לאחר ארבעים יום ובתום משא ומתן קדחתני, הכריזו הבוקר (שבת) האסירים הפלסטינים על סיום שביתת הרעב. ההבנות הושגו בתום 20 שעות של שיחות מרתוניות בין מרואן ברגותי וועד האסירים הביטחוניים ושירות בתי הסוהר, במטרה להביא להפסקתה לפני צום הרמדאן.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האסירים הכריזו על השביתה לפני יותר מחודש, כשבידיהם רשימת דרישות ארוכה במיוחד. יחד עם זאת, על פי הודעת שירות בתי הסוהר, הצדדים הסכימו רק לדרישה לביקור נוסף בבתי הכלא, נוהל שהיה וצומצם לפני כשנה. במסגרת ההבנות סוכם גם כי הרשות הפלסטינית תממן את חידוש הביקור החודשי השני של משפחות האסירים, בהסכמת ישראל והצלב האדום. במקביל, עיסא קארקע וכדורה פארס, מראשי מועדון האסיר והגוף לענייני אסירים ברשות הפלסטינית הודיעו בהצהרה משותפת על סיום השביתה.
משירות בתי הסוהר נמסר: "כלל הגורמים פעלו בשיתוף פעולה מלא וכתוצאה מהמאמץ המשולב באה היום שביתת הרעב לסיומה", נכתב בהודעה הרשמית. "סיום השביתה התאפשר בעקבות סיכום של מדינת ישראל עם הצלב האדום והרשות הפלסטינית על ביקור שני בחודש. במסגרת ההבנות סוכם כי הרשות הפלסטינית תממן את חידוש הביקור החודשי השני של משפחות האסירים, בהסכמת ישראל והצלב האדום", נכתב.
30 אסירים עדיין מאושפזים
כ-1578 אסירים ביטחוניים לקחו חלק בשביתה בשבועות האחרונים במחאה על תנאי החזקתם בבתי הכלא הישראליים. השביתה הונהגה על ידי אסירי הפת"ח, בהובלתו של מרואן ברגותי. במהלך השביתה הודיעו 750 אסירים על הפסקתה. בישראל העריכו כי השביתה תסתיים לפני צום הרמדאן שיחל היום, ואפשר שגם עניין זה הוביל לסיומה של השביתה.
נכון לאמש, 30 אסירים אושפזו בבתי החולים ברחבי הארץ בשל הידרדרות במצבם הרפואי כתוצאה משביתת הרעב. כל אשפוז מסוג זה נחשב למורכב במיוחד, שכן הוא מחייב בהסעה מאובטחת לבית החולים וכן השגחה צמודה של יותר מסוהר אחד לאסיר לצד מיטתו. כמו כן מאות אסירים אחרים הועברו למתקני רפואה מיוחדים שהוקמו בתוך בתי הכלא וטופלו שם בידי צוותים רפואיים שגוייסו במיוחד לצורך זה. לאחרונה גבר בשב"ס החשש שבימים הקרובים תחול הידרדרות נוספת במצבם של האסירים המאושפזים עד כדי סכנת חיים. כמו כן, בשב"ס הבטיחו בתחילת השביתה כי שהסנקציות שהוטלו על האסירים השובתים לא יוסרו עם הפסקתה, וכעת יעמדו הצהרות השירות למבחן המציאות.
"אין דרך אחרת"
ב-17 באפריל הסביר ברגותי במאמר דעה בניו יורק טיימס מדוע הוא מנהיג את שביתת הרעב, בה פתחו האסירים. "ביליתי את 15 השנים האחרונות בכלא הישראלי, והייתי גם עד וגם קורבן של שיטת המעצרים הלא חוקית של ישראל כמו גם היחס הגרוע שלה לאסירים פלסטינים", הוא כותב. "אחרי שניסיתי את כל האפשרויות האחרות, הבנתי שאין דרך אחרת להילחם בהתעללויות הללו מלבד שביתת רעב".
"שביתת רעב היא דרך המחאה השלווה ביותר - היא מכאיבה רק לשובתים ולאוהביהם, בתקווה שההקרבה שלהם תהדהד את המסר גם מחוץ לתא החשוך שלהם", הוא ממשיך. "ניסיון של עשרות שנים הוכיח שהשיטה הישראלית הלא-הומנית של קולוניאליזם וכיבוש נועדה לשבור את רוחם של האסירים ושל העם לו הם משתייכים - אנו לא ניכנע לכך". במכתב שהעביר לנציבת שירות בתי הסוהר עופרה קלינגר, פירט ברגותי את רשימת הדרישות של האסירים. בדרישותיו ניתן למצוא את פתיחתם של 20 ערוצי טלוויזיה לצפיית האסירים, הכנסת ספרים ושבועונים ללא הגבלה לבתי הכלא והתקנת מזגנים בבתי הסוהר. עוד דרש ברגותי להרחיב את רשימת המוצרים הזמינים לאסירים לרכישה בקנטינה וכן הארכת זמן פתיחת האגפים בקיץ עד לשעה 22:00.
יומיים לאחר שהעביר את רשימת הדרישות, פרסם שב"ס תיעוד בו נראה ברגותי שובר את שביתת הרעב כשהוא יושב בתא השירותים בתאו - ואוכל עוגיות וחטיף טורטית. "גם בפעם הזו - יצרו גבר עליו", אמר השר לביטחון פנים ארדן. ברגותי צולם פעמיים אוכל בסתר, באחת הפעמים אף נראה ברגותי כשהוא אוכל אבקת מלח המסייעת לו בשביתת הרעב ומחזקת את גופו, מה שנמנע משובתים אחרים. בשב"ס לא פרסמו כיצד הגיעו העוגיות והחטיף שאכל לידיו של ברגותי. "שביתת הרעב של המחבלים איננה נוגעת לתנאי הכליאה שלהם, אלא היא נוגעת אך ורק לאינטרסים הפוליטים של מרואן ברגותי, בין אם זה בתוך כותלי הכלא או ברשות הפלסטינית שם ברצונו לחזק את מעמדו הפוליטי לתקופה שאחרי אבו מאזן", אמר השר לביטחון פנים.