרחיש הזה מסוכן והבטן מתהפכת".
עם תחילת האירוע, הוקפצו לנקודה צוות רפואי מגדוד "ברדלס", שלושה מסוקי "יסעור" (CH-53) ושני מסוקי "ינשוף" (בלאק-הוק) ועליהם לוחמי יחידה 669. כמו כן הוקפץ מסוק קרב מסוג "שרף" (אפאצ'י-לונגבואו) לצורך סריקות וחיפוש אחר הנעדרים. "הייתי בכוננות רגילה בטייסת בתור קברניט. אחרי שסיימנו חילוץ באזור ירושלים, קיבלנו הוראה לטוס דרומה לאירוע. המידע היה מעורפל מאוד ולא ידענו למה לצפות. לפעמים אתה מקבל מידע שונה ממה שקורה בפועל, אז אתה לומד לקחת הכל בעירבון מוגבל", תיאר סרן ע', טייס בטייסת 123 ("ציפורי המדבר") - שהטיס בעת האירוע מסוק-סער מסוג "ינשוף".
"בהמשך הבנו שמדובר באירוע עם שיטפונות ונחלים זורמים, מה שנחשב לאירוע קיצוני בטייסות מסוקי-הסער", הוסיף. בנוסף לאנשי צוות-האוויר מטייסת 123, לקחו חלק באירוע כלל טייסות מסוקי-הסער של חיל-האוויר מהבסיסים פלמחים ותל-נוף, מסוקי-קרב מבסיס רמון וכן אנשי היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ) שהשתתפו בניהול החפ"ק הקרקעי. במבצע החילוץ השתתפו עשרה כלי-טיס בשטח אווירי מצומצם: "בטרם הגענו, הצלחנו לקבל את תמונת מזג-האוויר ממסוקים בתא השטח ויחידות הבקרה עזרו לנו להבין היכן נמצאים נתיבי טיסה פנויים", הסביר סא"ל ג', מפקד טייסת 124 ("החרב המתהפכת"), שזינק גם הוא לאירוע יחד עם טייס נוסף ושני מכונאים מוטסים.
"תעשה לי טובה, תחזיר אותם בחיים. הם הילדים של כולנו'"
"כמות המסוקים בשטח הייתה גדולה, אבל הצלחנו ליצור תיאום בינינו. חילקנו גזרות פעולה, החלטנו מי מוביל המשימה בשטח וקבענו מי מוביל התעבורה באוויר. הנחל חולק לגזרות, כך שכל מסוק היה אחראי על הסריקות לאחר הנעדרים באזור המוגדר לו", שחזר.
לאחר שעה של פעילות, טרם נמצאו כלל הנעדרים ולא היה מידע על מצבם - ומאמצי החילוץ המשיכו: "בהתחלה כשאתה מוזנק לחילוץ, אתה מגיע ברוח אופטימית. אתה בטוח שתחלץ ניצולים ובמקרה הכי גרוע תטיס אותם לבית-החולים. כשהבנתי את המצב סביבי האופטימיות התפוגגה", אמר סרן ע'. "החיפושים היו קשים. המטרה היא לחפש אדם בודד בשטח מאוד גדול, בין אם שרד את השיטפון ובין אם לא".
רס"ן ד', סגן מפקד טייסת 118 ("דורסי הלילה"), לא היה בכוננות כשהגיע הדיווח הראשוני לטייסת. "בעת ההזנקה התקבלה החלטה של מפקד הטייסת, שהבין את גודל ומורכבות האירוע, לשלוח 'יסעור' (CH-53) נוסף לזירה. כשאני בכוננות אני נמצא בדריכות, ולכן המעבר משגרה לריצה למסוק היה ממש מאפס למאה", נזכר . הדיווח הראשון קבע כי נסחף אוטובוס עם 20 ילדים בתוכו: "זה מסוג ההזנקות שאתה לא רוצה לשמוע. הגענו למוקד האירוע, והמסוק השני שהגיע לפנינו החל בפינוי וחילוץ הפצועים הראשונים. דיברנו עם מפקד יחידת החילוץ האזרחית שאמר לנו לנחות ולאסוף איש חילוץ על מנת שיראה לנו היכן בהמשך הנחל יש לכודים. הוא אמר משפט שנשאר איתי לכל אורך האירוע - 'תעשה לי טובה, תחזיר אותם בחיים. הם הילדים של כולנו'".
"לוחם שפעל הרבה מעבר למצופה וסיכן את חייו"
צוות ה"יסעור" בפיקודו של רס"ן ד' החל בחיפושים. "הצלחנו לזהות שני נערים שעומדים בגובה. לא היה אפשר לדעת אם השיטפון הולך לעלות גבוה יותר, וכשהתקרבנו אליהם ראינו שהם מסמנים לנו עם הידיים לכיוון נערים נוספים שלכודים בהמשך הנחל במצב קשה יותר", שחזר רס"ן ד'. "אחרי התייעצות עם צוות המסוק, החלטתי להמשיך אל הנערים הללו. מצאנו מוקד נוסף, גם בו האמנו שיש שני נערים, אך לשמחתנו מצבם היה טוב יותר מזה של הראשונים שמצאנו. המשכנו לחפש עד שקיבלתי החלטה לחזור אל שני הנערים הראשונים, שהתבררו כארבעה. הורדנו לוחם, בחילוץ הכי מורכב שיצא לי לראות. הנקיק היה צר והלוחם לא התנתק מהכבל בשום שלב, לא היה לו איפה לעמוד".
"התעקשנו להיות מקצועיים, אך לא יכולתי שלא להיות מוטרד ממורכבות המשימה. כשסיימנו לחלץ את כל הארבעה המשכנו למוקד השני, בו התברר שהיו לא שניים אלא חמישה נערים. החילוץ כולו ארך כשעה וחצי", הוסיף. הסריקות המשיכו - ודלק המסוקים התחיל לאזול. "הצלחנו להתחבר למשימה ולהבין את מי אנחנו מחפשים, איך הם נראים והיכן בערך הם אמורים להיות. כשהבחנו במחולץ, הורדנו אלונקה שנמצאת תמיד בבטן המסוק וחילצנו אותו", פירט סא"ל ג'. "בנחיתה אחרי החילוץ, פגשנו בחוליית 669 שנשארה על הקרקע בגלל שאזל הדלק במסוק אחרי שעות ארוכות של פעילות. העלנו אותם למסוק שלנו והמשכנו בסריקות".
באותו הזמן, רס"ן ד' וצוותו המשיכו לחלץ את הנערים מהאזורים המסוכנים ביותר בשטח. "אני ביחידה 669 כבר 15 שנים, והאירוע האחרון היה אחד החילוצים המורכבים ביותר שראיתי", הסביר. "בזכות טייסים מצויינים, מכונאים מוטסים מצויינים ולוחם בקצה שפעל הרבה מעבר למצופה וסיכן את חייו פשוטו כמשמעו - הצלחנו במשימה", הצהיר רס"ן ד'.
"המפקדים והלוחמים פעלו בשטח בתנאים ומראות קשים מאוד. הטייסים, המכונאים והלוחמים חתרו למגע למען הצלת חיי אדם, מיד לאחר האירוע בנחל צפית היו עוד מספר חילוצים נוספים משיטפונות בנחלי הדרום, היחידה חילצה כ-24 אנשים בשמונה מבצעים שונים ביומיים אינטנסיבים מאוד", סיפר סא"ל א' מפקד יחידה 669.
עשר נערות ונער לא הצליחו לשרוד את האסון, וגם אותם חילצו הלוחמים מהזירה. איך ממשיכים לתפקד למרות הסיטואציה הקשה מנשוא? "כל אדם שאתה מחלץ, בין אם בחיים ובין אם לא - הוא חשוב. המשמעות היא בעבור המשפחות. זוהי חובתנו לתת להן את הזכות לדעת מה קורה ולהפיג את חוסר הוודאות. אין לך באמת אופציה להגיד שזה יותר מדי בשבילך ולהפסיק, יש צד שני שמחכה בבית", ציין סא"ל ג'. סרן ע', שחילץ גם הוא חלק מהנערות והנערים, הוסיף: "מצד אחד זה בלתי אפשרי לנתק את הרגש כי הסיטואציה קשה מאוד, אז אתה עושה את ההפרדה בתוך תוכך. אתה לא מתעלם מהרגש כי זה בלתי-אפשרי. אתה לומד לעבוד יחד איתו על מנת להביא את הנער או הנערה למשפחתם לקבורה".
"כשהכרנו את האירוע, הובלתם פעילות רחבת היקף לאיתור והצלה של הנערים מתוך יוזמה וחתירה להצלת חיים", אמר מפקד חיל-האוויר, אלוף עמיקם נורקין, ללוחמים שהובילו את מבצע החילוץ. "זה מה שאני מצפה מעצמנו, וכך נהגתם. אני מודע למורכבות המקצועית והאישית. מאחל לעצמנו שלא נדרש לכך, אולם אם יהיה עלינו לפעול - שנפעל בגישה זו". להערכתו האישית של מפקד חיל-האוויר, הצטרף גם נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ששוחח עם אלוף נורקין יום לאחר האירוע וביקש להעביר את הערכתו לאנשי חיל-האוויר.