לפני שבועיים הבאנו בחדשות 2 תמונות קשות ממעבר קלנדיה של אלפי פלסטינים שנדחסים בצפיפות נוראית וממתינים במשך שעות בניסיון לצאת לעבודה בישראל. תמונות שאנחנו מביאים הערב (שני) ממחסום אייל בשומרון ממחישות שהמציאות הזאת ניתנת לשינוי ושהיא אינה זהה בכל המחסומים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
הצילומים במחסום אייל נערכו באותו יום בשבוע ובאותה שעה שבה צולמו התמונות ממחסום קלנדיה. למרות שמדובר במעבר גדול יותר ממעבר קלנדיה - כעשרת אלפים בני אדם עוברים שם בשעות 04:30-06:00 בבוקר - התמונה אחרת לחלוטין.
המעבר במחסום אייל מתנהל בצורה מסודרת. בניגוד למחסום קלנדיה, שם המתינו רבים מהפועלים הפלסטינים יותר משעתיים עד שהצליחו לעבור, גם בשעות העמוסות ביותר במחסום אייל הזמן הממוצע למעבר מהצד הפלסטיני לצד הישראלי הוא 17 דקות בלבד.
תנאים קשים בגלל מחלוקת על תקציב
המפתח להבנת ההבדל טמון בשאלה מי מתפעל את המעברים. ביהודה ובשומרון ישנם 13 מעברים שמנוהלים על ידי הגוף הייעודי - רשות המעברים. משרד הביטחון הוא זה שמפעיל את הגוף והרציונל הוא ניסיון לאזרח את המעברים.
בעוטף ירושלים ישנם 10 מעברים, אך השאלה מי מנהל אותם אינה לחלוטין ברורה. בגדול - המשטרה. בקטן - המשטרה, משמר הגבול, צה"ל וגם גורמים אזרחיים. גם היום, כששאלנו מי מנהל את המעברים בעוטף ירושלים, לא הצלחנו לקבל תשובה חד משמעית.
אז מדוע שרשות המעברים לא תנהל גם את אותם עשרת מעברים בעוטף ירושלים? בעיקר בגלל הכסף. צעד כזה יצריך השקעה חד פעמית של 150 מיליון שקלים בשלב הראשון, ועוד 250 מיליון שקלים מדי שנה כדי לתפעל את המעברים.
במערכת ישנה הבנה שמדובר בבעיה, הנושא מתגלגל כבר מספר שנים, אך ישנו חשש אמיתי ליטול אחריות. גורמים ביטחוניים שונים ששוחחו איתנו מפנים אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה. לדבריהם, החלטה בסדר גודל כזה היא החלטה ממשלתית לכל דבר. הנושא הגיע לפתחו של ראש הממשלה מספר פעמים, שהעביר אותו למועצה לביטחון לאומי. החלטה עדיין אין.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "במועצה לביטחון לאומי מתנהלת עבודת מטה לשדרוג המעברים שלוקחת בחשבון את הצרכים הביטחוניים והתקציביים והיא תידון במסגרת דיוני התקציב".