"זה הודי חמודי הוא ילד קטן, גר הוא הרחק שם בעמק בית שאן" - כך מתחיל השיר המפורסם שכתב משה דפנא לנכדו אהוד בן ה-3 בשנת 1942. עם השנים הפך השיר למוכר בכל בית, אך דווקא אהוד לא זכה לשיר אותו לילדיו ונכדיו.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
סרן אהוד דפנא ז"ל, "הודי", כפי שכינו אותו חבריו. נהרג בקרב ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים מפגיעת טיל נ"ט סורי כששירת כמ"מ בחיל השריון. על תפקודו בקרבות קיבל לאחר מותו את עיטור העוז. "היה לו מצפון כזה שהכל יהיה כמו שצריך, שאף אחד לא יקופח", סיפרה יעל כהן, אחותו.
"כשהוא היה אמור להתגייס הוא היה כל כך רזה, שלא קיבלו אותו", הוסיפה יעל. "אמא שלי הייתה מכינה לו כל יום דייסת קוואקר שיעלה במשקל, ואז בסופו של דבר קיבלו אותו. הוא רצה להיות קרבי, וגם אחר כך חתם קבע והיה הרבה שנים בצבא".
במלחמת ששת הימים שירת אהוד בגדוד הסיור של השריון והיה בג'יפ הראשון שחצה את הקווים לירדן. "הם חטפו פגיעה ישירה והוא נפצע", סיפרה יעל. "אחרי תקופה הוא רצה לחזור לשירות אז הוא הסתיר את העובדה שהיה לו מתקן ממתכת ברגל, מתחת למכנס ואף אחד לא ידע".
"ביום כיפור הוא היה בחופשת שחרור, ואז הוא שמע שקראו לאחיו הצעיר שהיה טייס להתגייס. לא מצא חן בעיניו שאחיו התגייס והוא לא - אז הוא פשוט אסף כמה טנקים ועלה לשדה הקרב", הוסיפה.
אהוד נהרג בקרב בתל שמס. "הייתה לו חריצות ללא גבול וגם אומץ מאוד גדול", סיפר עמוס לויטל, חבר ילדות של אהוד. "בקרב בתל שמס הוא עמד בתוך הטנק עם חצי גוף בחוץ, כדי לראות את מצב הלחימה, וזה מה שגרם למותו".
"כשנתיים לפני יום כיפורים אהוד הכיר את שוש והם החליטו להינשא - והתברר שהיום שבו הם היו אמורים להינשא הוא היום שבו הוא נהרג", ציינה בכאב שולה לויטל, רעייתו של עמוס. "כשהרופא קבע את מותו, שאלו אותו החיילים - 'אתה יודע מי מונח לפנייך? זה הודי חמודי, השיר שכולנו גדלנו עליו' - ואז כולם שרו יחד את השיר לזכרו".
לרגל יום הזיכרון לחיילי צה"ל ובמסגרת מיזם הנצחה המיוחד "מי שלחם ונשאר לו חלום", שהינו חלק מאירועי "בעוז רוחם", הופק סרט על סיפורו הטרגי של אהוד ז"ל. הסרט מביא את סיפורו של ילד שנקרא על שמו של אהוד ולומד על סיפורו, תוך מפגשים עם בני משפחתו. הסרט הופק עבור האירוע המרכזי של "בעוז רוחם" בערב יום הזיכרון ולפעילות חינוכית בבתי הספר ברחבי הארץ.